בחודשים האחרונים שלח עו"ד אליוט לאוור כמה תזכורות למשרד המשפטים של ארה"ב. הוא וידא שהם לא שוכחים את 21 בנובמבר, תאריך סיום תקופת המבחן של הלקוח הוותיק שלו, יהונתן פולארד. בחמש השנים האחרונות, מאז שוחרר בתום 30 שנים בכלא, היה פולארד נתון למגבלות מחמירות, שכללו מעצר בית לילי, נשיאת אזיק אלקטרוני, הגבלה על תעסוקה ואיסור שימוש באינטרנט.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דגלו של ניצול שואה יתנוסס בגאווה בשגרירות ישראל בקנדה
– הרשויות הערביות: אין אצלנו אכיפה משטרתית של הבידוד
– אגדת דשא: חייו ומותו של דייגו מראדונה
העילה היחידה להארכת תנאי המבחן הייתה החשש שפולארד מעוניין "לבצע פשעים חדשים". "הבהרתי לגורמי הממשל עד כמה זה מגוחך, ובהחלט ציפיתי שהם ייתנו ליהונתן ולרעייתו אסתר את הכבוד הבסיסי ביידוע מראש אם תקופת המבחן אכן תסתיים", אומר לאוור בשיחה מארה"ב. "לא הייתי אומר שהיינו בלחץ לקראת יום שישי, אבל בהחלט בציפייה דרוכה, שכן במקרה של יהונתן היו כבר המון מקרים שבהם הממשלה אכזבה". אל תחושת ההמתנה הדוחקת נוספה גם שעת השקיעה המוקדמת בימים אלו. הזוג פולארד, כמו גם עו"ד לאוור, קיוו כי הבשורה תגיע עוד לפני הדלקת נרות השבת.
ב־12:30 בצהריים הגיעה אל פולארד שיחת הטלפון הנכספת מקצין המבחן שלו ואישרה – תקופת ההגבלות תמה. לאחר 35 שנה, עונשו הושלם והוא אדם חופשי. "זה היה רגע של שמחה גדולה", משתף לאוור.
במסר קצר שכתב לפעילים למענו תיאר פולארד: "לפני 30 שנה, אשתי האהובה אסתר מצאה בפעם הראשונה את דרכה אליי, בכלא מריון, הכלא השמור ביותר בארה"ב, שבו הייתי כלוא בצינוק שלוש קומות מתחת לאדמה מאחורי 13 מנעולים ומפתחות. כנגד כל הסיכויים, אסתר הגיע אליי, חתכה את האזיקים מעל ליבי והחזירה את נשמתי לחיים. זו הייתה העת שבה המאבק לחירותי החל. היום, אסתר חתכה את האזיק האלקטרוני מזרועי (באישור הרשויות), והחזירה לי את חירותי הכמעט מוחלטת. כצעד אחרון לחירות נותרה חזרתנו הביתה, לארץ ולעם שאנו אוהבים. בעזרת השם בקרוב מאוד". עוד כתב פולארד כי מועד העלייה תלוי ברופאים ובטיפולים שאסתר מקבלת כעת.
בשיחה טלפונית שקיימו בני הזוג עם ראש הממשלה, אמר להם נתניהו כי בישראל ממתינים להם. "אתה צריך להרגיש באמת בבית, שיהיו לך כעת חיים נוחים, ששניכם תוכלו לעסוק בתחומי העניין שלכם. אנו יכולים לטפל באסתר בטיפול הרפואי הטוב בעולם", הבטיח נתניהו.
יהונתן פולארד נולד ב־1954 למשפחה יהודית אמריקנית, וכשהיה בן 25 החל לעבוד באגף המודיעין של הצי. במסגרת עבודתו נחשף למידע בעל חשיבות ביטחונית לישראל הנוגע למערכות נשק מתקדמות במדינות ערביות. ב־1984 יצר קשר עם אל"מ אביאם סלע, והחל להעביר דרכו מידע לגורמים ישראליים. הממונה על הפעלתו היה השר לשעבר רפי איתן ז"ל, ששימש אז ראש הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), יחידה חשאית במשרד הביטחון שעסקה בהשגת מידע מודיעיני וטכנולוגיות נשק מתקדמות – בין השאר באמצעות ריגול אצל מדינות ידידות. בסוף 1985 נחשפה פעילותו של פולארד. כשה־FBI בעקבותיו, הוא נמלט אל שגרירות ישראל בוושינגטון. איתן הורה להוציאו משם. הוא הוצא אל מחוץ לשער, ונעצר מיד. לימים אמר איתן כי חשש למשבר בין ישראל וארה"ב.
פולארד ויתר על זכותו למשפט והודה במסגרת עסקת טיעון, שעל פיה אמור היה להיגזר עליו מאסר ממושך בשל עבירה של ריגול למען מדינה ידידותית ללא כוונה לגרום נזק לארה"ב – אך לא מאסר עולם. הגורם המרכזי להפרת עסקת הטיעון היה מזכר שהגיש מזכיר ההגנה דאז קספר ויינברגר, שטען כי במעשיו של פולארד הייתה בגידה. על פולארד נגזר מאסר עולם.
הביקורת התרככה
עו"ד לאוור החל לייצג את האסיר שפעל למען ישראל באפריל 2000. "הוא היה אז אסיר כבר במשך 15 שנה. הפעם האחרונה שבה הגיע לבית משפט הייתה ב־91', וב־92' נדחתה בקשתו לשינוי גזר הדין. מאז, במשך שמונה שנים, הוא היה איש נשכח. ללא ייעוץ או פעילות משפטית".
לקוח של לאוור, שהוא פילנתרופ, ביקש ממנו לבדוק את התיק, לראות אם אפשר לעשות משהו. הוא אכן משך את התיק ממחוז קולומביה, ראה שהסיכוי לערעור כבר הסתיים בגלל שינוי חוקי, וכמו כן ראה שחוסר הצדק בסיפור פשוט זועק. העובדה שממשלת ארה"ב חזרה בה באופן חד־צדדי מעסקת הטיעון מעולם לא טופלה משפטית כראוי. הוא החליט לקחת על עצמו את הטיפול בתיק פרו־בונו, ללא שכר.
"הרבה פעמים גורמים פוליטיים מסמנים וי על נושא מסוים וממשיכים הלאה. זה לא היה המקרה בכל הנוגע למאמצי דרמר למען יהונתן. הם היו כנים ואמיתיים"
"חשבתי שמן הצדק יהיה לראות מה אפשר לעשות למען יהונתן. אני גאה שדבקתי בזה במשך כמעט 21 שנה, כי לא העליתי בדעתי בתחילת הדרך שיידרש זמן רב כל כך. אחרי הכול, באותו זמן יהונתן כבר נשא תקופת מאסר ארוכה יותר מכל אדם אחר שנשפט בארה"ב על עבירה דומה – ריגול למען מדינה ידידותית. בתחילת הדרך לא הבנתי את רמת העוינות שישנה כלפי יהונתן וכלפי מדינת ישראל בתיק הזה. אין ספק שהוא שילם מחיר גבוה באופן יוצא דופן".
היכן הייתה עוינות כלפי ישראל? במשרד המשפטים?
"אני חושב שהייתה קבוצה מסוימת בקהיליית המודיעין האמריקנית, שהייתה לה עוינות כלפי ישראל על המעשה הזה. אני לא יודע אם באופן כללי הם עוינים את ישראל, אבל על המעשה הזה היה כעס גדול מאוד".
היית מצפה מממשלות ישראל לעשות יותר למען פולארד במשך השנים?
"מאז נכנס נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, הוא שם את פולארד במקום גבוה בסדר העדיפויות. ברור שישראל יכולה לבקש רק מספר מוגבל של בקשות מארה"ב, ושתמורת כל בקשה יהיה עליה לחץ לתת משהו בתמורה. אבל נתניהו בהחלט ניסה בכל דרך לקדם את שחרורו של יהונתן. בוודאי בשנים האחרונות – דרך שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר הבלתי נלאה. המאמצים האלה היו אמיתיים ואקטיביים ונמשכו באופן שוטף. הייתי בקשר רציף עם דרמר, והוא פנה ודיבר בעד יהונתן עם כל מי שהיה לו איתו קשר בממשל ובקונגרס".
נתניהו אמר השבוע שדרמר שוחח עם פולארד כ־150 פעמים בשנים האחרונות. לאוור מחייך ואומר שהוא לא ספר, אבל זה בהחלט נשמע מספר מציאותי. "הרבה פעמים גורמים פוליטיים מסמנים וי על נושא מסוים וממשיכים הלאה. זה לא היה המקרה בכל הנוגע למאמצי דרמר למען יהונתן. זה היה כן ואמיתי".
לאוור מתייחס גם למאמץ הציבורי למען פולארד ואומר כי "הביקורים הרבים, התפילות, המכתבים, המחאות והשלטים, אפשרו ליהונתן להרגיש שזוכרים אותו. שמה שהוא עשה – אף על פי שהיה הפרה של החוק האמריקני – נעשה למען אנשים שהוא אוהב ושאוהבים אותו. התמיכה הנחושה הזאת אפשרה לו לסיים את המגבלות אדם שלם יותר. זה הרבה יותר מתחושה טובה, זה ייצב אותו ושמר עליו".
נראה שבניגוד לתמיכה הציבורית בישראל, הקהילה היהודית בארה"ב הסתייגה מפולארד. נכון?
"זו שאלה שכמו בכל נושא הקשור לישראל – תשובה עליה תלויה בזהות המשיב. אני ציוני שומר שבת, כל ילדיי הלכו לבתי ספר בישראל, אחד מילדיי חי בישראל עם אשתו וילדיו, וכל מי שאני בקשר איתו – תומך מאוד. במשך שנים אנשים טפחו על גבי בבית הכנסת, ואמרו לי 'תמשיך'. זה מראה עד כמה יהונתן חשוב לקהילה הציונית בארה"ב, וגם לקהילה החרדית שמרגישה שותפות־גורל גדולה עם בן עמם, יהודי שהוענש באופן לא הוגן.
"כן, יש גם אנשים שמרגישים שיהונתן עשה פשע, שהוא הוסיף דלק למדורה של האשמות היהודים בחוסר נאמנות. שהייתה לו השפעה שלילית על הקריירות של יהודים אמריקנים בצבא או במודיעין. אז בתחילת הדרך, גם בתוך הקהילה היהודית הפרו־ישראלית היה מי שסבר שהגיע ליהונתן להיענש. אבל אני חושב שאחרי עשר או 15 שנה כמעט כולם הבינו שיש כאן עניין הומני. גם מי שהיה ביקורתי כלפיו או כלפי ישראל בשנות ה־80 החליף את הביקורת בהזדהות אנושית עם אדם שנושא עונש שהוא מעל ומעבר לכל מה שהגיע לו".
לא מסתכל לאחור
מה אתה חושב על דבריו של אהוד אולמרט, שאמר שפולארד עבד בעבור כסף?
"אני לא יודע למה אולמרט ראה לנכון לומר זאת", אומר לאוור בדיפלומטיות. "העובדות מראות בבירור שיהונתן לא הציע לישראל מידע תמורת כסף. הוא ניגש אל אביאם סלע באירוע משותף, והציע לעזור לישראל. הישראלים חשבו שיצליחו להשחית אותו על ידי הצעת מזומן. החבורה הישראלית המתוחכמת שהוביל רפי איתן 'עבדה' על יהונתן", טוען לאוור.
"יהונתן ניגש לישראלים כי הוא היה מודאג מאוד מכך שארה"ב הסתירה מידע מודיעיני מישראל, כעונש על הפצצת הכור בעיראק. מעולם לא הוכח אם הוא צדק בחשש שלו, אבל הוא בהחלט היה מונע מתחושה שחיוני שהמידע הזה יגיע לישראל. יש לי הרבה כבוד לאולמרט, הוא איש חכם ועשה דברים יוצאי דופן למען ישראל, אבל הביקורת שלו אינה מבוססת על ניתוח הוגן של העובדות. ההאשמה של פן מסחרי ביחסים בין פולארד למפעיליו הישראלים מוטלת במאה אחוז על כתפי הישראלים, שהציעו תשלום".
לפי ההתרשמות שלך, פולארד עדיין מאוכזב מישראל?
"הוא ממוקד מאוד בעתיד שלו ושל אסתר. מסתכל קדימה ולא על העבר".
ככל הנראה, במזכר של ויינברגר יוחסה לפולארד חשיפתם של סוכנים אמריקנים שהוצאו להורג בבריה"מ. לאחר כעשור התברר שאת המידע לרוסים מכר סוכן ה־CIA אולדריץ' איימס, שנעצר בשנת 1994. "כחלק מבקרת הנזקים שנעשתה לאחר מעשיו של יהונתן, התגלה שמישהו הדליף חומר מסווג שסיכן סוכנים אמריקנים. אם לתת להם ליהנות מהספק – הם לא ידעו אם ליהונתן היה קשר לכך או לא. אחרי חשיפת איימס, היה ברור שדבר מזה אינו קשור ליהונתן. בקרת הנזקים העלתה כי נחשף מידע מסווג – ישראל קיבלה מידע על תזוזת כוחות ערביים ויכולות ערביות, ולא על יכולות אמריקניות, וכי הנזק המרכזי שהוא גרם היה זריעת דה־מורליזציה בקהיליית המודיעין. זו עבירה, אבל היא רחוקה מלהצדיק מאסר עולם".
ישראל צריכה לערוך לו קבלת פנים רשמית?
"מה שישראל עושה הוא החלטה שלה. אני עורך דין פשוט, התפקיד שלי היה להוציא אותו מהכלא והוצאתי, לסיים את תקופת המבחן, והיא הסתיימה. אני חושב שצריך לתת לו ולאסתר לחיות את חייהם וליהנות מהם, בעזרת השם לעוד שנים ארוכות. מה שממשלת ישראל תבחר לעשות – זה בידה. יהונתן מלא תודה על התמיכה שקיבל, והוא ואסתר מתמקדים בבריאות שלה, ובאפשרות לעלות לישראל ולהמשיך את חייהם בה".
