דיון שלישי בתיקי האלפים של ראש הממשלה נתניהו, התקיים היום (א') בבית המשפט המחוזי בירושלים. החל משעות הבוקר דן הרכב השופטים בראשות השופטת פרידמן, בבקשת סנגורי ראש הממשלה ובני הזוג אלוביץ' לקבל חומרי חקירה חסרים מהפרקליטות הנוגעים לכל תיקי האלפים. בנוסף, עסקו בדיון בשאלת לוח הזמנים להמשך הדיונים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
רווקים ומעושרים: חג הקניות הסיני שובר שיאים וזו רק ההתחלה
הוקפא חוק קמיניץ, היחיד שהרתיע עברייני בנייה
פייסבוק, טוויטר והמזימה הסודית שלא קיימת
הסנגורים ביקשו מבית המשפט להורות על גילוי חומרי חקירה משלוש קטגוריות: חומרים המצויים בקלסרי בית משפט מהליכים מוקדמים כגון חומר שמצביע על לחצים פסולים שהופעלו לכאורה על עדים; תוצרי מחשב וטלפונים של עד התביעה המרכזי, מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, וכן חומר העוסק במגעים של רשויות החקירה עם עדי המדינה ופרקליטיהם.
במהלך הדיון הציג סנגורו של נתניהו עו"ד בעז בן צור, כמה דוגמאות לחומרים שהוגדרו תחילה כלא רלוונטים לאישום והפכו לרלוונטיים. אחת מהן היא שיחה של עד המדינה שלמה פילבר עם עיתונאי, אותה קיבלו צוותי ההגנה רק ביום חמישי האחרון, לאחר שהפכה רלוונטית על פי החלטת התביעה. בשיחה צוטט פילבר אומר: "ביום שישי קמתי וראיתי את הכותרת, ראיתי שמנסים לעשות הנשמה מלאכותית לשטות של אלוביץ'-נתניהו. הם המציאו פה שוחד, שוחד דרדלה. עכשיו נשארנו עם אותו זבל, זאת אומרת השוחד של נוני טוב לכותרות שלהם, זה למראית עין… היא (המדינה) אוספת חלקים של הפאזל ואז היא מחליטה לעצמה איך היא רוצה להרכיב אותו. מה שלא מתאים לה היא מעלימה אותו". בן צור תהה, "איך ייתכן, ששיחה של עד מדינה שמתייחס לעניינים שתלויים ועומדים בפני בית המשפט בשלוש הפרשות, שיחה כזו נקלטה כשיחה בלתי רלוונטית?".
בנוסף, ביקשו הסנגורים לקבל התכתבויות שהתקיימו בין החוקרים לבין עדים מרכזיים בהליך. בפרקליטות נתנו שלוש סיבות מדוע אין צורך בהעברת החומרים לסניגורים: לא כל שיח שנערך ונאסף בשלב החקירה הוא בהכרח חומר חקירה, משום הזכות לפרטיות של נחקרים וכיוון שסביר ששיחות לאחר חקירה אינן עוסקות באישום.
לטענת עו"ד בן צור, חומר שנוגע לדין ודברים בין עדים מרכזיים לחוקרים הוא על פניו חומר שנוגע לאישום. בן צור התנגד לטענת הפרקליטות על פגיעה בזכות לפרטיות בידי החוקרים בכל הנוגע לניר חפץ וציטט את החוקרים אומרים לחפץ: "צנעת הפרט שלך תרד בבית השימוש של ההיסטוריה". בנוסף, הוא טען שהפרקליטות סרבה לכאורה, לקבל לידיה חומרי חקירה. כך קרה למשל עם דברים שביקש חפץ להציג לשוטרים שעוסקים בהתקשרות שלו עם "וואלה" מתוך "אינטרסים עצמיים". בן צור ביקש מבית המשפט להורות על תפיסתו של אותו מסמך. סנגורו של נתניהו גם טען שהגיעה לידיהם רשימה של טובות הנאה שניר חפץ קיבל מהפרקליטות שכללה, צו איסור פרסום על אירועי החקירה בנוגע לא', שינוי עילת סגירת התיק בפרשת גרסטל –קמיר, אי העברת חומרי חקירה בתיק 4000 שנוגעים לצנעת הפרט שלו ועוד.
סנגורו של שאול אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן אמר כי הבקשות הגיעו לבית המשפט לאחר הליך מקדים ויסודי שנעשה מול הפרקליטות. חלק מרכזי בבקשתו נוגעת להתכתבות בין השופטת פוזננסקי-כץ לבין מי שהיה היועץ של הרשות לניירות ערך. השופטת פרידמן פלדמן העירה כי השופטת פוזננסקי-כץ לא עומדת כאן לדין, אולם חן התעקש כי מדובר בחומרים שרלוונטים לתרגילי החקירה בתיק. "אנחנו מבקשים את כל הדוחות הסודיים בעניין החשודים בתיק (4000), בקשות המעצר בנוגע לאלו שהפכו לעדי מדינה ואלו שלא. להבין למה עצרו אותם. השאלה אם המעצר היה מוצדק עולה ממה שכותבת השופטת עצמה לנציג רשות נירות ערך". לדבריו, חסרים לצוות ההגנה המסמכים שהוצגו בפני השופטת פוזננסקי-כץ כאשר התבקשה לתת צו חיפוש לחוקרים בחקירות הנוגעות לניר חפץ. לטענתו הצווים ניתנו בבמטרה לשבור את רוחו של חפץ, "לא יכול להיות שלא נקבל את החומר״.
התערבות השופטים הביאה לכך שהפרקליטות אמרה כי תמסור להגנה את אותם מסמכים פנימיים שהוצגו בפני השופטת פוזננסקי-כץ ושבגינם הוצאו צווים הקשורים בחקירות הקשורות לניר חפץ.
"הושמעו טענות שאנו טוענים כאן טענות מקדמיות במסגרת בקשה לגילוי חומרי חקירה. ככל שהמאשימה לא מעוניינת להעביר לי חומר מסויים מתוך בדיקה קפדנית שלה, מוטלת עליה החובה לפרט למה היא לא מעבירה לי אותו", טען עו"ד חן. עוד אמר סניגורו של אלוביץ': ״מה שנמצא בתיקי בית המשפט בשלבים המוקדמים זה חומר חקירה. שנית, זה יכול להעיד על מהימנות ומשקל שניתן לתת לעדים. אי אפשר לכבול את ידי וזה לא רק פגיעה ביכולת שלנו לנהל את ההגנה, אלא זה גם פגיעה ביכולת של בית המשפט לעשות משפט. ואנחנו יודעים שבסוף החומרים יוצאים, כמו שיצאו עד עכשיו. אז מה נעשה? אחרי שנשמע את הראיות נחזור לפה ונשמע אותם שוב?"
בתום השמעת טענות ההגנה הגיבו עו"ד בן ארי ועו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב, על טענות הסניגורים. עו"ד ליאת בן ארי טענה כי העניינים שעולים על ידי הסנגורים אינם בליבת חומרי החקירה בתיק 4000, לטענתה מדובר בניסיון לפרוץ כל גבול.
עו"ד תירוש הוסיפה: "בית המשפט יראה את החומרים ויבין שאין בהם את אותן עלילות שמעלים הסנגורים. זה אפילו קצת משעמם". עוד טענה עו"ד תירוש כי הסנגורים ממשיכים ב"שיטת הדיג", כלומר יוצאים מנקודת הנחה כי יש מידע שהם לא מודעים לו על הסכמים עם עד התביעה ישועה ולא לוקחים בחשבון שישועה הגיע לפרקליטות עם מידע מיוזמתו.
לגבי חקירות המקורבים לחפץ אמרה כי החקירה הייתה כדין, "האם אני אוהבת כל מילה שנאמרה שם? לא. אבל מה שחשוב כאן שהכול נמסר לידי הסנגורים". ישועה, כך טוענים בצוות התביעה, זומן למסור עדות בתיק בזק בנוגע לשני מסרונים שלו לשלמה פילבר. "המחשבה שחוקרת רשות ניירות ערך סגרה עם ישועה על מה הוא יעיד בתמורה לאי העמדתו לדין, היא מחשבה מופרכת" כך תירוש.
תירוש טענה שהדרישה לקבל את כל החומרים שהוגשו לבתי המשפט בשלב בקשת הצווים בפרשה היא מוגזמת, ושהתביעה עברה על קלסרי בית המשפט ובררה מתוכם את החומרים הגולמיים ואת הדברים הרלוונטיים.
באשר לתיקי 1000 ו-2000, עו"ד עמית חדד סנגורו של נתניהו ביקש לקבל את כל התיעוד שנוגע למגעים להפיכתו של ארי הרו לעד מדינה. חדד כפר בטענת הפרקליטות שבעוד יש להעביר לסנגורים מגעים של החוקרים עם העד שמועמד להיות עד מדינה, אין חובה להעביר את כל המגעים בין הפרקליטות לסנגורי העד.
עו"ד אלון גילדין, שאחראי מטעם הפרקליטות על תיק 1000 ו-2000, אמר שיעבירו את הטיוטה כמו גם את פרוטוקול הדיון שנערך אצל המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר עם סנגורו של ארי הרו.
החלטת בית המשפט תינתן ככל הנראה בימים הקרובים היות והיא משפיעה על התשובות לכתב האישום והשמעת טענות מקדמיות שאמורות להימסר בעוד כשבועיים. ייתכן והחלטת בית המשפט תדחה את המשך הדיונים מעבר למועד הצפוי בחודש ינואר.
