לאחר הבשורות על פיתוח חיסונים לקורונה בידי החברות פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה, העולם כולו ממתין לייצור המוני שלהם. על פי הכרזת ראש הממשלה נתניהו, כבר בתחילת ינואר תגיע אלינו מנת החיסונים הראשונה. עם זאת, כעת מתברר כי למעלה ממחצית מאזרחי ישראל יחששו להתחסן. כך עולה מסקר שערך מכון "דיירקט פולס" בקרב מדגם מייצג של 585 משתתפים. מבין המשיבים לסקר, 34.4 אחוזים הצהירו כי יעדיפו להמתין להגעת "הגל השני" של החיסונים ורק אז יהיו מוכנים להתחסן. 19.6 אחוזים אמרו כי לא גיבשו עדיין דעה או שהם לא מתכוונים כלל להתחסן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הרשויות הערביות: אין אצלנו אכיפה משטרתית של הבידוד
– מפרקים את החבילה? ההשלכות הכלכליות של גירושים בימי קורונה
– אפקט עבאס: פירוק הרשימה המשותפת קרוב מתמיד
"אני עוד לא יודע מה תהיה מידת ההיענות לחיסון, ובוודאי שזה מדאיג אותנו", אומר לנו שר הבריאות יולי אדלשטיין. לדעתו, "נצטרך להפעיל מאמצי הסברה משמעותיים כדי להסביר עד כמה החיסון בטוח, אף אחד לא חושב שתהיה היענות של 100 אחוז". הוא פחות חושש ממתנגדי חיסונים נחרצים, המאמינים בקונספירציות שונות ומשונות. "אלו קבוצות קטנות וקולניות", סבור אדלשטיין, ומוטרד יותר מגישה שתעדיף להמתין ולראות אם המתחסנים הראשונים עוברים את החיסון בשלום. "אני חושש שיהיו רבים שיגידו שזה חיסון חדש ואנחנו לא יודעים ובוא נראה איך זה ישפיע על אחרים. או כאלה שיגידו לא רוצים את זה של החברה הזו, נחכה לחברה ההיא כי כתבו באיזה עיתון שזה יותר בטוח. כל מיני תופעות כאלה".
בינתיים נמשכת בישראל ההיערכות למשימת החיסון המורכבת, והוקם צוות חשיבה שאמור לגבש פתרונות לניהול מערך ההובלה, החלוקה ווהאחסון. "הדברים הללו כבר בתהליכי עבודה, ואנחנו מתקדמים", אומר שר הבריאות."יש כבר מענה לקירור והובלה באופן כללי. הנטייה כרגע היא לא להמציא את הגלגל מחדש, אלא לפעול דרך קופות החולים כמו בחיסונים אחרים. אני לא חושב שצריך להקים האנגרים מיוחדים ומרכזי התחסנות גדולים".
אחד האתגרים הוא תנאי האחסון וההובלה של החיסונים השונים. עד כה, כל אחד משלושת החיסונים הבולטים דורש מערך לוגיסטי שונה של קירור, שינוע ודאגה לתוקף החיסונים. החיסון של ענקית התרופות האמריקנית "פייזר" נחשב למפונק ביותר ודורש אחסון בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. המדינה נערכת גם לכך ורוכשת מקפיאים מיוחדים ואפילו מחטים, כדי שלא יחסרו ברגע שתרכיבי החיסון יגיעו לכאן. מדינת ישראל רכשה עד כה מחברת אסטרהזניקה כ־10 מיליון מנות לחיסון 5 מיליון אזרחים, מ"פייזר" 8 מיליון מנות ל־4 מיליון אזרחים ומ"מודרנה" כמות לא ידועה. המספרים הללו נשמעים מבטיחים, אבל איש אינו יכול להבטיח מתי יגיעו ובכמה פעימות.
חוששים מהלא נודע
אף שהיצרנים טוענים כי החיסונים החדשים, שעברו את ניסויי הפאזה השנייה והשלישית וממתינים לאישור סופי, הם בטוחים מאוד, ישנן לא מעט שאלות שמטרידות את אנשי הרפואה והמדע. "החיסונים של פייזר ומודרנה הם טכנולוגיות שמשתמשים בהן בפעם הראשונה לחיסון", אומרת ד"ר רבקה אבולעפיה־לפיד, מומחית לווירולוגיה ומיקרוביולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. "הם מתבססים על טכנולוגיית RNA שמבחינת בטיחות לטווח קצר כנראה נבדקה, ואני מבינה שהיעילות שלהם היא מעל 95 אחוזים. אני מאמינה שהישועה תגיע בעיקר מהחיסון של אסטרהזניקה, שגם השינוע שלו קל יותר, בטמפרטורה של חמש מעלות בלבד, הוא נשמר בטמפרטורת חדר למשך 24 שעות, ההרכב שלו כבר נוסה לפני כן לחיסונים אחרים ולא היו לו תופעות לוואי לטווח ארוך".
אלא שנגיף הקוביד 19 עדיין אינו מוכר דיו, ועלול לעבור שינויים גנטיים ומוטציות. כך שלא בטוח שהחיסון שפותח היום יהיה מתאים בעוד תקופה. ממש כמו החיסון לשפעת, שבכל שנה עובר שינויים. המינים השונים של נגיף השפעת ונגיף הקורונה בנויים מרצף RNA שמורכב משרשרת אחת המשתכפלת בכמויות גדולות, והנגיף עלול להשתנות שוב ושוב.
"עד כה זוהו בעולם שישה זנים של קוביד 19, חמישה מהם התפתחו באירופה", מציינת ד"ר אבולעפיה־לפיד. "הבעיה היא שבגלל שהוירוסים האלה מדביקים גם בעלי חיים, הם יוצרים שונות מאוד גדולה וברגע שווירוס קופץ מבעלי חיים לאדם ועובר הרבה מוטציות, הוא יכול לגרום גם למחלה קשה. מעבר לכך, המערכת החיסונית לא תזהה אף חלק ממנו והוא יכול ליצור שוב מגפה כלל־עולמית".
ד"ר לפיד־אבולעפיה מעריכה כי "בכל שנה נצטרך לעקוב ולראות כמה זמן המערכת החיסונית שומרת על זיכרון, איך התאים שמייצרים את הנוגדנים משתמרים והאם יש שינוי ברצפים של הוירוס, ולהחליט אם זה מחזיק חצי שנה. אני מאמינה שהוא יחזיק יותר זמן כי ייתנו שתי זריקות. בכל מקרה יצטרכו לחסן בכל שנה מחדש, ונלמד לחיות עם הוירוס הזה כמו עם שפעת".
לדבריה, כדי לעצור את המגפה האנושות תצטרך להתחסן ברובה המוחלט, ועם השנים יינתן חיסון בעיקר לאנשים עם מחלות רקע ובקבוצות סיכון. לכן גם גוברת החשיבות בפיתוח עצמאי של חיסון "ישראלי", שנוכל לייצר באופן קבוע ולהבטיח את אספקתו מבלי להישען על חברות זרות. ד"ר אורי פיינשטיין, ראש צוות חיסוני הקורונה במשרד הבריאות, הדגיש בשבוע שעבר בוועדת הקורונה בכנסת את המדיניות של פיתוח חיסון מקומי לצד עסקאות רכש דו־צדדיות. לפי פיינשטיין, המכון הביולוגי בנס־ציונה ממשיך בבדיקת הבטיחות של החיסון שפיתח, ונמצאו מיעוט תופעות־לוואי בשלב הראשון של הבדיקה.
החשש הרווח בציבור, שישפיע על מידת ההיענות להתחסן, נוגע לחוסר המידע לגבי השפעות לטווח ארוך. לדברי אדוה לוטן, מנכ"לית "מדעת", עמותה התנדבותית שמורכבת בעיקר מרופאים ומדענים ופועלת להסברה בתחום בריאות הציבור, "זו המטרה של שלב שלוש בניסויים הקליניים, שבו משתתפים עשרות אלפי נסיינים. אם יש תופעה נדירה מאוד שתקרה רק אחת למאה אלף, יעלו עליה בהמשך, במעקב אחרי האוכלוסייה".
בתגובה לממצאי סקר היענות הציבור הישראלי להתחסן, אומרת לוטן כי "כיוון שהקצב שבו נקבל את החיסונים הוא יחסית נמוך, השלב שבו נתחיל לחסן כמות גדולה של אוכלוסייה יהיה כנראה אחרי שרבים בעולם כבר יתחסנו, והמידע על תופעות הלוואי וההשלכות יהיה רחב. הניסויים שנעשו על הטכנולוגיה הזאת (RNA) נעשו על הרבה יותר מאותם עשרות אלפים שנבדקו בניסויים. השתמשו בהם גם בתחום הסרטן, למשל. הבטיחות שלהם ידועה היום, אבל היעילות לאורך זמן לחיסון מקורונה פחות ידועה".
ברשתות החברתיות, המקור הנגיש ביותר להפצת שמועות שווא נגד החיסונים, עלתה טענה כי הם ישפיעו על המבנה הגנטי של התאים בגוף האדם. "צריך להבהיר שהטכנולוגיות של החיסונים שמפותחות כעת לא משפיעות בשום צורה על המבנה הגנטי, אלא גורמים לתא לייצר חלבון או לעשות פעולה אחרת שמפעילה את מערכת החיסון שמייצרת נוגדנים לקורונה", אומרת לוטן.
אז איך מתמודדים ומשכנעים אוכלוסיות רחבות להתחסן נגד מחלה שלא מסכנת בהכרח חיים? "הרבה מאוד מהחששות הם לאו דווקא כאלה שתשובות שאני אספק כאן או דברים שיפרסמו רופאים או מדענים אחרים – ירגיעו", מאבחנת לוטן. "יש פה חשש מהלא נודע, מחיסונים בטכנולוגיה שהיא חזקה ומוכחת אבל נמצאת תחת התקפה בלתי פוסקת. כשאנשים אומרים 'אנחנו לא יודעים אלו השלכות יהיו לזה בעוד עשור או שניים', אנחנו מזהים שאלו טענות שמגיעות מתוך תעמולה אנטי־חיסונית, כי אין היום חיסונים שיש להם השלכות מזיקות עשור אחרי ההתחסנות. זה פשוט לא קיים. הנקודה החשובה היא שבסוף זה לא מה שישפיע על אנשים להתחסן או לא. הציבור צריך להרגיש ביטחון שקיבל החלטה נכונה, כי בשונה מטיפול רפואי בעקבות כאב או מחלה, כשאדם מוכן לפעולות שעלולות לגבות מחיר, העיקר שלא יכאב לו יותר – התחסנות היא פעולה דורשת אמון. היא באה למנוע סכנה תיאורטית, הרי אני לא יודעת בוודאות שאחלה בקורונה".
המאמצים העיקריים, לדעת לוטן, צריכים להיות מופנים לקהל ה"חששנים" שמוכנים להתחסן אבל מהססים. "בעינינו יש שלושה גורמים מכריעים", היא מפרטת. "הראשון הוא שקיפות; לומר מה הם החיסונים, אלו אישורים עברו ומה אנחנו יודעים ולא יודעים עליהם, מי קבע מי יקבל חיסון לפני מי ולמה, מה קורה אם יש בעיה ואלו דיווחים התקבלו. ככל שיש יותר שקיפות, מידת האמון עולה.
"ההיבט השני שיש לדאוג לו הם הצוותים הרפואיים. הגורם המשפיע ביותר על היענות לחיסונים הוא המידע שהציבור מקבל מצוותי הרפואה, בעיקר בקהילה. מה שיגיד הרופא או האח שייתן לי את הזריקה, ואם הם בעצמם יתחסנו ויחסנו את ילדיהם ויאמרו זאת בפה מלא, ישפיע מאוד וייצר היענות. הגורם השלישי הוא תכנון הסברה שהיא מוכוונת שינוי התנהגות. למשל צמיד עם הכיתוב 'התחסנתי, מה איתך', לאפשר לאנשים לדעת כמה בסביבה שלהם התחסנו, להראות מגמות חיוביות שמעודדות אנשים ויוצרות את הקונטרה לחששות שקיימים. האם כל הדברים האלה יקרו בישראל? אני עדיין לא יודעת".
חובת חיסון בחוק
חיסוני הקורונה שבים ומעלים את הוויכוח האם יש מקום לחובת חיסון בחוק. ב־2018 החלו חברי הכנסת לשעבר יואל חסון ושולי מועלם לקדם חוק שמטרתו למנוע סרבנות חיסון. החוק, שגובש על בסיס ההמלצות של עמותת מדעת, מתמקד אמנם בחיסוני ילדות עד גיל שנתיים ולא שפעת למשל, אך מבקש לקבוע צעדים יעילים לעידוד התחסנות.הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ונתמכה על ידי 115 חברי כנסת, אך בצל מערכות הבחירות החוזרות לא קודמה מאז. ח"כ טלי פלוסקוב מהליכוד מנסה כעת לשוב ולהעלות את ההצעה לסדר היום.
לדברי לוטן, בכל מקרה אין כוונה לכפות התחסנות. "זו חקיקה שרואה את החיסונים כנושא חשוב ובאה לאזן בין האוטונומיה של האדם על גופו ועל ילדיו ובין בריאות הציבור. היא כוללת הסברה ושקיפות, נגישות לחיסונים ודרישה מהבוחרים שלא להתחסן לחתום על 'סירוב מדעת'. רוב האנשים לא מקבלים את ההחלטות לסרב לחיסון על בסיס מידע אמין והחלטה מושכלת".
במסגרת הצעת החוק, מי שמחליט שלא לחסן יתבקש להגיע למפגש עם רופא שבו יקבל מידע על השלכות החלטתו ומענה לשאלותיו. מי שיעמוד בסירובו יחתום על אישור שקיבל את כל המידע. סנקציות יינקטו נגד מי שלא יסכימו להשתתף במפגש כזה. "למדינה יש אחריות, אם לא לחייב, לפחות לוודא שלא מפספסים אנשים כמו שקרה במחלת החצבת, שם לא היה מעקב אחרי מי שהתחסן, ואנשים לא התחסנו כי לא היה להם מידע".
בהודעת משרד ראש הממשלה הובהר כי בניגוד לפרסומים שגויים בתקשורת, אזרחי ישראל לא יחויבו להתחסן אלא המדינה תדאג להעמיד לרשותם את האפשרות להתחסן. שר הבריאות אדלשטיין הואשם בכלי תקשורת מרכזי כמי שפועל לחייב בחקיקה חובת חיסון, אך התברר כי הטענה הזו לא הייתה נכונה.
במדינות אחרות לא חוששים מחובת חיסון חוקית. על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2018, בשורה של מדינות דמוקרטיות ובהן צרפת, איטליה ובלגיה, ישנה חובת חיסונים. בגרמניה, יוון וקפריסין אמנם אין חובה חוקית, אך על מנת לרשום את הילדים לבתי ספר או לגני ילדים על ההורים להציג הוכחות לביצוע חיסונים.
אדווה לוטן, מנכ"לית מדעת: "השלב שבו נתחיל לחסן כמות גדולה של אוכלוסייה יהיה כנראה אחרי שרבים בעולם כבר יתחסנו, והמידע על תופעות הלוואי וההשלכות יהיה רחב"
בארה"ב נקבע כי למדינות השונות יש סמכות חוקית לדרוש מתושביהן להתחסן ואפילו בכפייה. בשנת 2019 חייבה מדינת ניו־יורק תושבים בוויליאמסבורג ובברוקלין לקבל חיסון נגד חצבת, או לשלם קנס בסך 1,000 דולר. עם זאת, ד"ר אנתוני פאוצ'י, חבר מרכזי בכוח המשימה למאבק בקורונה בבית הלבן, הבטיח שארה"ב לא תחייב את אזרחיה להתחסן לקורונה.
מנגד, ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון הציע בחודש אוגוסט שהחיסון לקורונה יהיה חובה במדינתו. "אנחנו מדברים על מגפה שהרסה את הכלכלה העולמית וגבתה את חייהם של מאות אלפים, ולא מעט גם אצלנו. המדינה תשאף לחיסון של 95 אחוזים מהאוכלוסייה". מאוחר יותר חזר בו מהדברים בשל ביקורת ציבורית.
ד"ר אבולעפיה־לפיד סבורה אף היא, בנימה מסוימת של זהירות, כי יש לשקול חובת חיסון גם בישראל. "לא בכפייה עם משטרה, אבל אפשר גם למצוא סנקציות. כשנסעתי ללימודים בארה"ב, זריקת טטנוס הייתה תנאי לרישום בני לבית הספר. צריך שיהיה אמצעי שיגרום לכך שכולם יחוסנו, בין אם בשכנוע או בהטבות".
מול המתנגדים והחוששים, השאלה הבוערת היא מי יזכה לקבל את החיסון תחילה. נתניהו ניסה לפני כשבועיים להוביל החלטת ממשלה להקמת ועדת שרים שתחליט על תעדוף חלוקת החיסונים. הניסיון עורר ביקורת על כך שההחלטה תתקבל ממניעים פוליטיים ולא רפואיים. בישיבת קבינט הקורונה בשבוע שעבר העריך מנכ"ל משרד הבריאות שברבעון הראשון של 2021 יגיעו לישראל רק כ־200 אלף חיסונים. במדינת ישראל עובדים כ־150 אלף איש במערכת הבריאות, ובקופות החולים השונות מבוטחים יותר ממיליון בני אדם בני 65 ומעלה שנמצאים בקבוצת הסיכון.
מעבר לשאלת התעדוף, ישנה השאלה מי יקבל איזה חיסון. בכל מקרה, אומר השר אדלשטיין, על הפוליטיקאים לנתק מגע מהדיון הזה ולתת למומחי בריאות הציבור להחליט. "אני לא מתערב", הוא מבהיר. "אני מניח שאם יוחלט להתחיל עם צוותים רפואיים ועובדים חיוניים ותהיה שם היענות, זה יעזור אחר כך לשכנע את כלל האוכלוסייה. אבל הדברים ייקבעו על ידי מומחים, זו החלטה מקצועית נטו".
מתי אתה מעריך שהקורונה תהיה מאחורינו ונוכל לשוב לשגרת חיינו הקודמת?
"אני לא יודע איך תיראה השגרה אחרי החיסונים, ויכול להיות שנצטרך להמשיך עם המסכות והגבלות נוספות. אולי נוכל לצאת לשגרה בלי אקורדיון (פתיחה וסגירה של המשק והגבלות לסירוגין; י"ק), אבל אני בוודאי לא יודע לנקוב בתאריך. לאף אחד אין תשובה, כמו גם לגבי שאלת תדירות החיסון. יכול להיות שאנחנו בני מזל וחיסון אחד יספיק, ויכול להיות שכל חצי שנה נצטרך להתחסן. גם כשמדווחים על 90 אחוז יעילות, זה מאוד נחמד אבל עדיין אנחנו לא יודעים את התמונה המלאה".
ד"ר רבקה אבולעפיה־לפיד מקווה ש"בעוד שנה נוכל לחזור ולהתקהל ולצפות בפילהרמונית באולם מלא. אני מקווה שביולי־אוגוסט כבר נוכל לחזור לשגרה".
"לצערי יש תחושה שאנחנו בסוף, אבל זה לא נכון", סבורה אדווה לוטן. "הפוליטיקאים כל הזמן אומרים שתכף נגמר, אבל לחסן 9 מיליון אנשים יארך חודשים". גם לדעתה "השאלה הגדולה נוגעת ליעילות החיסון, לאורך כמה זמן יש לחיסונים השונים יכולת להגן על האדם, והאם החיסון רק מגן מפני מחלה או ממש מונע הדבקה. אם החיסון לא מונע הדבקה אין בהכרח חסינות עדר. זה יכול לקחת חודשים רבים עד שנדע. אתה יכול לדעת מה קורה עם המגפה ולאן היא הולכת, אם בתוך שנה הספקת לחסן 40 או 50 אחוז מהאוכלוסייה. אבל מה יקרה אם נגלה אז שכל מי שחיסנת בתחילת הדרך בעצם כבר חשוף שוב, והנוגדנים שלו לקורונה נחלשו?
"יש סיבה לשמחה, כי עצם העובדה שיש לנו משהו שכנראה יכול לעזור, נותן אופק. אבל אף אחד לא יכול להגיד כמה זמן לאחר הגעת החיסונים העולם יחזור לשגרה. אני מאוד מקווה שכמו שהצליחו לפתח את החיסונים הללו במהירות מרשימה, אז בזכות ויתור על הרבה בירוקרטיה והתגייסות של כל העולם המדעי, גם דברים אחרים יתקדמו במהירות. אפשר רק לקוות".
