על רקע הצו שהוציא בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד "חוק יסוד ממשלת החליפין", שעיגן את ההסכם בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון בני גנץ והביא להקמת ממשלת האחדות, סגנית יו"ר הכנסת ח"כ שרן השכל (הליכוד) הגישה הצעת חוק שתצמצם את זכות העמידה בבית המשפט העליון עבור גופים שלא קשורים ישירות לנושא העתירה. החוק מבקש להגביל את פעילותן של עמותות השמאל שעותרות פעמים רבות נגד הממשלה ונגד ההתיישבות, על אף שפעילויות אלו אינן קשורות ישירות אליהן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פנייה לאמירותים: הכירו בזכות היהודים על הר הבית
– השרה ינקלביץ': "ישראלים רבים מנותקים מיהודי התפוצות"
– נתניהו לבג"ץ: אל תתערבו במחלוקות פוליטיות
ביום חמישי האחרון הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד החוק והורה להרחיב את ההרכב משלושה שופטים לתשעה, שידונו בסעיפים בהסכם בין הליכוד לכחול לבן שהוגדרו כבעייתיים. התנועה לאיכות השלטון, העותרת המרכזית, בירכה: "על בית המשפט חובה להגן על המבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל", אמרו. יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, הגיב גם הוא: "אסור שיתבצע שינוי בשיטת המשטר במדינת ישראל באופן שישרת נאשם עם שלושה כתבי אישום המנסה להימלט מאימת הדין".
לפי הצעת החוק: "לא ידון בית המשפט בעתירה או בבקשה ולא יוכל להוציא צו בעניינה של עתירה או בקשה של אדם שלא נפגע באופן אישי ממשי וישיר". בדברי ההסבר לחוק נכתב בין השאר כי: "הבטחת מעמד לכל 'עותר ציבורי' מאפשרת לבית המשפט לדון בכל נושא. בית המשפט הפך לערכאת ערעור על כל החלטה שלטונית ומוצא את עצמו מוצף בעתירות שדורשות מהשופטים להיכנס בנעלי הממשלה והכנסת – גם במקרים שבהם אין גורם שנפגע מההחלטה".
לפני שלוש שנים הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מעוניין לבחון את ההצעה להגבלת זכות העמידה בפני בג"ץ. הגבלה שנועדה לצמצם באופן ניכר את הזכות לעתור, במטרה לאפשר רק ליחידים או ארגונים בעלי קשר ישיר לנשוא העתירה לעשות זאת. למעשה, ההצעה של השכל רחבה מעט ביחס להצעות של הח"כים בצלאל סמוטריץ' ומיקי זוהר שהוגשו בכנסת העשרים, שביקשו לאסור על אזרחים לעתור למרות שהם נפגעים, אם הם חלק מקבוצה פוליטית. אצל השכל לעומת זאת, מי שנפגע יוכל לעתור גם אם הוא חלק מקבוצה – התנאי לכך הוא שהפגיעה תהיה אישית, ממשית וישירה אך אין דרישה לפגיעה ייחודית. זאת אומרת, רק לנפגע ולא חלק מקבוצה.
"רק בשבוע שעבר ראו אזרחי ישראל את שופטי העליון מכלים את זמנם בעתירת סרק של התנועה לאיכות השלטון נגד חוק יסוד", הוכיחה השכל, "כשכל דבריהם אינם טיעון משפטי אלא מניפסט פוליטי. הצעת החוק הזו תנקה משולחן בית המשפט העליון עתירות שמוגשות על ידי מי שאינם נוגעים לדיון. צריך להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לכותלי בית המשפט".
במצב הפוליטי הנוכחי אין היתכנות לחקיקת ההצעה בשל מספר סיבות, ובראשן שיתוק ועדת השרים לענייני חקיקה שאינו מאפשר להצעות חוק פרטיות להתקדם במסלול הפרלמנטרי. לצד זאת קיימת הימנעות של כחול לבן מקידום הצעות חוק שמגבילות את החופש המשפטי, בעיקר בין כותלי בג"ץ. בכל זאת, מדובר במסר משמעותי מהליכוד לקהל הימני, שם מוכיחים כי הם מתכוונים להמשיך ולהילחם במערכת המשפט ולהחזיר את השמרנות המתבקשת מבחינתם.
