"לפני חצי שנה התחייבתי להעלות את שארית קהילת יהודי אתיופיה", אמר ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה לפני כחודש. "היום אני מביא לאישור הממשלה את הבאתם לישראל של 2,000 מבני עמנו, אחינו ואחיותינו מאתיופיה". נתניהו הוסיף והבהיר שזה לא הצעד האחרון: "אנחנו נפעל להביא גם את השאר, כפי שהנחיתי בהחלטת הממשלה שנאשר היום".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: יהי אור: יסודות החינוך של הדור העתידי
– עם הפנים אל המחר: בעיות החינוך של ימינו
– תופסות ראש: הנשים שבחרו לעמוד בראש אולפנות
אז זהו, שאחינו ואחיותינו מגלות אתיופיה מזמן לא נמצאים באתיופיה. הם עלו ארצה בסדרה של מבצעים הרואיים – מבצע אחים, מבצע אליהו, מבצע משה, מבצע פדיון שבויים, מבצע שלמה. בני הפלאשמורה פרשו מקהילת ביתא ישראל לפני כ־150 שנה, התנצרו והתבוללו בקהילות אתיופיות־נוצריות. ישראל סירבה להעלותם במבצע שלמה בשנת 1991, אך במהלך השנים שלאחר מכן שינתה את מדיניותה. בשנת 1997 התקבלה החלטה על העלאת אחרוני בני הפלאשמורה, ועד אמצע 1998 עלו ארצה 4,000 איש.
עם ההצלחה בא התיאבון, והלחצים לא הסתיימו. השיטה קבועה: מבקשי עלייה ממלאים מחנות באתיופיה, גורמים שונים מפעילים לחץ על הממשלה והיא מאשרת להעלות אותם, ואחרי שהמחנות מתרוקנים הם מתמלאים מחדש בדרך פלא. מקבילית הכוחות והאינטרסים בסוגיית הפלאשמורה באה לידי ביטוי בסדרה של החלטות ממשלה שמבטאות חוסר עקביות כרוני. סקירה קצרה שלהן תעשה לכם סחרחורת:
החלטה 2948 המפורסמת מפברואר 2003 קבעה שמשרד הפנים ונציגי הרבנות יגבשו רשימה של בני פלאשמורה שאי שם הייתה להם במאה ה־19 אם יהודייה, קריטריון שייעלם בהמשך. מכוח החלטה זו עלו 4,300 איש. ב־2005 התקבלה החלטה 3368 שהוסיפה עליהם עוד כ־13 אלף איש. ההחלטה ההיא הכריזה על "הפסקת פעילות כל הארגונים הפועלים באתיופיה והתחייבותם שלא לחזור ולפעול בנושא", ואף קבעה כי בתום שנת 2007 ייסגרו המחנות באתיופיה.
בספטמבר 2008 התקבלה החלה 4082, ולפיה "תיבחן לפנים משורת הדין העלאת בני פלאשמורה נוספים הרשומים ב'סקר אפרתי־ולדמן'… שבני משפחתם בישראל הגישו בקשה להעלאתם, ושגרים בגונדר לפחות שנה ממועד החלטה זו".
אחריה, במאי 2009, התקבלה החלטה 187 שקבעה כי "שר הפנים יבדוק זכאות עוד עולים מבני הפלאשמורה" בכפוף לכך ש"תופסק ההבאה המאורגנת מאתיופיה, וכניסה נוספת תתאפשר בהתאם לחוק הכניסה לישראל". עוד קבוצה עלתה אבל זה לא נגמר. בשנת 2010 קיבלה הממשלה את החלטה 2434, ולפיה "על אף האמור בכל ההחלטות הקודמות, שר הפנים יבחן שוב העלאת בני פלאשמורה נוספים, ובתנאי שהם זרע ישראל מצד אימותיהם המבקשים להתגייר כהלכה בארץ…". גם כאן הממשלה הדגישה שזו תהיה העלייה האחרונה בהחלט: "עם סיום בחינת מועמדותם לכניסה לישראל והבאת בני פלאשמורה שיעמדו בתנאים בהתאם להחלטה זו… לא תאושר כניסת מועמדים נוספים מאתיופיה בטענה של שייכות לקהילה". מכוח החלטה זו עלו במסגרת מבצע כנפי יונה עוד 8,000 מבקשים "אחרונים בהחלט".
באותה החלטה נקבע כי "הממשלה רושמת בפניה את כתב ההסכמה בין הסוכנות היהודית לבין ארגון נאקוג' (NACOEJ), לפיו בגמר הבאתם של 600 האנשים הראשונים שייכנסו לישראל החל מחודש פברואר 2011… יפסיק הארגון כל פעילות במתחם בגונדר, יצא מאתיופיה ויעביר את ניהול המתחם לידי הסוכנות היהודית".
כפי שהבנו, כל החלטה היא בסיס לשינויים. בנובמבר 2015 התקבלה עוד החלטה, מספר 716, והיא קבעה כי "למרות ההחלטה הקודמת יבחן שר הפנים את העלאת יתרת יוצאי זרע ישראל מאתיופיה… הפעם תיבחן גם העלאת מועמדים הרשומים ברשימות הממתינים שעד כה לא הותרה כניסתם ארצה". הסיומת הפתטית חוזרת גם פה: "עם סיום בחינת מועמדותם לכניסה לישראל והבאת אלה שיעמדו בתנאים… לא תהיה יותר הבאה מאורגנת של קבוצות מאתיופיה בטענת שייכות לקהילת הפלאשמורה".
זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. באוגוסט 2016 התקבלה החלטה 1911, שקבעה כי "כמענה לצרכים הומניטריים ולאיחוד משפחות יבחן שר הפנים את זכאות בני הקהילה המעוניינים לעלות…", ופירטה מגוון תנאים המזכים באישור עלייה. אליה נוספה החלטה 4178 מאוקטובר 2018: "להורים שילדיהם כבר עלו ארצה, יוכלו להצטרף בני זוגם וילדיהם הנוספים קטינים או בגירים שהם רווקים ללא ילדים, אבל לא יעלו ילדים נשואים ונכדים".
תפילה מרגשת ומתוכננת
שנת 2020 צררה בכנפיה שתי החלטות חדשות. החלטה 4869 מפברואר, קבעה כי "שר הפנים יבחן העלאת בני פלאשמורה נוספים… שכניסתם ארצה לא אושרה אך ורק משום שתמה המכסה שנקבעה". וההחלטה האחרונה שהעביר נתניהו (מספר 429) הכריזה כי "מוחלט להעלות 2,000 מבני הפלאשמורה". גיבוש המתווה הוטל על שרת העלייה והקליטה, ומטרתו הסופית היא "להביא לסגירת המתחמים".
חוק השבות הוא חוק מרגש וחשוב, אבל הניסוח שלו הוא אחת הבעיות הגדולות לזהות היהודית במדינה, בשל העובדה שהקריטריונים שלו לא מבוססים על זהות יהודית הלכתית. במהלך השנים הציף החוק את ישראל במאות אלפי עולים שאינם יהודים, ורובם הגדול חי כישראלי לכל דבר אך לא מעוניין להתגייר. מנסחי החוק רצו לתת "קונטרה לנאצים" – הם הכירו בנכד יהודי כיהודי? גם אנחנו נכיר בו. אלא שבני הפלאשמורה אפילו לא עונים לקריטריון המינימלי של חוק השבות, וכניסתם נעשית דרך הרחבת חוק הכניסה לישראל.
אבי גרנות, שגריר ישראל באתיופיה לשעבר: " רבים מאוד מתושבי אתיופיה הענייה מצפים למצוא עתיד טוב יותר בעולם הגדול, וישראל היא אטרקציה מבוקשת"
בהקשר הזה כדאי להזכיר שני ציטוטים. אורי קונפורטי שימש נציג הסוכנות היהודית באתיופיה וסייע לבני הפלאשמורה לעלות לישראל. בריאיון ל'הארץ' אמר: "גורמים יהודיים־אמריקניים רוצים בהמשך עליית הפלאשמורה כדי להפיק עוד תרומות מחברי הקהילה שמעוניינים לסייע ב'תיקון עולם' וב'מיזוג גלויות', וכדי לשפר את יחסיהם עם השחורים בארה"ב". לדבריו, זוהי "מסחטת כספים מתוחכמת". על רשימות המבקשים לעלות אמר שהם "קבוצה בעלת פוטנציאל עלייה כמעט אינסופי".
מפעם לפעם מגיעות משלחות של עיתונאים לאתיופיה כדי לצפות ב"יהודים" עטופים בטלית וקוראים שמע ישראל. שווה להזכיר את מה שכתב אבי גרנות, שגריר ישראל באתיופיה לשעבר, לראש מנהל הגיור: "בביקוריי במתחם, באותם מקרים שבהם הביקור לא היה מתוכנן, לא מצאתי אותם מנהלים חיים יהודיים. תפילות שחרית הומות אדם התקיימו רק כאשר הביקורים היו מתוכננים מראש. רבים מאוד מתושבי אתיופיה הענייה מצפים למצוא עתיד טוב יותר בעולם הגדול, וישראל היא אטרקציה מבוקשת".
מהם שיקולי נתניהו? לא לגמרי ברור. בכנסת ובממשלה כמעט לא נרשמת התנגדות למהלכיו בנושא. אבנר פורת מארגון חותם מנסה לעורר חברי כנסת לעניין, אלא שההיענות נמוכה כי אף אחד לא רוצה להצטייר כגזען. מדינת ישראל בדרך להפוך לאחת המדינות הצפופות בעולם. החברה הישראלית סובלת משסעים חברתיים קשים, חלקם תוצאה של בני מיעוטים שלא מצליחים להשתלב במרקם הישראלי. ישראל מחויבת לבני העם היהודי. היא לא אמורה וגם לא מסוגלת לפתור את בעיות העולם השלישי.
