אחרי הכרזתה של פייזר על יעילותו של החיסון נגד קורונה שפיתחה, גם מודרנה הכריזה אתמול (ב') על הצלחה, לקראת סיום השלב השלישי בניסוי. החיסונים האמריקניים צפויים להגיע גם אלינו, אך מתי זה יקרה, מהו החיסון הטוב יותר מבין השניים והאם הם יהיו בטוחים דיים? ננסה להשיב על שאלות אלו ואחרות בעזרת ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח אסותא אשדוד ומזכיר הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) מטעם משרד הבריאות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קראוונים ראשונים ברמת טראמפ: "לא נשנה את השם"
– פעילי ימין פוצצו סיור של משלחת אירופאית בגבעת המטוס
– פנטזיה, מציאות וליאור דיין: אשפוז פסיכיאטרי על המסך הקטן
1. מה ההבדל בין החיסון של פייזר לשל מודרנה ואיזה יותר טוב?
למעשה, אין הבדל מהותי בטכנולוגיה שעל בסיסה פותחו ופועלים שני החיסונים של חברות התרופות. החיסונים שפיתחו, מבוססי מודל RNA, הם מאוד מאוד דומים. ולמרות שבמודרנה הכריזו על יעילות של 94.5 אחוזים ובפייזר על יעילות של 90 אחוזים בלבד, ברמה המדעית הם נחשבים לטובים באותה מידה ואי אפשר להגיד שהאחד טוב יותר מהשני, לפחות בשלב הזה של הניסוי. החיסון של מודרנה כן יותר "נוח למשתמש", מאחר שהוא נדרש לתנאי אחסון פחות מורכבים בניגוד לחיסון של פייזר, אך הבדלי האחסון לא עושים את החיסון לטוב יותר או פחות ממשנהו. ד"ר ברוש מסביר שבסוף, אין תחרות בין שתי החברות ולנו לא תהיה באמת יכולת בחירה, ברגע שנזכה ונוכל לקבל משלוח של אחד מהחיסונים הללו או משניהם ביחד. הסיבה? לא יהיו לנו מספיק חיסונים שיגיעו לישראל ויענו על הצורך, גם מפייזר וגם ממודרנה – מה שבא, ברוך הבא.
2. מתי החיסונים יגיעו לארץ ומי יקבל אותם ראשון?
רק בשלהי דצמבר, לאחר שבמנהל התרופות והמזון האמריקני יאשרו (כנראה) את יעילות ובטיחות החיסונים לייצור להמונים, יוכלו חברות התרופות להפיץ אותם לאנושות – וזה לא עניין של מה בכך. הערכות זהירות מדברות על אפריל, לאחר החורף והתחלואה הקשה שמלווה אותו לרוב. כשבישראל מצהיר בגאווה ראש הממשלה נתניהו כי "רכשנו ארבעה מיליון חיסונים" זה לא אומר שהם יצנחו מהשמיים בבת אחת במדינה הקטנה שלנו, אלא יגיעו בשלבים ובכמויות מדודות והביקוש לחיסונים יעלה בהכרח על ההיצע. עם כל הצער ולמרות ההתפתחות המדעית העצומה באנושות שהצליחה לפתח חיסון למגפה בתוך פחות משנה, אי אפשר לייצר בבת אחת 18 מיליארד מנות לאספקה לבני האדם ברחבי תבל. ועדה מיוחדת שהוקמה ובראשה יעמוד ראש הממשלה נתניהו תקבע את אמות המידה והקריטריונים לתיעדוף האוכלוסיות שיקבלו ראשונות מהחיסון. עד כה, בגרמניה ובקנדה ידוע כי החליטו שהראשונים שיקבלו את החיסון יהיו דווקא עובדי מערכת הבריאות ואחריהם מתועדפות אוכלוסיות בסיכון. יועצי ה-CDC (המרכזים האמריקנים לבקרת מחלות ומניעתן) הצהירו אף הם כי מנות החיסון הראשונות צריכות להגיע לעובדי מערכת הבריאות. ההיגיון הוא שדווקא צוותי הרפואה יוכלו לטפל בחולים ולא יסתכנו ויסכנו בהדבקה. בישראל יוכלו לחסן בהתאם לכמות החיסונים שנקבל. כזכור, כל מדינות העולם חושקות בחיסון ויעשו הרבה כדי להניח עליו את היד ראשונות.
בתדרוך שו"ת פייסבוק שערך היום נתניהו בחשבון הפייסבוק שלו הוא הצהיר כי "אוכלוסיות בסיכון יקבלו קודם את החיסון לקורונה. בהמשך צוותים רפואיים, ואנשים בתפקידים חיוניים ובהם צוותי הוראה". עם זאת, נתניהו הבהיר כי התעדוף עוד יעמוד לדיונים בטרם הגעת החיסונים.
3. האם החיסון יהיה מספיק בטוח לשימוש, הרי לפתח חיסון בשגרה ולקבל עליו את כל אישורי הבטיחות והיעילות אורך כ-15 שנים?
חשוב להגיד את הדברים בבירור: לאף אחד מהחיסונים אין תוצאות ממעקב ארוך שנים, בשונה מחיסונים אחרים למחלות כמו שפעת, חצבת, אבעבועות, הפטטיס בי וכו'. זאת כי הוא הומצא למחלה שפרצה בעולם רק לפני כשנה. המחקר בישראל על קבוצת הניסוי של נסייני החיסון של המכון הביולוגי וכן בקבוצות מחקר נוספות בעולם על חיסונים אחרים שמפותחים לקורונה עוקב אחרי הנסיינים במשך 12 חודשים אבל במקרה שלנו ולנוכח המגפה העולמית, עולם המדע מתנהל אחרת ופועל מהר יותר. הרבה יותר מסוכן לחכות שנים לבחינת החיסון ותופעות הלוואי שעלולות להיווצר למי שיחוסן בו מאשר הסיכון בלאפשר לקורונה להמשיך ולעשות בנו שמות. עם זאת, ד"ר ברוש מוכן להתחייב בשיחה איתנו כי "למי שיקבל את החיסון לא יצמח זנב בעוד כמה שנים". מדוע? "כי יש לעולם ניסיון עם חיסונים ובעולם המדע והתרופות מכירים את טווח תופעות הלוואי ויש ניסיון אפילו עם טכנולוגיית RNA שלא יוצרו באמצעותה חיסונים עד כה. הסיכון בלהמתין שנידבק בקורונה הרבה יותר גבוה".
4. מתי נחזור לשגרה וניפרד מהמסכות? האם אפשר כבר לשריין אירועים המוניים לאפריל?
בכלל לא בטוח. עדיף שלא לתלות תקוות גדולות בעיצומה של תקופת אי ודאות, ופשוט לקוות שהחיסון יצליח, שיגיע אלינו במהירות ושיהיה מספיק ממנו לכל דורש. רק לאחר מכן נוכל לפשוט מעלינו את כל המסכות. מתי זה יקרה? ד"ר ברוש לא ממהר להצביע על תאריך בלוח השנה. "אפשר להניח שאחרי שנסיים לחסן את האוכלוסייה אולי נוכל להפסיק את ההרחקות החברתיות והמסכות. חשוב לסייג כי התוצאות הן עדיין ראשוניות ממחקר שנעשה בעיקר בקרב אנשים בריאים ועוד אין דוחות מדעיים שנוכל לחקור ולבחון מעבר להודעת החברות. יש עוד הרבה שאלות שנותרו פתוחות בשלב זה, כמו האם החיסונים יגנו בצורה טובה על אנשים בעודף משקל משמעותי או חולים מאוד, האם יגן על אוכלוסיות שמתמודדות עם מחלות רקע ובקרב ילדים. יש לבחון גם האם החיסונים מגנים באופן מוחלט מהדבקה או רק מפיתוח מחלה קשה למי שיידבקו בקורונה. גם אנחנו לא יודעים עדיין האם הוא יבטיח חסינות לאורך זמן או לתקופה מוגבלת ולאחר מכן המחוסנים יצטרכו לשוב ולהתחסן. בשורת החיסונים החדשים שנמצאו כיעילים נכון לעכשיו זו בהחלט אסטרטגיית יציאה מהמגפה אבל אי אפשר להיות בטוחים בהצלחתה".
