על אף שאת החורף הקרוב נעבור, ככל הנראה, ללא חיסון נגד נגיף הקורונה ונתמודד עם תקופה מורכבת של תחלואת שפעת וקורונה והתפרצויות שעלולות לגבות מחיר יקר בנפש, בסוף הוא יגיע. נכון להיום, שלוש חברות הודיעו כבר על סיום שלב הניסויים והיערכות לקראת קבלת אישורי הבטיחות והיעילות הסופיים. החברות – אסטרהזניקה, מודרנה ופייזר – יתחילו בקרוב להפיץ ברחבי העולם את החיסון שפיתחו. החברות חתמו על הסכמים שונים להבטחת אספקת חיסונים בכמויות שונות לאזרחי ישראל, אך עוד לא ברור מתי אלו צפויים להגיע. התחזית האופטימית להגעת החיסונים הראשונים מדברת על אפריל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חיסון וחושך משמשים בעירבוביה
– הקצנה ללא הצדקה: רבני אפריקה ששמרו על הלכה מתונה
– השליטה בהר הבית צריכה לעבור לידי אלה המכירים בישראל
החיסון של מודרנה ופייזר דומים בשיטת הפעולה שלהם מאחר ושניהם מתבססים על טכנולוגיה חדשנית מסוגה של MRNA. לעומת זאת, החיסון של אסטרהזניקה פועל על בסיס גרסה מוחלשת של אדנו-וירוס (המוכר כנגיף השפעת) הגורם לתחלואה בקופי שימפנזה. השימוש בנגיף שאינו תוקף בני אדם, מחזק את התגובה החיסונית שלנו ומגביר את ייצור הנוגדנים המנטרלים את קוביד-19.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בהפצת החיסון ברחבי תבל הוא הליך האחסנה והשינוע של החיסונים. שלושת החיסונים הראו יעילות גבוהה מאוד ובטיחות לשימוש אך בתנאי האחסנה נראה שהחיסון של אסטרהזניקה עדיף. בעוד החיסונים של פייזר ומודרנה מצריכים תנאי אחסון של מינוס 80-20 מעלות, החיסון של אסטרהזניקה מסתפק בטמפרטורה של 8-2 מעלות.
גם מבחינת המחיר, החיסון של אסטרהזניקה עדיף מפני שהחברה התחייבה למכור את המוצר ללא רווח לתקופת המגפה. בעוד שהחיסון של פייזר יעלה 20-10 דולר למנה, ומחיר החיסון של מודרנה נע בין 37-32 דולר למנה, המחיר המשוער לחיסון של אסטרהזניקה עומד על דולרים בודדים.
יתרון נוסף לחיסון של אסטרהזניקה קשור בצורת השימוש בחיסון. בעוד בחיסון של מודרנה ושל פייזר יש צורך למהול את החומר לפני ההזרקה, בחיסון של אסטרהזניקה – אין צורך.
בעולם המדע מתייחסים לבשורות מהשבועות האחרונים על ההתקדמות בדרך לפיתוח החיסון לקורונה כאל מציאות מדעית על-אנושית. "אלו זמנים שבהחלט מעוררי השראה", אמרה למקור ראשון בסוף השבוע פרופ' מירי וינברגר, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות בהסתדרות הרפואית. וינברגר המשמשת גם כמנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז רפואי שמיר-אסף הרופא מסבירה כי "בדרך הנורמלית, לפיתוח חיסון כלשהו נדרשות החברות לפתח פלטפורמת משקיעים ובמשך שנים 'להימרח' בגיוסי כספים למימון שלבי הניסוי השונים והמורכבים ואילו לנוכח המגפה חברות פיתוח רבות עבדו בתקציבים בלתי מוגבלים והתבססו גם על מכירת חיסונים, עוד לפני שאלו בכלל פותחו".
במציאות הגלובלית ידעו המדענים, כמעט מיד עם חשיפת הנגיף, לרצף את הגנום שלו ולזהות את הדרכים השונות שניתן לגרום לגוף לפתח נגדו נוגדנים. בין השאר התבססו חברות התרופות על מחקרי עבר של נגיפי קורונה אחרים כמו סארס ומרס ששייכים לאותה "משפחה". בזכות המחקרים המשולבים והניסויים בחיסון לקורונה שמתנהלים במקביל חוסכים החוקרים למעלה מעשור של ניסוי וטעייה במגוון היבטים כמו יעילות בקרב מבוגרים וצעירים, מינונים שונים ונסיינים ממוצאים שונים.
פרופ' וינברגר מציינת כי למעשה כל החברות שמפתחות חיסונים, וביניהן גם המכון הביולוגי שהחל לאחרונה בביצוע ניסויים לחיסון שפיתח, החלו כבר בייצור המוני של תרכיב החיסון שהמציאו. "צוואר הבקבוק שהיה הכי מדאיג הוא הצורך בלהשיג זכוכיות לייצור בקבוקוני הזכוכית שבהם יאוחסן החיסון", היא משתפת. "למעשה החיסון עצמו כבר מיוצר וברגע שיהיו לחברות התרופות אישורים כבר יהיו להם חיסונים להפיץ".
בעיני רבים, בישראל ובעולם, הבשורות על פיתוח חיסון יעיל לקורונה מהווה נקודת מפנה משמעותית שמאפשרת לנו לתלות תקוות ביכולת של האנושות להתגבר על המגפה שכבר גבתה את חייהם של למעלה מ-1.3 מיליון בני אדם ברחבי העולם. עם זאת, בישראל כמו בכל מדינות העולם, נאלץ להתמודד עם עוד מהמורות מורכבות כמו בעיות בלוגיסטיקה ובשינוע וכמובן במאבק להשגת החיסונים, שם אנחנו בתחרות מול כל מדינות העולם. "השיח הגובר סביב ההתקדמות בפיתוח חיסון וסביב עסקה כזו או אחרת עם פייזר, או מודרנה מייצר תחושה מטעה ומסוכנת כאילו החיסון והסוף של הקורונה ממש מעבר לפינה", התריע ביום חמישי האחרון פורום המומחים למאבק בקורונה של ההסתדרות הרפואית.
בהודעת אנשי הפורום, בהובלת פרופ' ציון חגי, נאמר כי "אנו קוראים לציבור לנקוט במשנה זהירות בשל עלייה במקדם ההדבקה כך נוכל להימנע מסגר שלישי. הציבור לא תמיד בקיא בפרטים ובאותיות הקטנות, ובאופן טבעי הוא שומע יותר את המנגינה – מנגינה שמשדרת אופטימיות יתר".
