בצרפת יין אינו רק משקה, הוא דרך חיים. סוביניון בלאן צלול, פינו נואר קל, בורדו בוגר שנעשה עמוק, כהה וחכם עם הגיל: אלה הם כמה מעמודי התווך של הזהות הלאומית בצרפת, לא פחות משהם משקאות אלכוהוליים. עם הטאנינים מגיעים עקבות של אדמת הגידול, ולאדמה נלווה טעמה של המסורת.
אבל יין הוא גם גורם סיכון בריאותי – זו עמדתם הרשמית של שרת הבריאות הצרפתית אגנס בוזין וקבוצת רופאים שתומכים בה. הדברים עוררו ויכוח מריר שטורד את מנוחת התעשייה הזאת, השווה מיליארדים, ופילגו את השורות אפילו בתוך הממשלה הצרפתית.
מבחינת בוזין ובעלי בריתה, המטרה היא להעלות את המודעות הציבורית לנזקיו של היין, שבכמויות מופרזות עלול להזיק כמו כל משקה אלכוהולי. "תעשיית היין טוענת כיום שהוא שונה לחלוטין מסוגים אחרים של אלכוהול", אמרה בוזין בטלוויזיה הצרפתית בחודש שעבר, "במונחים של בריאות הציבור, לשתות יין זה כמו לשתות בירה, וודקה או ויסקי. אין הבדל".
הבוס של בוזין, הנשיא עמנואל מקרון, חולק על דעתה. מקרון הרגיע את בני ארצו באומרו שהוא נהנה מיין בארוחות הצהריים והערב, ושלעמדתו יש הבדל בין יין לשאר המשקאות האלכוהוליים. "יש פגיעה בבריאות הציבור כשצעירים משתכרים בקצב מוגבר בעזרת אלכוהול או בירה, אבל זה לא המצב באשר ליין", אמר מקרון בחודש שעבר. הוא הוסיף שאינו תומך בהחמרת התקנות מצד בוזין.
להגנתה של בוזין קמו תשעה רופאים בולטים. במכתב פתוח בעיתון 'לה־פיגרו' הצרפתי ביום שני הם טענו ש"רעילות" המשקה נקבעת לפי שיעור האלכוהול שבו, ו"הצריכה הצרפתית של משקאות אלכוהוליים, אף שהיא פוחתת זה חצי מאה, נותרה אחת הגבוהות באירופה". הם גם דרשו ממקרון לחזור בו מ"המידע המוטעה והעצות הגרועות", וקבעו שאלכוהול הוא סיבת מותם של עשרות אלפי צרפתים בשנה.
אזרחי צרפת מעל גיל 15 צורכים 12.2 ליטר אלכוהול בממוצע לנפש בכל שנה, לפי הסטטיסטיקות המעודכנות ביותר של ארגון הבריאות העולמי. בגרמניה המספר עומד על 11.8 ליטרים, בבריטניה 11.6 ליטרים ובשוודיה 9.2 ליטרים, בדומה לארה"ב. בקצה העליון, הממוצע הרוסי הוא 15.1 ליטרים בשנה.
"רוב העם הצרפתי שותה יין להנאתו, אבל אנחנו צריכים לזכור שאלכוהול הוא החומר הפסיכואקטיבי המסוכן ביותר", אמר ביום שני ברדיו הצרפתי מישל ריינו, מחותמי המכתב ב'לה־פיגרו' ומומחה להתמכרות. "אלכוהול, ובמיוחד יין, הוא מקור לאלימות ביתית, אלימות בין בני זוג וברחוב, שתייה מופרזת, וכן לנתח משמעותי של מחלות הנפש, ההתאבדויות ומקרי המוות בתאונות דרכים".
תעשיית היין לא הייתה מרוצה במיוחד. במכתב אחר, שאף הוא פורסם ב'לה־פיגרו', כמה מחברי "האקדמיה ליין" ההיסטורית הביעו את אי שביעות רצונם. תפקיד האקדמיה הוא "להגן על היינות הצרפתיים ולעודד את הבנתם, ולהיאבק בזיופים, ברמאות ואפילו בבורות, שיכולה לפגוע בהערכה ליינות". כותרת המכתב הייתה: "די לדמוניזציה של היין, שהוא חלק מהתרבות הצרפתית!"
ג'ואל פורגו, ראש שדולת היין, אמר למגזין החדשות הצרפתי 'ל'אקספרס' שהיצרנים והעסקים שלהם עשויים להיפגע משינוי אפשרי במנהגי צריכת היין במדינה. בפברואר הכריזה הפדרציה של יצואני היין והמשקאות האלכוהוליים בצרפת, ארגון סחר מוביל, שהייצוא של יין ומשקאות אלכוהוליים מצרפת הגיע לשיא של 12.9 מיליארד אירו ב־2017. היצואנים "חשים שיש עליהם סטיגמה, שכן הם פועלים לקידום צריכה אחראית זה כמה שנים", הסביר פורגו.
למרות הזעקה הציבורית, הקו שנוקטת בוזין נותר תקיף. "המילה 'במתינות' לא צריכה להיות עוד בשימוש", היא טענה בהופעה בטלוויזיה הצרפתית. "המסר האמיתי שאנחנו צריכים לשדר כיום הוא שאלכוהול רע לבריאות".
