לאחר שקיים בשבועות האחרונים התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית ובמערכת הביטחונית, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ הודיע אמש (א'), כי תקום ועדת בדיקה במשרד הביטחון בפרשת רכש הצוללות וכלי השיט, המוכרת יותר לציבור כתיק 3000. גנץ אמר אתמול כי קיבל את ההחלטה לאור מידע עדכני שאליו נחשף. "ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, ולבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ועדת החקירה בפרשת הצוללות עלולה לפגוע גם בכחול לבן
– הכרת הטוב של רון קופמן: רק אם זה לא נתניהו
– טראמפ ניהל את הכוחות המיוחדים בדרכו: בגדול ובלי היסוסים
בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שכיהן בעבר כפרקליט הצבאי הראשי וכשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בשנים האחרונות עוסק סטרשנוב בבוררות וגישורים. לצידו יכהנו גם יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מינהלת הרכש במשרד הביטחון, ואלוף במיל' אברהם בן-שושן שהיה מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון.
הוועדה תעסוק בחקירת הליכי הרכש שנערכו בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, שהובילו לחקירה פלילית שהחלה בשנת 2017 ובמרכזה חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות וספינות סער 6. הפעולות העיקריות שנחקרו אז בפרשה הן רכישת צוללות נוספות לחיל הים בנוסף לאלו הקיימות, בניגוד לעמדת הדרג הביטחוני; כמו גם רכישת ספינת הטילים סער 6 תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם חברת טיסנקרופ.
בנוסף, נחקר האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלו שנמכרו לישראל, דבר שלכאורה יפגע ביתרון הצבאי של ישראל. הביקורת על ראש הממשלה בפרשת הצוללות היא כי הוא פעל כשם שפעל בהליכי הרכש כדי לקדם את ענייניו העסקיים של בן דודו נתן מליקובסקי, שמקיים קשר עסקי עם מספנות טיסנקרופ. בנוסף, נטען כי נתניהו הסתיר חלק מהמידע משרי הביטחון.
במסגרת בדיקת הוועדה, שתתכנס בשבועיים הקרובים, ייחקרו תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון, ממשקי העבודה בין הגורמים העוסקים ברכש, מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות ייצוא של מערכת הביטחון, ומעורבותם של קצינים או בכירים לשעבר במערכת הביטחון בהליכי רכש. מסקנות הוועדה עתידות להתפרסם בעוד ארבעה חודשים ויהיו שקופות לציבור.
ממצאים שילמדו על התנהגות פלילית לכאורה יועברו ליועץ המשפטי לממשלה, שיחליט אם להרחיב את הבדיקה ולפתוח בחקירה. בעקבות הודעת שר הביטחון הודיעה אמש לשכת היועמ"ש כי "נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשת 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך מניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי".
החשש העיקרי הוא שפעילות הוועדה ומסקנותיה שתהיינה שקופות לציבור, עלולות לפגוע בתקינות ההליך הפלילי שעודנו עומד. אמנם היועץ המשפטי לממשלה קבע בזמנו כי לא קיימים חשדות פליליים נגד ראש הממשלה נתניהו בפרשה, אך ההליך עדיין תלוי ועומד. בסיום חקירת הפרשה פרסמה המשטרה את המלצותיה להעמיד לדין שישה מהנחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים. ביניהם מנהל לשכת ראש הממשלה דוד שרן, עו"ד דוד שמרון שייצג בעבר את נתניהו, ומיקי גנור שהספיק לחתום על הסכם עד מדינה, ולחזור בו.
טרם גובשה ההחלטה האם להגיש כתבי אישום נגד אנשי המפתח הללו, אולם במערכת המשפט מעריכים כי הם יוגשו. על כן, אם יזומנו לתת עדות בפני הוועדה ועדויותיהם יתפרסמו כל עוד לא הוגש כתב אישום, הדבר יפגום בתקינות ההליך. משום כך, מעורבות לשכת היועץ המשפטי לממשלה בפעילות ועדת הבדיקה המשרדית מחויבת המציאות.
במסגרת פעילותה, הוועדה יכולה לזמן עדים ולכפות את הזימון רק על עדים מתוך מערכת הביטחון. כמו כן הנחה גנץ את חברי הוועדה לבצע את עבודתם באופן עצמאי וללא מעורבות הדרגים הפוליטיים. המשמעות היא ששרי ביטחון שהיו מעורבים בהליכי הרכש וראש הממשלה נתניהו שקידם את העסקאות לא יזומנו ככל הנראה להעיד בפני הוועדה. כך גם שר הביטחון לשעבר וח"כ מיש עתיד-תל"ם משה (בוגי) יעלון, שנואם מדי שבוע מעל דוכן הכנסת בדבר השחיתות לדבריו שבפרשת הצוללות, ויו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, שכיהן כשר האוצר בזמנו.
