"התחושה בחודשים האחרונים היא של היסטוריה בהתהוות ושינוי אזורי משמעותי", אמר שר המדע אלי כהן על השבוע המדיני העמוס שחלף. "אנחנו רואים ברית אזורית בחסות אמריקנית עם אויב משותף, שהוא איראן. הנשיא החדש בארה"ב ג'ו ביידן יכול להכריע אם להמשיך את השינוי החיובי, או לחזור למדיניות של התרפסות וההתבטלות כלפי איראן".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "שחרור פולארד הוא סגירת מעגל חשובה למדינת ישראל"
– עוד חברת תרופות הודיעה על ניסוי מוצלח בחיסון לקורונה
– תביעה בלונדון: קטאר מרגלת בבריטניה
בין תיאום פגישה עם משלחת מבחריין ותדרוך משלחת היוצאת לסודן, מספר לנו כהן על שיתופי פעולה עם מדינות נוספות ועל מערכות יחסים מתהוות עם 13 מדינות אפריקניות שונות. אבל הציר, שעד לפני הבחירות בוושינגטון התנהל בביטחון בכיוון מסוים, עומד בפני תפנית שעלולה לשבש את התוכניות.
"אנחנו מבקשים מהנשיא ביידן לקבל החלטות על פי מבחן התוצאה ולמען היציבות האזורית", אומר כהן. "המדיניות של התרפסות והתבטלות בפני איראן, שהייתה בשנים של אובמה בבית הלבן, לא הובילה לשום הישג מלבד אביב ערבי והסכם גרעין מחורר. מנגד, בארבע שנות טראמפ בוטל הסכם הגרעין, הופעלו סנקציות נגד האיראנים, ומדינות ערב פיתחו קשרים עם ארה"ב וישראל.
"כעסתי על השמחה לאיד שהייתה בשמאל לאחר הפסד טראמפ, הנשיא הידידותי ביותר שהיה לישראל בבית הלבן. יחד עם נתניהו הוא הוביל לשלושה הסכמי שלום, ואנשי השמאל מצקצקים ומבקרים את נתניהו וטראמפ. באותו זמן הם נהנים בחופשה שלהם בדובאי. לפחות שלא ינהגו בצביעות".
להערכתך, חילופי הממשל ישפיעו על ההתקדמות עם מדינות המפרץ?
"הכניסה של ביידן מכניסה את האזור לבחינה מחודשת. השחקנים האזוריים שעדיין לא חתמו על הסכם שלום או נורמליזציה יבקשו לבחון את מדיניות הנשיא הנכנס. לכן אני חושש שבטווח הקרוב לא יהיו הסכמים נוספים. כל אמירה של האמריקנים בדבר חידוש המשא ומתן מול טהרן על הסכם הגרעין, יוצרת חשש אזורי. מדיניות פייסנית תחבל בהתקדמות החיובית באזור. ביטול הסנקציות יתן לטהרן אוויר לנשימה ויביא להגברת הפעילות של חיזבאללה, חמאס והמיליציות השיעיות בסוריה ובתימן".
כהן מבהיר כי בכל תרחיש, ישראל לא תישאר חסרת אונים. "המדיניות של ארה"ב משפיעה באופן ישיר על ישראל ועל מדינות המפרץ. אבל בכל מקרה, ישראל לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני להשמדה המונית ולא תאפשר לה להתבסס בגבול הצפוני שלנו. אנחנו מדינה חזקה ביטחונית וכלכלית, ויודעים להגן על עצמנו ולהתמודד מול כל איום.
"לא צריך הרבה בשביל לשכנע את ארה"ב והעולם שאיראן ממשיכה בקו הטרור. חיסול אל־מסרי בטהרן מוכיח שהאיראנים חוצים גם קווים אידיאולוגיים בדרך להגנה על אויבי ארה"ב. אל־מסרי, שהיה אחראי לפיגועים נגד שגרירויות ארה"ב, היה סוני המשתייך לאל־קעידה, שאיראן השיעית נלחמה בהם בסוריה. לתת מקלט למבוקש מספר 1 בארה"ב – צריך להיות די בכך כדי לשכנע את ביידן להמשיך בקו התקיף של טראמפ נגד טהרן".
שר החוץ של בחריין, עבד א־לטיף בן ראשד א־זיאני, הגיע שלשום לישראל והכריז יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונה לפתוח שגרירויות ולהדק את הקשרים בין המדינות. כהן, שבתפקידו הקודם שימש כשר הכלכלה והתעשייה, מציין את הצד הכלכלי של הסכמי אברהם, ומעריך ש"בשלוש השנים הקרובות, הפוטנציאל הכלכלי של היחסים עם בחריין ואיחוד האמירויות יעבור את ה־5 מיליארד דולרים בשנה בהסכמי סחר לבדם. תוסיף לזה את ההכנסות מתיירות ואת ההשקעות ההדדיות. יש פה שיתוף פעולה שמוביל לחיזוק כלכלי, שישפר את החוזק הביטחוני והמדיני".
במהלך השיחה הוא מעדכן אותנו על משלחת ישראלית שצפויה לצאת בשבוע הבא לחרטום, לקידום השיח מול סודן. הפגישות הללו נועדו להכשיר את הקרקע ליישום ההכרזות על נרמול היחסים.
"צריך להבין את הגדולה שבהסכם עם סודן", אומר כהן. "יש פה פגיעה קשה ביכולות של איראן וחמאס. סודן, שבעבר שיגרה חיילים להילחם בישראל, הייתה בשנים האחרונות מוצב קדמי ושטח אימונים של ארגוני טרור, ושימשה ציר מרכזי להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה. סודן נמצאת במיקום אסטרטגי, על חופי הים האדום, והיא גם המדינה השלישית בגודלה באפריקה. המשלחת שתצא לסודן מהווה משלחת ראשונית, ואחריה תגיע משלחת גדולה יותר שתעסוק בסוגיות כלכליות וביטחוניות".
ההתקרבות לסודן, מסביר כהן, היא אבן דרך אחת ביחסים שישראל מבקשת לכונן עם שורה של מדינות באפריקה. האינטרס כפול: גם פגיעה בתשתית הטרור שמפעילה איראן במדינות אפריקה באמצעות ארגוני פרוקסי, וגם גיוס המדינות הללו לטובת הצבעה בעד ישראל בדיוני האו"ם.
"ביצענו במשרד המודיעין עבודת שטח מקיפה באשר לפוטנציאל החיובי לישראל בהתקרבות למדינות אפריקה", מספר כהן. "זיהינו 13 מדינות שאנחנו יכולים להתקדם איתן ברמות שונות. אנחנו מחלקים את העבודה בשני כיוונים: קידום יחסים עם מדינות שכרגע אין לנו קשרים איתן כמו סודן, צ'אד וניז'ר, וחיזוק מדינות שנמצאות בקשר מסוים עם ישראל, שלצערנו לא מתבטא בתמיכה בזירה הבינלאומית. למשל מרוקו, שמה שמפריד בינינו לבינה הוא רק שגרירויות משותפות וטיסות ישירות".
ריכוז המאמצים באפריקה, מסביר השר, נועד "מצד אחד לקרב את המדינות האלו לציר של ארה"ב וישראל ולגייס אותן גם לתמיכה בישראל בזירה הבינלאומית, ומצד שני להרחיק אותן מהציר של איראן, חיזבאללה וחמאס. באו"ם קול של מדינה אפריקנית שווה למדינה מאירופה".
בקוטב הנגדי לתהליכים הללו ניצבת טורקיה. הנשיא ארדואן מושך את אנקרה לכיוון אסלאמיסטי קיצוני, ומבקש לממש את חלומות הסולטנות שלו מתוך עימות מול ישראל וחיזוק גורמים הפועלים נגדה. בד בבד, טורקיה נהנית עדיין מיחסי מסחר פוריים עם ישראל, מציאות שהשר לענייני מודיעין יוצא נגדה.
"הכיוון של טורקיה עובר מלאומי לדתי ואסלאמיסטי", הוא מזכיר. "המהלך הזה מגביר את הקונפליקט שלה מול ישראל ומדינות המערב. גורמים שפועלים מגישה דתית ולא לאומית פועלים לא מתוך שיקולים רציונליים. זה מחייב אותנו להדליק נורה אדומה ולבחון את היחסים שלנו מול טורקיה, שנותנת מחסה לגורמי טרור כמו חמאס ואחרים, שמוצאים שם קרקע פורייה לפעילות.
"לארדואן נוח להפריד בין הדברים: מצד אחד לתקוף את ישראל במישור המדיני, ומצד שני ליהנות מהפירות הכלכליים של הקשר עימה. אני מתנגד לכך באופן נחרץ, וכשר הכלכלה גם ביטלתי כנס מסחרי שהיה אמור להתקיים בטורקיה. הסכמי אברהם פתחו בפני ישראל אופציות כלכליות חדשות. אני באופן עקבי הייתי מחזק את הקשרים הכלכליים והטכנולוגיים עם מדינות שיש לנו איתן שיתוף פעולה מדיני, ולא עם אלו שתוקפות אותנו".
מדינה נוספת שטורקיה פתחה חזית נגדה, מציין כהן, היא מצרים. "הפלישה הטורקית ללוב, והאוניות הטורקיות שמשייטות בים התיכון, הכניסו את המצרים לכוננות. ישראל מסייעת למצרים מבחינה מודיעינית וצבאית, אבל מנגד, היא נתונה למתקפה בכלי התקשורת המצריים שגובלת בהסתה.
"למצרים, לירדן ולישראל אינטרסים משותפים במגוון תחומים. מעבר ליכולות של ישראל לסייע במישור הצבאי־ביטחוני, הסכמי אברהם הפכו אותה לאטרקטיבית גם במישור האזרחי – בתיירות, כלכלה ומסחר. המרכיב התיירותי במצרים נכבד מאוד, ואני צופה הרחבה של הפעילות בתחומים האזרחיים. נשיא מצרים א־סיסי דואג קודם כול לביטחונה ולכלכלתה של מצרים, ולכן אני מעריך שהאינטרס שלו יהיה להגביר את שיתופי הפעולה עם ישראל, מה שישפיע גם על היחס האזרחי כלפיה.
"אתה לא רוצה להיות תייר במדינה שאתה לא מרגיש בה ביטחון ורואה הסתה נגדך. באיחוד האמירויות ובבחריין הישראלים מרגישים רצויים, ורואים את זה במספר הטיסות לשם. המצרים לדעתי יזהו את העניין, ויעשו הרבה כדי לתת לישראלים תחושה שהם רצויים ובטוחים שם, וכך למשוך אותם לאתרי התיירות. הדרך לכך היא חינוך והסברה".
לעומת היחסים המתחממים מול המפרץ ואפריקה, בזירה הפלסטינית לא נראית פריצת דרך. כל שנרשם הוא חידוש התיאום הביטחוני מול ישראל, שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן הצהיר עליו במטרה להשתחרר מהנתק המוחלט ששרר בין הרשות לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. זאת, לצד שינוי בתקצוב משפחות המחבלים והשהידים.
שר המודיעין לא מתרשם מהמהלכים הפלסטיניים. "אחד הדברים החשובים שטראמפ הותיר לנו הוא ההכרה ביהודה ושומרון. אנחנו צריכים לקחת אותה ולחזק את ההתיישבות ביו"ש. המחויבות שלנו לריבונות נותרה בעינה, ואני סבור שלא צריכה להיות מדינה נוספת בין הים לירדן. להערכתי לא יהיה הסדר עם הפלסטינים בעשור הקרוב ולמעלה מכך, כל מי שמפנטז על זה יצטרך להתפכח".
