אבל כבד ירד אתמול (ד') על עולם הספורט לאחר מותו של דייגו ארמנדו מראדונה בגיל 60 כתוצאה מדום לב. מראדונה, אחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה וללא ספק המרגש והצבעוני מכולם, עבר לפני כשלושה שבועות בהצלחה ניתוח להוצאת קריש דם ממוחו. לאחר שהתאושש נשלח לביתו ושם כאמור מת בעקבות אירוע לב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אפליה ועיכוב שלא כדין: תושב הרובע תובע את המשטרה
– השר אלקין: "יש ירידה ברמת הבינלאומית, צריך למשוך כוכבים לאקדמיה"
– לא לעולם חוסן: כך נתלכד תחת מכנה משותף
מראדונה, שחגג לפני שבועות ספורים יום הולדת 60, נולד בלנוס אך גדל בויז'ה פיוריטו, פרבר עני בחלקה הדרומי של בואנוס איירס בארגנטינה. הוא גדל בעוני עם שלוש אחיות ושני אחים ומהרגע שהחל לשחק כדורגל בגיל צעיר מאוד, היה ברור לכולם שמדובר כאן בכישרון מיוחד במינו שלא רואים בכל יום.
שמה של קבוצת הילדים הראשונה שלו הייתה "הכוכב האדום" ולאחר מכן הקים עם חבריו קבוצה חדשה בשם 'לוס סבוז'טיס' (הבצלצלים), שהפכה בהמשך לקבוצה במחלקת הנוער של 'ארגנטינוס ג'וניורס'.
הכישרון של מראדונה, שכלל יכולת כדרור מרהיבה, מסירות אמן ויכולת כיבוש גבוהה, הוביל אותו כבר לפני יום הולדת 16 להופעת בכורה בקבוצת הבוגרים של הג'וניורס, שהפכה אותו לצעיר ביותר שמשחק בליגה הבכירה בארגנטינה. השיא נשבר רק ב-2003 על ידי סרחיו אגוארו, שגם התחתן עם דלמה, ביתו הצעירה של דייגו, והפך אותו לראשונה לסבא.
במהלך הראשון בקריירת הבוגרים של דייגו, הוא העביר את הכדור בין הרגליים לשחקן בשם, חואן קבררה, שלימים הפך לדמות מוכרת בזכות המהלך הזה. היכולת הגבוהה שלו הובילה צופים רבים להגיע אפילו לאימוני הקבוצה, ואחרי שכבש 116 שערים ב-166 הופעות, נרכש ב-1981 בידי בוקה ג'וניורס הגדולה, בתמורה לסכום של מיליון וחצי דולר.
קבוצת הפאר הארגנטינית נהנתה מהגאון הצעיר עונה אחת בלבד, בה הוביל אותה לאליפות. בסיומה עבר לתחנה הראשונה באירופה, במדי ברצלונה, ששילמה עבורו 4.5 מיליון דולר, סכום שיא באותם ימים. השנתיים בקטלוניה לא היו מרשימות במיוחד עבור הכישרון הצעיר. הוא אמנם זכה בגביע ובגביע הסופר קאפ, בניצחון יוקרתי על ריאל מדריד, אבל פציעה קשה בקרסול, מחלת צהבת, תגרת ענק שהיה חלק ממנה בסיום משחק על גביע המלך וסכסוך עם בכירים בקבוצה, הובילו לסיום דרכו שם, עם 38 שערים ב-58 הופעות בלבד.
התחנה הבאה הייתה מפתיעה מאחר שהיה מדובר בנאפולי, עד אז קבוצה קטנה נטולת תארים בדרומה של איטליה, ששילמה סכום שיא של 7.5 מיליון דולר (שמומנו ככל הנראה מכספי מאפיה מקומית) בכדי לזכות בשירותיו. החיבור המקצועי בין הצדדים הפך להצלחה אדירה והקבוצה הקטנה הענייה והמקופחת, החלה להראות דומיננטיות מול מועדוני פאר מקומיים כגון יובנטוס, מילאן ואינטר ובהמשך גם מול אריות אירופה. בשבע עונות במועדון הדרומי הוביל מראדונה את הקבוצה לזכייה בשתי אליפויות איטליה, בשתי סגניות, בסופר קאפ ובגביע אופ"א היוקרתי.
לצד ההצלחה הקבוצתית, חלומו הגדול של דייגו היה להוביל את נבחרתה של ארגנטינה להצלחות בינלאומיות. ב-1978, אז אירחה הנבחרת את הטורניר וזכתה בתואר לראשונה, מאמן הקבוצה, ססאר לואיס מנוטי, לא חשב שמראדונה בן ה-17 בשל עדיין ללבוש את המדים הלאומיים, עלבון שלקח לדייגו שנים להתגבר עליו. לאחר מונדיאל מאכזב ב-1982 בספרד, בו השתתף, הגיע מראדונה בשיא הכושר למשחקי מקסיקו, 1986, ובסיום הטורניר הפך רשמית למלך הבלתי מעורער של הכדורגל העולמי, שמוזכר בנשימה אחת עם אגדה כמו פלה הברזילאי, וכזה שנמשיך ליהנות מביצועיו לנצח.
לאורך הטורניר במקסיקו כולו הציג מראדונה יכולת אישית יוצאת דופן, שכללה ארבעה שערים ברגעי ההכרעה ובישול בגמר שחתם על ההישג כולו. שניים מהשערים נכבשו ברבע הגמר מול אנגליה, באחד המשחקים הגדולים אי פעם. הראשון, שזכה לשם הנצחי- "יד האלוהים", היה שער שבו השתמש בידו מבלי שהשופטים יבחינו בכך, ואת השני כבש לאחר סלאלום אדיר לאורך המגרש, בו עבר שישה שחקנים בדרך, במה שנחשב עד היום לשער הגדול ביותר שהובקע בגביע העולם.
בסופו של דבר סחב מראדונה נבחרת בינונית למדי עד למשחק הגמר, שם פגשה ארגנטינה את נבחרת מערב גרמניה והובילה 0:2. אחרי שהגרמנים השוו, הגיע הרגע של מראדונה, שמסר בדקה ה-86 מסירת אמן לחורחה בוצ'רוגה, שכבש את שער הניצחון והעניק לארגנטינה גביע עולמי שני בהיסטוריה. מראדונה הניף את הגביע בתור קפטן הקבוצה, זכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר והפך באופן רשמי לאגדת כדורגל.
מראדונה המשיך את המומנטום מגביע העולם בהצלחות אדירות עם נאפולי. הוא זכה למעמד של אליל ואחרי הזכייה הראשונה באליפות, אותה הגדיר כרגע הגדול בחייו, זכה לאיור שלו בכניסה לכל אחד מבתי העיר. בנוסף, אחד האוהדים ריסס בצבע בבית קברות מקומי את המשפט- "אתם לא יודעים מה הפסדתם".
אבל יחד עם ההצלחה הגדולה, הכסף והתהילה, מתחת לפני השטח הדברים החלו להתפרק עבור הגאון הארגנטיני. הקשר מול המאפיה הנפוליטנית- הקאמורה, לא הסתכם מתברר רק בתשלום דמי המעבר שלו והמשכורת החודשית. החיבור עם אנשי המאפיה הובילה אותו לשימוש יומי ולהתמכרות לקוקאין, בו החל להשתמש כבר בימיו בברצלונה, התמכרות שהמשיכה ללוות אותו כל חייו.
