דרכה של חברת BioNTech לחיסון מוצלח נגד קוביד־19 החלה לפני יותר מ־25 שנים, כאשר זוג רופאים מגרמניה הציעו להשתמש במערכת החיסון כדי לתקוף תאים סרטניים. בהתחלה הרעיון נראה משוגע, סיפרה לפני כשנתיים סמנכ"לית הרפואה של החברה, אולזם טורצ'י; אולם היא ובעלה, המנכ"ל אוגור שאהין, התמידו. הם שכנעו שני תאומים מיליארדרים להשקיע בחברה ובנו צוות מדענים הכולל חוקרים מובילים של תחום חיסוני ה־RNA.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקס הבכיר נפטר יום אחרי שאשתו מתה מקורונה
– מחקר: הציבור מציית למגבלות הקורונה גם בלי אמון בהנהגה
– בצל המתיחות בקואליציה, הוועדה לבחירת שופטים תתכנס
ב־1 בינואר 2020 קרא שאהין מחקר מטריד על התפשטות קוביד־19 בין בני משפחה שביקרו בוווהאן שבסין. הוא פנה לטורצ'י, ואף שמדי פעם היו ביניהם חילוקי דעות בענייני מדע, "לא היה יותר מדי מקום לוויכוח על המאמר הזה", כפי שאמר בריאיון מוקדם יותר השנה: שניהם ידעו שעליהם לנוע במהירות.

כמעט 11 חודשים לאחר מכן – כהרף עין במונחים של מחקר תרופתי – החיסון הניסיוני ש־BioNTech פיתחה עם שותפתה, חברת הענק פייזר, פרסם שבוע שעבר תוצאות ראשוניות של ניסוי בהשתתפות 43,538 אנשים. לפי הממצאים הוא בלם יותר מ־90 אחוזים מההדבקות בקורונה. בשביל שאהין (55) וטורצ'י (53) ההצלחה מאשרת את אפשרות קיומו של סוג תרופות חדש. "זהו אימות של גישה מדעית קפדנית וגם אימות של הטכנולוגיה", אמר שאהין בראיון לאחר הגילוי. "זה יכול לפתוח את תחום התרופות לסוג חדש של מולקולות".
זריקת החיסון של פייזר־BioNTech היא הראשונה המשתמשת בטכנולוגיית RNA שליח (mRNA), שלמעשה מלמדת את תאי הגוף להפוך למפעלי חיסונים. היריבה האמריקנית של פייזר, מודרנה, בודקת מועמד דומה לחיסון. אך התוצאות שפורסמו השבוע רחוקות מלהיות המילה האחרונה. החוקרים עדיין מחכים לנתוני בטיחות חשובים, וטרם פורסמו פילוחים שמראים כמה יעיל היה החיסון בקרב קבוצות בעלות סיכון גבוה, וכמה זמן נמשכת ההגנה שלו.
ובכל זאת, אם הכול ילך כשורה, פייזר תוכל לבקש אישור חירום בארה"ב כבר החודש. רגולטורים אירופיים, שהחלו בבדיקה מתמשכת של החיסון בחודש שעבר, כנראה לא יפגרו מאחור. החיסון יהיה גם המוצר המאושר הראשון של BioNTech.
שורשי החברה רחוקים מסצנת הביוטכנולוגיה האמריקנית המהודרת של חברת מודרנה ומתחרות אחרות. המטה הצנוע שלה נמצא במרחק 15 דקות הליכה מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי של אוניברסיטת יוהנס גוטנברג בעיר מיינץ, ששאהין וטורצ'י החלו לעבוד בו בשנות התשעים.

שניהם ילדים למשפחות מהגרים מטורקיה, והם נפגשו בשלבים האחרונים של הכשרתם הרפואית. אביה של טורסי היה מנתח, ועבד בבית חולים קתולי. הוריו של שאהין עבדו במפעל פורד בעיר קלן. כריסטוף האבר, ראש המחלקה ההמטולוגית־אונקולוגית, גייס אותם במיינץ, והשלושה עבדו במשך שנים על טיפולי סרטן המבוססים על מערכת החיסון.
בשנת 2000 החל שאהין לבחון אם אפשר להשתמש ב־mRNA לחיסונים נגד סרטן. לא היו רבים שביקשו להשקיע בתחום, ולכן שאהין, טורסי והובר התמקדו בגישות מוכרות יותר כשהקימו בשנת 2001 את החברה הראשונה שלהם, גנימד תרופות. רק כעבור שבע שנים הצליח שאהין לשכנע שניים ממשקיעי החברה, תומאס ואנדראס סטרואנגמן, אחים תאומים שהרוויחו מיליארדים בתעשיית התרופות הגנריות, לממן מחקר על טיפול mRNA לסרטן.
המתחרה מודרנה חקרה טיפולי mRNA למגוון מחלות, אך BioNTech התמקדה בתחילה אך ורק בסרטן; הובר אמר השנה שלא היה מנחש לעולם שהמוצר הראשון שלהם יהיה חיסון למגפה. אך באוגוסט 2018 החברה חתמה על עסקה – שהייתה חשובה, בדיעבד – כשהסכימה לעבוד עם פייזר על חיסון לשפעת עונתית. הרעיון היה שגישת ה־mRNA תוכל לסייע בפיתוח מהיר של חיסונים טובים יותר לפתוגן, שמשתנה בכל שנה.
כבר אז, שאהין חשב שהפלטפורמה של BioNTech עשויה לשמש גם למציאת חיסון למגפה. באוקטובר 2018 הוא אמר בכנס בברלין שהיכולת לספק מוצר מותאם אישית בתוך כמה שבועות עשויה להיות שימושית במקרה של התפרצות בינלאומית.
ברגע ש־BioNTech נכנסה למרוץ בדרך לחיסון נגד נגיף הקורונה, ידעו שאהין וטורצ'י שהם צריכים להכניס את פייזר לתמונה. ב־2 במרץ התקשר שאהין לקתרין יאנסן, ראש תחום המחקר ופיתוח החיסונים בפייזר. התגובה הייתה חיובית ומיידית, והחברה האמריקנית חתמה איתו על עסקה שיכולה להיות שווה עד 748 מיליון דולר.
ממשלת גרמניה תמכה בפרויקט ב־375 מיליון אירו, ושר הבריאות הגרמני ינס שפאן אמר לעיתונאים שבוע שעבר שהוא מרוצה מכך שהמיזם, הצוות והחברה הם גרמניים כולם. ארה"ב חתמה על רכישת 100 מיליון מנות תמורת 2 מיליארד דולרים, בתוספת אפשרות ל־500 מיליון מנות נוספות, אם כי היא לא סיפקה כספי מחקר מוקדמים. תוצאות השבוע העלו את שערי המניות של שתי השותפות. BioNTech, שהוערכה ב־3.4 מיליארד דולר לאחר הנפקה ציבורית ראשונה באוקטובר 2019, שווה כעת כ־25 מיליארד דולר.

פיתוח חיסונים לעולם לא יהיה כיוון בטוח, ואפילו אם החיסון הזה יוכח כבטוח ויעיל נגד קוביד־19, הטכנולוגיה הזאת לא תעבוד בהכרח בחיסונים נגד סרטן, אלו ששאהין וטורצ'י קיוו לפתח. אולם לדברי שאהין, התוצאות עד כה הן ניצחון מדעי. "זהו יום באמת, באמת מדהים", סיכם שאהין.