"הר הבית הוא המקום שלכיוונו אני מתפלל בכל יום מאז שאני בר דעת. אני מוקסם מכל דבר שנוגע במקדש, מכל סרט שעוסק בארון הברית וכדומה. אמא שלי שומרת עד היום שרטוטים של הבית השלישי שציירתי כילד בן 14 או 15. זה נושא שתמיד העסיק אותי מאוד, גם דתית וגם אינטלקטואלית. עם זה, לא עליתי להר ולא אעלה אליו. קיימת פסיקה קונצנזואלית ששוללת עלייה להר, אף שבשנים האחרונות התעורר עליה ויכוח.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אני מקווה מאוד שלא יהיה סיפוח, ואני אומר זאת כציוני"
– מרים פרץ היא גיבורה, לא נשיאה
– יקב בוטיק עם מרכז מבקרים שיעסוק ביין ובמקדש
"בפסיקה הזאת יש היגיון במיוחד בימינו. היא נובעת אמנם מדיני טומאה וטוהרה, אבל גם בגלל המצב הפוליטי־ביטחוני אני לא בטוח שעלייה להר היא הדבר הנכון לעשות. אני לא מתנגד נחרצות לעלייה להר, ואני גם לא פוסק, אבל בעיניי ההלכה הזאת נוחה ומתאימה לזמן הנוכחי. אני אדם מאמין, ואם אבוא למקום כזה זה לא יהיה כתייר אלא מתוך רגש דתי. ודווקא בגלל זה אני מעדיף לא לעלות".

היכן נוצר הנתק בין אורי הנער שמצייר את המקדש לבין אורי הבוגר שלא עולה להר הבית?
"אני לא בטוח שקיים נתק. גם אז ידעתי שמבחינת ההלכה אסור לעלות. אינני חושב שאנחנו מסוגלים לדעת מהו רצון ה' אבל המציאות הקיימת היא ודאי רצון ה'. אם אתיימר לנתח ולהבין את רצונו על פי המציאות הקיימת, התקופה שבה המוסלמים שולטים בהר היא הפעם הראשונה בהיסטוריה שלו שבה אין שם פסל ותמונה. מעולם לא הייתה תקופה כזו, מאז ימי היבוסים. על קודש הקדשים אין מסגד אלא מבנה שמכבד מאוד את קדושת המקום, שהוא אחד המבנים היפים והמפורסמים ביותר בעולם. ייתכן שבזמננו זה המצב הרצוי בעיני ה'".
אם להמשיך את הקו שלך, מכיוון שבמקום המזבח אין מבנים מוסלמיים, אולי הקדוש ברוך הוא רוצה שנקריב שם קורבן פסח?
"מאז חורבן הבית היהדות התקדמה מבחינה תיאולוגית, ולהבנתי כיום היא הרבה יותר קרובה למה שהתורה מבקשת מאיתנו מבימי הבית. המחויבות לעבודת ה' והטוטאליות של הדרישה התורנית לא היו כפי שהן אלא לאחר חורבן הבית. רק אחרי החורבן, הבשורה של א־לוהי ישראל כא־ל אחד התפשטה בקרב כל העמים. בחוסר השלמות במציאות בהר יש משהו שהוא גם חיובי".
ומנגד, גורמי טרור שרק לפני שבועיים קיימו שם עצרת הסתה גדולה הם שמנצל את היעדרותנו מההר.
"קשה לי מאוד לראות בהר מקום פוליטי", הוא מסרב להגיב ישירות לשאלה. "הר הבית הרבה יותר גדול מהפוליטיקה, ובעיניי זו זילות להתייחס אליו בהקשרים כאלו. התפיסה החרדית של ימינו, שמייצגת את התפיסה היהודית לאורך הדורות שלפיה המקדש הוא מושג מטא־פיזי שירד מהשמיים מוכן בימות המשיח, מאפשרת את המשך קיום היהדות הרבנית כפי שהייתה לאורך הדורות. מצד אחר היא מתייחסת גם למקום הזה שמוקדשת לו תשומת לב רבה כל כך בתורה".
היו בעבר כאלו שדיברו כמוך בנוגע לחזרה לארץ בכלל. טענו שהיא מושג שלא מעלמא הדין ושאין צורך לעלות אליה בפועל.
"נכון. לכן אני אומר שאני נמצא במקום טוב באמצע. אני לא מתעלם מהמציאות הקיימת וחושב שהמצב הנוכחי שלנו הוא מצד אחד מדהים – עם ישראל שב לארצו לפי החלטתו שלו, לא באופן על־טבעי, ממש כפי שהבית הראשון והשני הוקמו בידי אדם ולא באופן על־טבעי. ומנגד, חוסר השלמות במציאות בכל הנוגע למה שקורה בהר הבית משאיר מעט מהשאיפה העל־טבעית שסייעה לנו לשרוד אלפיים שנה בלי מולדת. אנחנו נהנים ממציאות שבה קיים היבט גשמי של בניין הארץ על ידינו כבשר ודם, אבל קיים בה גם החלק הזה, הר הבית, שמותיר על כנו את לפיד השאיפה העל־טבעית. טוב שהדברים אינם לחלוטין בידינו ושנותר משהו מהחלום הלא ממומש שהחזיק את היהודים בגלות לאורך כל השנים האלה".
מה אמור להיות ההסדר בהר בסופו של דבר?
"אני מאמין שאפשר להגיע בו להסדר. העיר העתיקה, שהיא ירושלים האמיתית, צריכה להיות אקס־טריטוריה מבחינה לאומית, טריטוריה דתית בשותפות. הייתי נוכח במשא ומתן של יוזמת ז'נבה שהגיע להסדר שפחות אהבתי, של חלוקת ההר. חשבתי אז שזה מוטעה, ושהפתרון הוא שירושלים בגלל המעמד המיוחד שלה תזכה לניהול דתי. זה פתרון נכון הרבה יותר. אני ציוני גאה אבל בנוגע להר הבית הלאומיות פוגעת במרכזיות ובעל־זמניות של המקום הזה".
ההפרדה בין הלאומיות לדת היא מלאכותית משהו. ביהדות זה תמיד היה שזור יחד.
"אנחנו חיים בתקופה אחרת מבימי הסנהדרין. אין לי שאיפה לחזור למדינת הלכה. אין לי שאיפה לתקן את השבר במציאות כי בשבר הזה יש משהו שמסייע לנו כעם. הר הבית יכול בהחלט להישאר אקס־טריטוריה. נכון, הסדר כזה יהיה קשה מאוד, במיוחד לאלו בשלוש הדתות שקיים אצלם קשר חזק מאוד בין הלאום לדת. אגב, זה לא ייחודי רק ליהודים. זה צריך להיות אזור על־ריבוני וזה יהיה פתרון טוב. בכל אופן, בוודאי לא הייתי רוצה שהר הבית יעבור לריבונות זרה".
מי שמשחק כדורגל ברחבת כיפת הסלע מעיד שהמקום לא קדוש לו כל כך.
"יכול להיות. אני לא עוסק בתודעה של הווקף הנוכחי. זה פחות מעניין אותי. אבל האם היום הר הבית נמצא בידיים שמכבדות את ה'? לדעתי כן. יכול להיות שמתרחשות חריגות ושום דבר לא מושלם. אנחנו גם מכירים את התיאורים במקורות חז"ל על מעשים פחות טובים שנעשו במקדש. כל דור ובעיותיו, אבל ככלל מה שנעשה כיום בהר מכבד מאוד את קודש הקודשים".
איך ייתכן שהשמאל שדואג כל כך לפגיעה בזכויות אדם בהפגנותיו נאלם דום כשנערכת פגיעה בוטה בזכויות אדם של יהודים שעולים להר?
"בנוגע לזכויות אדם קיימת היררכיה, והזכות לחופש פולחן, בכל חשיבותה הרבה, פחותה מהזכות לחיים ולביטחון".
השמאל מתעקש על קיום הפגנות המוניות בזמן הקורונה למרות הסכנה שבכך.
"אני לא חושב שבהפגנות שהתקיימו באוויר הפתוח סכנת ההידבקות גדולה כל כך, ובכל אופן אין מקום להשוות בין סיפור ההפגנות – שוודאי חובתם של המשתתפים בהן לשמור על הבריאות ועל בריאותם של אחרים – לבין נושא הר הבית. הר הבית הוא חבית אבק שרֵפה שכבר התפוצצה כמה פעמים ועלתה בחיי אדם. זה קרה בעלייה של שרון להר וגם בפרשת גלאי המתכות. זה מקרה שבו עלולים להגיע במהירות לנטילת חיי אדם. אני מקווה מאוד – ולא מכיר איש שמאל שלא מקווה לכך – שבזמן כלשהו יינתן חופש פולחן ליהודים בהר, אבל בעיניי זה דבר שיוכל להתממש רק אחרי שנגיע להסדר. במצב הנוכחי, שבו הר הבית מצוי בלב המחלוקת בינינו לבין הפלסטינים והעולם הערבי־מוסלמי, כל דבר שייעשה באופן חד־צדדי ייתפס כפעולה אלימה, ואני מניח שיגרור גם אלימות".