תחרויות הספורט ברחבי העולם מושבתות מאז פרוץ הקורונה, ובכל זאת מרוץ אחד נפתח השבוע באופן רשמי. המתמודדים מגיעים אליו בשיא הכושר ויצר התחרות, אחרי כמעט שנה שבה נותר המועדון הנחשב ללא אדם שיאייש את אחת מעמדות המפתח המשפיעות בישראל: פרקליט המדינה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אפליה ועיכוב שלא כדין: תושב הרובע תובע את המשטרה
– בין חג הרווקים לבלאק פריידיי: המדריך לרכישה בטוחה ברשת
– במפרץ ממתינים לביידן, באיראן כבר חוגגים
בדצמבר הקרוב תחלוף שנה מסיום כהונתו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. מאז הפך התפקיד הבכיר לזירת קרב, שאף חוללה עימות חזיתי סוער בין שר המשפטים הקודם אמיר אוחנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בתקופת ממשלת המעבר לא התאפשר למנות פרקליט מדינה קבוע, ואוחנה גרס כי עומדת לו הזכות למנות ממלא מקום מטעמו. מנגד, היועמ"ש דרש להעדיף את מועמדו שלו – המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר. לאחר סאגה שכללה מינוי של עו"ד אורלי בן־ארי וחזרתה בה מהסכמתה לכהן בתפקיד, וכהונה קצרה של עו"ד דן אלדד, הודיע מנדלבליט כי הוא עצמו ישמש כממלא מקום פרקליט המדינה.

המציאות החריגה הזו, שהייתה אמורה להיות זמנית, התארכה בעקבות השיתוק הקואליציוני. ההסכם בין הליכוד לכחול לבן קובע כי תוקם ועדה משותפת שתחליט על האופן שבו יבוצעו מינויי בכירים, אך ועדה כזו טרם הוקמה. ובכל זאת, לפני כחודשיים הודיע שר המשפטים אבי ניסנקורן על הקמת ועדת איתור לפרקליט המדינה הבא, והשבוע היא התכנסה לישיבתה הראשונה. נראה כי גם בליכוד לא עלו על בריקדות בעניין הזה, מתוך רצון לשים סוף לסאגה וכן לסיים את אחיזתו של מנדלבליט בתפקיד הכפול.
רשימת המועמדים הסופית כוללת שלושה־עשר שמות, בהם השופטים מיכל אגמון־גונן וירון לוי, שניהם מבית המשפט המחוזי בתל־אביב; עו"ד עופר ברטל, שייצג בעבר את שולה זקן; עו"ד אייל בסרגליק, שייצג את אלאור אזריה; ושתיים המזוהות עם מחנה הימין ועם קו שונה מזה של היועמ"ש – עו"ד יעל תותחני ועו"ד טלי גוטליב. סגן ראש מח"ש, משה סעדה, הגיש גם הוא את מועמדותו.
אך מי שמסתמנים כבעלי הסיכוי הרב ביותר להיבחר, מגיעים מתוך הפרקליטות: המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה למברגר, ופרקליט מחוז חיפה (פלילי) עמית אייסמן. מביניהם, למברגר הוא המועמד המועדף על מנדלבליט, מי שעומד מתוקף תפקידו בראש ועדת האיתור שתגיש את המלצותיה לממשלה. קורות חייו של למברגר ושלושים שנותיו בפרקליטות המדינה מבהירות מדוע הוא נחשב למועמד מוביל לזכות בתפקיד הבכיר.
מהשיחות הרבות שקיימנו השבוע, עולה כי ההערכה ללמברגר היא מעין קונצנזוס בפרקליטות ואף מחוצה לה. האנשים ששוחחנו עימם חזרו ותיארו אותו כ"משפטן מהשורה הראשונה" מבחינת יכולותיו, וכאדם ישר, הגון ומקצועי בעבודתו. התרשמנו שלאיש אין אויבים – עניין חריג במיוחד כשמדובר במי ששימש כל חייו כתובע, וטיפס בכישרון רב לראש הפירמידה בפרקליטות.

למברגר מתואר על ידי משפטנים בכירים כבקי מאוד בתחומו, וכקורא בלתי נלאה של ספרות משפטית. "מומי הוא בעל מחויבות מטורפת לעבודה", מעידים בכירי פרקליטות בעבר ובהווה. "הוא כל הזמן זמין ומחויב למערכת, גם במהלך חופשות בחו"ל. אתה יכול לקבל ממנו מייל באחת בלילה, ולמחרת מייל נוסף בשבע בבוקר. הוא וורקוהוליק שמושקע בפרקליטות, ברדיפת צדק ובחקר האמת".
"במומי אי־אפשר לגעת, הוא אדם זהיר ונקי לגמרי", אומר פרקליט בכיר שעבד עם למברגר באופן הדוק. "יש לו יחסי אנוש מצוינים, הוא תמיד פתוח להקשיב ומבחינתו מחלוקת היא דבר מבורך כשהיא לשם שמיים. הוא נותן כבוד לכל מי שנמצא בדיון, וישאל את אחרון הסטודנטים מה הוא חושב". בכיר אחר בפרקליטות מוסיף: "הרטוריקה שלו ערכית, וזה לא מובן מאליו בפרקליטות. לא כולם מתעסקים בערכים ובאתיקה שלנו כארגון, אבל זה מראה על מנהיגות. מומי הוא לא רק מנהל, יש לו גם סגנון מנהיגותי מעצים".
שיקום במקום ענישה
את דרכו המקצועית בפרקליטות החל למברגר בשנת 1991 כמתמחה ואז כפרקליט במחוז ירושלים. הוא שימש שם כסגנו של משה לדור, לימים פרקליט המדינה, כאשר זה כיהן כפרקליט המחוז. כפרקליט במחוז ירושלים זכה למברגר להערכתו של לדור, שסמך עליו גם בנושאים סבוכים. במסגרת תפקידו אז ייצג למברגר את המדינה בסוגיית אדמות הכנסייה היוונית בשכונת רחביה, ובפרשת האי היווני. עוד עברה תחת ידו פרשת עמדי, שבה נטען כי בני הזוג נתניהו ניסו להעביר תשלומים ממשרד ראש הממשלה לקבלן אבנר עמדי, בגין עבודות פרטיות שביצע עבורם במהלך כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה בשנות התשעים. המשטרה המליצה להעמיד לדין את נתניהו, אולם היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כתב אישום בנימוק של חוסר ראיות מספיקות. לדברי בכיר בפרקליטות, חוות הדעת של לדור ולמברגר היא שהטתה את הכף.
הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי במוסף יומן של מקור ראשון