גם בימים כתיקונם בתי המשפט בישראל מתאפיינים בעומס רב, ומגבלות הקורונה רק העמיקו את המשבר. שני הסגרים וההנחיות של משרד הבריאות יצרו מטבע הדברים סחבת ועינוי דין, ופגעו בזכויות עצורים ולעיתים גם בטיב ההליכים המשפטיים. מנגד, חלק מהשינויים שננקטו במסגרת האילוצים מתבררים עם הזמן כיתרונות, שיש הממליצים לאמץ גם בתום המשבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פייסבוק, טוויטר והמזימה הסודית שלא קיימת
– אין מנוס, צריך לחיות עם הקורונה
– בצל המתיחות בקואליציה, הוועדה לבחירת שופטים תתכנס
מדינות אחרות בעולם סגרו בחלק מהתקופה את שערי בתי המשפט, מערכת המשפט בישראל לא חדלה מפעילותה בשום שלב, גם לא בימי סגר. הנה הנתונים הרשמיים שנמסרו לנו על היקף פעילותה בעידן הקורונה: לאורך כל התקופה, מחודש מרץ ועד היום, התקיימו יותר מ־420 אלף דיונים, שהם כ־59 אחוזים ממצב שגרה. לבתי המשפט הוגשו יותר ממיליון וחצי בקשות לבתי המשפט, שהם כ־77 אחוזים מהשגרה; שיעור התיקים שנפתחו בהשוואה למצב רגיל הוא 81 אחוזים, ואלה שנסגרו – 72 אחוזים. נוכח הנסיבות שנכפו על המערכת, מדובר בשיעורים גבוהים יחסית של תפקוד ופעילות.
ועדיין, מגבלות הקורונה שהורגשו בכל תחום בחיינו השפיעו גם על הזירה המשפטית ועל היכולת להניע את גלגליהן של טחנות הצדק. אף שגם בימי סגר הותר לצאת לצורך הליך משפטי, השפיע הנגיף גם על באי בית המשפט. רבים מהם – מקרב השופטים, עובדי המערכת, בעלי הדין ועורכי דינם – נדבקו או חויבו בבידוד, או שבשל השתייכותם לקבוצות הסיכון נאלצו להישאר בבית. התוצאה בפועל הייתה שהליכים דחופים קיבלו העדפה בלוח הזמנים, ואילו תיקים המתנהלים בשגרה נדחו חודשים קדימה.
"מאז פרוץ משבר הקורונה, מערכת בתי המשפט מאתגרת את עצמה כל העת במציאת פתרונות שיאפשרו לה לשמור על פעילותה, בהקפדה על הנחיות משרד הבריאות והמגבלות", אומר מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל. "אנו דואגים בראש ובראשונה לבריאות הציבור, השופטים, העובדים, בעלי הדין ועורכי הדין. זאת בשמירה על זכות הגישה לערכאות והמשך מתן השירות החיוני שנותנת הרשות השופטת. הנחת העבודה היא כי הרשות השופטת מוכרחה להמשיך לפעול, וכך גם היה בפועל למן תחילת משבר הקורונה. נכון הדבר שהמציאות שהכתיבה התפשטות הנגיף חייבה אותנו להפגין גמישות ויצירתיות".
כדי להתמודד עם המציאות החדשה, ובדומה לשינוי שהתחולל בעולמות הלמידה והתעסוקה, גם מערכת המשפט אימצה מרכיבים של עבודה מהבית. למשל, ישיבות שופטים נעשות באמצעות זום וחיבור מאובטח ומרוחק למערכת. אך האתגר המהותי והעיקרי הוא בתחום השפיטה עצמה, שגם היא נעשית במקרים רבים באמצעות היוועדות חזותית, כלומר בשיחת וידאו.
בשלב הראשון של התפרצות המגפה, שירות בתי הסוהר לא הביא כלל עצורים לדיונים, בשל החשש מכניסת הקורונה לבתי הכלא באמצעות מי שיצאו מהם החוצה ויפגשו אחרים. נכון ליום רביעי בשבוע שעבר ידוע על כ־90 כלואים שנדבקו בקורונה. מתחילת המגפה אובחנו כ־550 סוהרים ו־220 כלואים. כדי לגבור על המשוכה הזאת נדרשו בהנהלת בתי המשפט להקים תשתית טכנולוגית, לרשת את אולמות בתי המשפט במצלמות ובמיקרופונים, ולדאוג לאמצעים שיאפשרו את השתתפות העציר או האסיר בשיחת וידאו ממתקן כליאתו.
גל התחלואה הראשון התאפיין בקשיים טכנולוגיים בעיקר בהפעלת מערכת המשפט, אך מהר מאוד שופרו תשתיות האינטרנט ונרכש הציוד הטכנולוגי הנחוץ. כך התאפשר לקיים דיונים רבים במועדם, בלי לדחותם. בהנהלת בתי המשפט טוענים כי הפקת הלקחים וההתייעלות הביאו לכך שכבר בחודש אוגוסט הודבק הפער שנוצר בתקופת הסגר הראשון, וכעת מתמודדים עם השיבושים והדחיות שנוצרו בעת הסגר השני.
נוכחותו הפיזית של אדם באולם בית המשפט בעת שדנים בעניינו מוגדרת כבעלת חשיבות רבה, כחלק מהתחושה שקולו נשמע ויומו ניתן לו בבית המשפט. עם זה, בהנהלת בתי המשפט אומרים כי בתנאי קורונה יש הכרח במעבר להיוועדות חזותית, בשיחות וידאו, וכי השינוי אינו מוכרח לבוא על חשבון זכויות עצורים. כדי לשפר את תחושת הנוכחות הותקנו באולמות משפט ברחבי הארץ מצלמות נוספות, כדי שהעצור יוכל לראות לא רק את השופט אלא גם את עורכי הדין והמשפחות שהגיעו לתמוך בו. גם יכולתו של העצור לדבר באופן חסוי עם סנגורו שופרה בין הגל הראשון לשני.
האפשרויות החדשות עשויות להישאר באולמות בהיקף מסוים גם לאחר שיימצא החיסון המיוחל. ישראל מתמודדת כל העת עם מציאות ביטחונית מאתגרת ומשבשת, ופתרונות השפיטה מרחוק עשויים לשמש אותה גם בלא קשר לקורונה. בהנהלת בתי המשפט מדברים גם על היתרונות הכלכליים של האמצעים הללו. כך למשל, בעלי דין ועורכי דין נדרשים לעיתים להפסיד יום עבודה תמים בשביל דיון של כמה דקות. הפלטפורמה המרוחקת מאפשרת לקיים את הדיון בשעה הייעודה, כאשר כל אחד יושב במשרדו. במונחים כלכליים, הם אומרים, התרומה עשויה להיות עצומה.
האסיר על השתק
בסנגוריה הציבורית מסכימים שהמערכת למדה לחיות עם הקורונה, אך עדיין מצביעים על קשיים לא מבוטלים בתחום זכויות העצורים. "מלבד דיוני המעצרים היומיים, שקיבלו עדיפות ומתקיימים כסדרם, יש דיוני עצורים עד תום ההליכים, וככל שדוחים את שלב ההוכחות במשפטם – שהותם בכלא מתארכת בלי שההליך מתקדם", מתריע עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית. "נוסף לאלו, יש אסירים שממתינים לוועדות שחרור או להליכי שחרור מוקדם, וגם הם נפגעו".
בתיקון האחרון לחוק הקורונה נקבעו סדרי עדיפויות בעניין הבאת עצורים, על פי כללי משרד הבריאות. לפי הנוהל, הדיונים הדחופים ביותר הם אלה שעוסקים במעצר ימים. אחריהם ניצבים בתור דיונים מהותיים בעניין הארכת מעצרים עד תום ההליכים, והבאים ברשימה הם עצורים שמחכים לדיוני הוכחות במשפטם. שאר הדיונים מתקיימים בהיוועדות חזותית מתוך מתקני הכליאה.
לדברי עו"ד שפירא, העברת הדיונים מהאולם הממשי אל המסך "מעוררת מורכבות שלא הצליחו עד היום להתגבר עליה. יכולתם של עצורים שמשתתפים בדיונים באמצעות שיחות וידאו להשתתף באופן מהותי בדיון נפגעת. במקרים רבים הם מתקשים להבין מה בדיוק אמר התובע, הסנגור או השופט ולהגיב בהתאם. בדיון רגיל, אם נאמר משהו והעצור מבקש להעיר על תיאור הדברים, למשל באוזני סנגורו, זה נעשה באולם. כך גם כשהסנגור רוצה לוודא עם העצור היכן יוכל לקיים מעצר בית, או אם יוכל לעמוד בסכום העירבון שנקבע.
"בשיחת וידאו, לעומת זאת, קשה יותר לעצור את מהלך המשפט ולהעיר. לזה מצטרפים גם קשיים טכנולוגיים שכולנו חווים, למשל כשפתאום לא שומעים טוב או כשהשידור נתקע. בהרבה מקרים יש גם רעש – העמדות במתקני המעצר הן באולם גדול שמחולק, והרעש מעמדות אחרות או מהתרחשות בין הסוהרים מקשה על היכולת להבין מה קורה בדיון. לפעמים גם שמים את העצור על השתק, כדי שלא יהיה רעש מהכיוון שלו". בעיות נוספות נובעות מקשיי תיאום, שיוצרים עיכובים וסרבול: "בבית המעצר יש רק כמה עמדות עם מצלמה ומיקרופון, וכשעמדה תפוסה צריך לחכות שהיא תתפנה, מה שמעכב הרבה פעמים את תחילת הדיון הבא. התיאום בין שב"ס לבית המשפט הוא קריטי, וזה לא עובד כמו שצריך".
קשיים קיימים גם בתחום שירות המבחן ובהתנהלות התוכניות לשיקום האסיר. "רבים מהמעצרים מחייבים קבלת תסקיר של שירות מבחן", אומר עו"ד שפירא. "זה קריטי לאפשרות לשחרר את העצור לחלופת מעצר. בגלל הקושי של שירות המבחן להיכנס למתקני כליאה, גם הם מראיינים את העצורים בשיחת וידאו וזה עוד עיכוב שנוסף לשרשרת העיכובים. זה מוביל להתארכות של זמני הגשת התסקירים בשבועות. אדם יכול למצוא עצמו בכלא שבועיים־שלושה יותר ממה שצריך בגלל עיכוב כזה.
"גם בתוכניות לשיקום האסיר לקראת שחרור מוקדם, הראיונות נעשים בשיחות וידאו שיש לתאם, וכתוצאה מתיאום מורכב הם מתעכבים. הדבר התחיל כהכרח, וברור שהנוהל יישאר איתנו עוד פרק זמן לא מבוטל. משום כך חייבים לייעל את המערך הזה, גם טכנולוגית וגם מהותית".
לא רק בתחום הפלילי נרשמה האטה והכבדה, אלא גם בתחומים אחרים. בדיני משפחה, למשל, התיקים "שגם כך נמשכים הרבה זמן בגלל העומס בבתי המשפט מתארכים כעת עוד יותר בגלל ההגבלות", מתאר עו"ד אוהד הופמן, המתמחה בדיני משפחה וירושה. "דיונים שנקבעו לתקופת הסגר נדחו, וכשהיומנים של בתי הדין עמוסים חודשים קדימה – הגענו למשל למצב שדיון שהיה אמור להיערך בחודש אוקטובר נדחה בחצי שנה, לחודש מרץ".
למשבר הקורונה הייתה השפעה גם על חיי הנישואים במשפחות רבות, משתף עו"ד הופמן בהתרשמותו. "אנשים חיו בסיר לחץ לא נורמלי בבית, ולא הצליחו לשרוד את זה. אם כי יש גם משפחות שבחרו לנצל את העיכוב בדיון כדי להשקיע בניסיון לתקן את התא המשפחתי".
לצד זאת, עו"ד הופמן מודה שהמערכת עשתה כמיטב יכולתה להתמודד עם המציאות שנכפתה עליה, ומציין לשבח את ההחלטות שהתקבלו כדי להקל ולייעל. אחת מהן היא בתחום התצהירים. "כל כתב טענות צריך להיות מגובה בתצהיר, ותצהיר מחייב שהלקוח ועורכי הדין ייפגשו פיזית", הוא מסביר. "בתקופת הקורונה זה לא היה אפשרי. הוראת שעה שהתקבלה והוארכה כעת מאפשרת לאמת חתימה מרחוק על תצהיר". בדומה לכך התאפשרה הפקדת צוואות מרחוק, תהליך שבאופן רגיל דורש הגעה פיזית לרשם הירושות וניהול הליכים בירוקרטיים באורח פרונטלי.
"אני מקווה מאוד שההחלטות הקטנות האלה יאריכו ימים גם אחרי הקורונה", אומר עו"ד הופמן. "אנחנו חיים היום בתקופה אחרת. כשקבעו שלקוח חייב להתייצב מול עורך דין כדי לחתום על תצהיר, לא חלמו שיהיו שיחות וידאו. אין שום סיבה שנמשיך עם התהליכים הארכאיים האלה".
גל תביעות הקורונה
מאז פרוץ המגפה נדרשו לתקופות בידוד 242 שופטים ורשמים, ו־19 נוספים נמצאו חולים. כיום שלושה שופטים ורשמים מצויים בבידוד, ושופט אחד חולה. בהנהלת בתי המשפט עושים מאמץ רב לצמצם את רמת הסיכון למבקרים, לעובדי משמר בתי המשפט ולשופטים עצמם. בעלי דין או פרקליטיהם שהם נשאי קורונה ללא ידיעתם ומגיעים לבית המשפט עלולים להביא לבידוד ואף לתחלואה בהיקף שישתק חלקים במערכת.
בין השאר הותקנו לוחות פרספקס בין שופטים באולמות, ויש הקפדה יתרה על עטיית מסכות, עבודה בקפסולות ופיזור בתוך ההיכלות. כאשר אפשר, עבודה משפטית רבה נעשית מהבית. גם בבית המשפט העליון ננקטו ההתאמות האלו, אך מאפייניו המיוחדים מגבירים את האתגר; שופטיו יושבים בהרכבים מורחבים גם מעל לשלושה, וההרכבים משתנים בהתמדה. לפיכך דאגו בבית המשפט, שרוב שופטיו משתייכים לקבוצת הסיכון בשל גילם המתקדם, ליצירת חיץ מוקפד עוד יותר. מתקיימת הפרדה בחדרים בין עוזרים לאנשי צוות בלשכות השופטים, ויש הקפדה רבה על כללי הריחוק וההיגיינה.
העומס בבתי המשפט היה חמור עוד לפני שהקורונה פרצה לחיינו, אך המגפה כשלעצמה – גם בהיעדר המגבלות הכרוכות בה – עלולה ליצור עומס נוסף. המשבר צפוי ליצור אינספור הליכי פשיטות רגל, תביעות מסחריות, הפרות חוזים ועוד. "מאז פרוץ המשבר ערכנו כל העת הערכות מצב, בחינה ותחקיר", אומר השופט מרזל. "המצב לא פשוט, אך טומן בחובו גם הזדמנות לצמיחה והתייעלות. למרות הנסיבות, שנת המשפט תשפ"א נפתחה במועדה, וכולי תקווה שלמרות האתגר העצום העומד בפני ישראל, ומערכת בתי המשפט בתוכה, בקרוב נוכל לחזור לשגרה מלאה".
