מידת ההיענות של הציבור בישראל להנחיות הקורונה אינה קשורה למידת האמון בממשלה או לשביעות הרצון של הציבור מטיפולה במגפה. כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. רק במגזר החרדי, לפי הנתונים, נמצא קשר בין מידת האמון (והאי אמון) בממשלה ובין ההקפדה על הנחיות הבריאות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חיל האוויר קיבל חמקן ניסויים ייחודי: "מטוס משנה משוואה"
– דעה: התנועה הפוליטית הבאה: הציונות המסורתית
– בצל המתיחות בקואליציה, הוועדה לבחירת שופטים תתכנס
"הממצאים מפתיעים במיוחד, בעיקר נוכח הטענות הרבות על הקשר בין משבר האמון בממשלה ובין הקפדת הציבור על הנחיות הבריאות", סובר ד"ר איתי בארי, מעורכי המחקר. "נראה שהאמון בממשלה אינו ערובה להיענות להוראותיה והקשר בין השניים מורכב משחשבנו".
במחקר השתתפו 614 איש, והוא נערך בשיתוף המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בשלהי הסגר, במהלך אוקטובר 2020. זו הפעם השלישית שמחקר כזה נערך מאז תחילת המגפה: חוקרי אוניברסיטת חיפה הדוקטורנטית טליה גורן, ד"ר איתי בארי ופרופ' דנה ושדי ביקשו לבחון את הדופק הציבורי בסוגיית מידת האמון בממשלה. המשתתפים במחקר דיווחו עד כמה הקפידו על שלוש הנחיות בריאות בסיסיות: עטיית מסיכה, שמירת מרחק ושטיפת ידיים. נמדדו גם משתנים כמו מידת האמון בממשלה, מידת שביעות הרצון מתפקודה בעת משבר הקורונה ומשתנים חברתיים ודמוגרפיים.
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור ההיענות הממוצע של החברה בישראל עומד על 82.4 מתוך 100. בחלוקה למגזרים נמצא כי האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית מובילה בהקפדה על הוראות הבריאות, בציוני מדד של 83.9, ואחריה המגזרים הערבי והחרדי עם 78.9 ו־78.3 בהתאמה. דווקא בקרב החברה החרדית נמצא קשר הדוק בין מידת האמון בממשלה ושביעות הרצון מהממשלה למידת ההיענות להנחיות הקורונה: ככל שמידת האמון בממשלה ושביעות הרצון גבוהות יותר, כך בני המגזר החרדי נענים יותר להוראות הבריאות – וגם ההפך נכון, ככל שהחרדים נותנים פחות אמון בממשלה ושביעות הרצון שלהם מהממשלה קטנה, כך הם נענים פחות להוראות הבריאות.
"במגזר הערבי ובאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, הקשר הזה לא התקיים. כלומר, גם מי שנותנים אמון בממשלה וגם מי שלא נותנים אמון, מי שמרוצים ומי שאינם מרוצים מתפקודה של הממשלה, דיווחו כי הם נענים להנחיות במידה דומה. בהחלט ייתכן שלתמונה הפוליטית הייחודית בישראל ולחומרת המגפה בזמן המחקר יש תרומה רבה לניתוק הקשר בין האמון בממשלה להיענות להנחיותיה בקרב חלק מהציבור", אומרת הדוקטורנטית טליה גורן.
בחלק השני של המחקר, שממצאיו מפתיעים לא פחות, התבקשו הנשאלים לשתף את מידת הסכמתם להיענות להנחיות חדשות כמו חובת חבישת מסכת פלסטיק מלבד מסכת הפנים והנחיה מחמירה יותר כמו עוצר חלקי. החוקרים בחנו את מידת ההיענות להנחיות האפשריות האלו אם יגיעו מראש הממשלה בנימין נתניהו או ממנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, ולחלופין מצד פוליטיקאי בכיר מהחברה החרדית או הערבית. "מצאנו שההיענות להנחיות בשם ראש הממשלה נתניהו עשויה להיות גבוהה יותר באופן חוצה מגזרי, גם בקרב ערבים וחרדים", מציינת גורן.
כשאנחנו מבקשים מגורן להעריך כיצד רמת האמון הנמוכה בממשלה אינה פוגעת בדרך כלל בהיענות להוראותיה היא מציעה: "יכול להיות שאנחנו לא סומכים על הממשלה בהיבטים של ניקיון כפיים, אופן קבלת ההחלטות וכו', אבל כשהממשלה נותנת הוראות בריאות וחוזרת עליהן מספיק פעמים, במצב כזה של מגפה גדולה ומפחידה, מידת האמון במנהיגים אינה משפיעה כל כך".
פרופ' דנה ושדי, מעורכות המחקר, מוסיפה: "מחקרים דומים שעסקו בהתפרצות מגפות וסכנות בריאות קודמות הדגישו את חיוניות האמון בממשלה להשגת ציות להנחיות בריאות ולמיגור המגפה. אולם ניכר שמאפייניה הייחודיים של מגפת הקורונה, כגון היקפה ומשכה, משפיעים ומשנים את מערך הגורמים שמעצבים את התנהגותנו ואת מידת הקפדתנו על הוראות משרד הבריאות".
