דיון נוסף במסגרת עתירות בעד ונגד המחאה בבלפור נערך הבוקר (ג') בבג"ץ. הפעם: האם מותר להשמיע מוזיקה שאיננה מוזיקת מחאה בין השעות 21:30-23:00, זאת בעקבות פסק הדין בבג"ץ פדידה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ניצחון ביידן: הפלסטינים חוגגים, במפרץ שוקלים שינוי גישה
– כך עקפה הכנסת את הממשלה בחוק האיים הירוקים
– ניגוד עניינים מוסדי: נקודת העיוורון של היועמ"ש
על פי פסק הדין שניתן בחודש אוגוסט, החל מהשעה 21:30 תיאסר הרעשה באמצעות צופרים, תופים וכלי הקשה והחל מהשעה 23:00 תיאסר הגברה מכל סוג שהוא. בעתירת תושבי רחביה נגד מטרדי הרעש של המפגינים, קבעו השופטים איזונים שמאפשרים המשך הפגנה רועשת אך אוסרת שימוש באמצעי הגברה – שאינה קולו של אדם אלא מוזיקה מוחלטת – בשעות הערב. שירי מחאה הותרו עד השעה 23:00 אך לא מוזיקה שאינה מחאתית. עמותת חוזה חדש, בראשה עומד פעיל השמאל וממנהיגי מחאת "קריים מיניסטר" ישי הדס, עתרה נגד משטרת ישראל ונגד תושבי רחביה בעקבות החלטת בג"ץ, בבקשה להתיר השמעת מוזיקה עד לשעה 23:00. אחרי שעה זו, אסור לעשות רעש בהתאם לחוק העזר העירוני.
במהלך הדיון השופטים דנו בכובד ראש בשאלה האם מותרת מוזיקה מסוג זה. השופט פוגלמן טען כי תושבי רחביה ואף המשטרה פירשו באופן מורחב מדי את הפסיקה באשר לכך ואף עקץ בדבריו את בא כוחה של המשטרה, עו"ד גולדשטיין: "ברור שבהפגנות לא שומעים רביעיית כלי מיתרים. היא קצבית, סוחפת, מעבירה מסרים. לא המשטרה ולא בית משפט יכולים להיות משטרת מחשבות. מוזיקה היא באמת דבר מרעיש, ולכן בתקנות זה הוגבל עד 23:00. אבל היא לא נופלת בגדר הזמבורות". כלומר, המוזיקה אינה מטרידה כמו הצופרים שאסורים אחרי השעה 21:30.
תת ניצב עופר שומר, מפקד מרחב ציון, הופיע בדיון בפני השופטים ואמר: "המשטרה אוכפת את החוק, ועושה את האיזון בין סבל התושבים לבין הזכות להפגין". עוד העיד כי המשטרה מאפשרת השמעת מוזיקה במהלך ההפגנות כל עוד היא "מרעידה" את הרחובות. "באותן שבתות שאפשרנו להם, הם הביאו משאיות של הגברה. אם זה נאומים – הכול בסדר. מקסימום ביקשנו להנמיך את הטונים. כשזה נהיה מוזיקה רציפה לאורך זמן, יש מספר בעיות. העוצמות הן אדירות; אנחנו הרגשנו שמופר האיזון". והוסיף: "האנשים שנואמים גורמים לאקסטזה, וזה גורם להפרת הקורונה ושוב אנשים באים בטרוניה למשטרה. זה גם מפריע למשטרת ישראל להתפקד מאחר ואנחנו לא שומעים את עצמנו".
עו"ד חור ניזרי שמייצג את תושבי רחביה העיר כי השופטים אולי מנהלים דיון על האיזונים הדרושים אך בין הדיון לבין המציאות בשטח אין כל קשר. "מרגיש לי שיש ניתוק בין הדיון האקדמי לבין מה שקורה בשטח. תושבים חווים מסיבות רחוב. למעשה זו המסיבה היחידה בעיר, ובארץ. זו אווירה שאם יורשה לי להמציא סרטונים, אין קשר בין זכות המחאה למסיבות רחוב".
לטענת עו"ד נזרי, "מסיבת הרחוב" שמתרחשת בהפגנות מביאה להגדלת מספר המשתתפים ולהצגת מצג שווא כאילו מדובר במחאה המונית.
השופט פוגלמן רמז למעשה לפסק הדין כשחידד במהלך הדיון כי השמעת מוזיקה שאינה מחאתית גרידא, תתאפשר גם עד השעה 23:00. אך דיון לחוד ומציאות לחוד, ותושבי רחביה מעידים כי ההפגנות שעל פי פסיקת בג"ץ אמורות להסתיים בחצות, ממשיכות עד השעות הקטנות של הלילה.
