הציפייה לתחילת שלב ההוכחות בתיקי האלפים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, שלב מרכזי בו יעלו עדי התביעה וההגנה לדוכן העדים וצפוי להימשך זמן רב, בעיצומה. אך השלבים הקודמים לכך מספקים לנו הצצה לעבודה הקדחתנית של הפרקליטות וסנגורי הנאשמים שאתמול (ג') הביאו גם לדחיית שלב ההוכחות – מינואר לתחילת חודש פברואר. על אף הכותרות, הדחייה איננה דרמטית ויש הטוענים שהייתה צפויה, זאת בעקבות לוח הזמנים הצפוף שנקבע מראש על ידי הרכב השופטים בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דיווח בעולם הערבי: ישראל תכשיר את צבא סודן
– דעה: הנתונים מוכיחים: יש צורך בבתי דין ייעודיים לנפגעי עבירות מין
– התרסקות המטוס בדרום: צה"ל חוקר את נסיבות האירוע
על פי החלטת השופטים, פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם, נוכח לוחות הזמנים והצורך בהתאמות נדרשות בין היתר בשל מגבלות הקורונה, שלב ההוכחות נדחה לתחילת חודש פברואר, כשימי הדיונים עצמם ייקבעו בהמשך. בהתאם לכך, תשובה כתובה לכתב האישום תוגש עד לתחילת ינואר כשהדיון בעל פה במעמד הנאשמים נדחה ל-13 בינואר.
מלכתחילה, תשובת ההגנה לכתב האישום והעלאת הטענות המקדמיות הייתה אמורה להיות מוגשת ביום ראשון הקרוב ושבוע לאחר מכן, ב-6 בדצמבר, נקבע דיון בעל פה על הטענות המקדמיות והמענה לכתב האישום. אך היות וסנגורי ראש הממשלה וכן סנגורי הזוג אלוביץ' הגישו בקשה לתיקון כתב האישום, טענה ההגנה כי לא ניתן להגיב לכתב האישום לפני שתתקבל החלטה בעניין. בקשה זו לתיקון כתב האישום מהווה חלק מהטענות המקדמיות של סנגורי נתניהו ואלוביץ'. משכך, ובהסכמת הפרקליטות לטענה זו, הפריד בית המשפט את המועדים כך שביום ראשון הקרוב יוגשו בכתב רק הטענות המקדמיות. הפרקליטות התבקשה להגיב עד שלושה ימים לפני הדיון בעניין שייערך בתחילת דצמבר ובו ידונו הטענות המקדמיות בלבד, לרבות הטענות לגבי פגמים בכתב האישום. דיון זה ייערך שלא בנוכחות הנאשמים ואילו הדיון הבא בנוכחותם ייערך ב-13 בינואר בו יינתן מענה לכתב האישום.
זהו לוח הזמנים החדש. השינויים המרכזיים בו כוללים את הפרדת המועדים להגשת טענות מקדמיות מהמענה לכתב האישום עד שתינתן החלטה בעניין התיקון, וכתוצאה מכך גם שלב ההוכחות נדחה בחודש.
בתוך כך, פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי תגובה לטענות ראש הממשלה נתניהו ובני הזוג אלוביץ' בדבר פגם או פסול בכתב האישום שהוגש נגדם.
בתשובתה ענתה הפרקליטות כי כתב האישום מנוסח בהתאם לדרישות החוק ובהתאם לשיקול הדעת שהפסיקה מעניקה לתביעה בהקשר זה. עוד נאמר כי, כמתואר באישומים בתיק 1000 ובתיק 4000, חלק מטובות ההנאה נלקחו על ידי בני משפחתו של נתניהו. "הדין קובע במפורש כי גם טובות הנאה שנדרשו או שנלקחו על ידי בני משפחת הנאשם או לטובתם עשויות לבסס את אשמתו של הנאשם בביצוע עבירות שחיתות".
לטענת הפרקליטות, תיאור מעורבותם של בני משפחתו של ראש הממשלה באירועים שבכתב האישום "חיוני לצורך פריסת התשתית העובדתית הרלוונטית לאישום, ולצורך הבנת האשמה המיוחסת למר נתניהו עצמו".
בדומה לכך, כותבת הפרקליטות בתגובתה, האישום השלישי בתיק אלף מתאר את היקף לקיחת טובות ההנאה לפי שנים, ולפי זהות נותן טובות ההנאה; כתב האישום מתאר את נסיבות הלקיחה שעלתה לכדי קו אספקה של מוצרי צריכה ואופניה וכי מכלול נסיבות אלה "מקים, ביחד עם עובדות אחרות המתוארות בכתב האישום, את עבירת הפרת האמונים, ועל כן, גם ביחס לאישום זה, בפני נאשם 1 (נתניהו) עומדים כל הכלים הנדרשים כדי להתגונן כדבעי."
לנוכח נסיבות אלה ונוספות המופיעות בתגובה המפורטת טוענים בפרקליטות כי דינה של הבקשה לתיקון בכתב האישום להידחות.
כך גם כלפי בקשתם של הזוג אלוביץ'. כתב האישום, כפי שהובא בטענה המקדמית שהגישו סנגוריהם עורכי דין מיכל רוזן עוזר וז'ק חן, פגום ופסול משני טעמים עיקריים: שיטת הקיצור נעשתה, שלא בהתאם לדין, ובאמצעות השימוש בביטויים: 'בין היתר', 'לרבות', 'ככלל', 'לעיתים', 'חלק ניכר', 'דרישות משמעותיות', וכן בשימוש בהכללות כגון: 'בני הזוג', 'בני הזוג אלוביץ", 'הגורמים המקצועיים הרלוונטיים'; 'גורמים שונים בקבוצת בזק' ועוד.
לטענת סנגורי אלוביץ', "למרות העובדה, שהאישום הראשון מפורט מאוד, במספר צמתים מהותיים בחרה המאשימה דווקא לערפל מקום שמתחייב פירוט".
כמו סנגורי נתניהו גם סנגורי הזוג אלוביץ' טוענים כי הפרקליטות צירפה לכתב האישום מספר ראיות לכאורה שלא כדין. "מטעמים אלה יתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע ששרבוב הראיות לכתב האישום הוא מעשה פסול שהביא לפגם מהותי בכתב האישום אשר, למרבה הצער, כיום לא ניתן לתקן את נזקו" וכי יש להורות לפרקליטות לבטל את כתב האישום.
על דרישות אלה בפירוט כתב האישום הגיבו בפרקליטות כי "לא קיים תיאור עובדתי אחדשמחייב את מנסח כתב האישום. מידת הפירוט תלויה בהכרח באפשרויות הפירוט בהקשר המסוים, בנסיבות המסוימות של כתב האישום ובסוג הראיות שבו מדובר. ככל שנסב עניינו של האישום על אירוע אחד בודד, כך קל יותר להצביע באופן מפורש על המקום והמועד. ולמרות זאת, גם במקרה שכזה, נאלץ מנסח כתב האישום לא אחת למקם את האירוע "במועד בלתי ידוע במדויק", בתוך תקופה מצוינת מסוימת. ככל שהאישום נסב על משך זמן שבו מתרחשים אירועים רבים, בפרט אירועים שחוזרים על עצמם – כך יקשה לעמוד על "ציון המקום והזמן" של כל פעולה ופעולה".
בפרקליטות לא חולקים כי כתב האישום חייב להיות מפורט כדי לאפשר לנאשם להתגונן במשפטו כפי שראוי. "עם זאת, מידת הפירוט תלויה גם באפשרויות שמזמנות נסיבות האישום המסוים, בטיב הראיות, ובצורך להביא בפני בית המשפט ובפני הנאשם כתב אישום ברור ונהיר, שאפשר להבין אותו ולהתמצא בו. הציפייה שניתן יהיה לפרק תמונה מורכבת ולהתאים לכל אלמנט שבה מקום ומועד מדויקים אינה ריאלית".
ברגע שתתקבל החלטה בעניין תיקון כתב האישום, ייתכן ותשפיע גם היא על לוחות הזמנים שעוד צפויים להשתנות הן בשל ההליכים המקדמיים לשלב ההוכחות והן בשל ההתמודדות עם עבודה תחת מגבלות הקורונה.
