אמת פשוטה ועגומה עלתה מהדברים שנשא ביום רביעי השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון במליאת הכנסת. ח"כ מיכל שיר (ליכוד) פנתה בשאילתה דחופה בנוגע למה שנראה כניסיון השתלטות פלסטיני על אתר מזבח יהושע בן נון בהר עיבל, והרחיבה את שאלתה לגבי המאמץ הישראלי הכולל לשמירה על אתרי מורשת יהודיים ביו"ש. השר מכחול לבן השיב בכנות. "מדינת ישראל לא בנתה מנגנון מתפקד ביהודה ושומרון. היא לא בנתה ולא בונה ולא מתקצבת. המבנה הארגוני של המנהל האזרחי לא עונה על המטרות הלאומיות והמדיניות של ישראל בעת הזאת, והדבר הזה פוגע בכלל האזרחים. זוהי סוגיה משיקה למה שאנו מכנים שמירה על שטחי C. המִנהל לא יכול ולא מאורגן למלחמה על שטחי C. אין מלחמה על שטחי C. זה בלוף של מדינת ישראל. בלוף של ממשלת ישראל".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חיסול "סולמיאני של הגרעין" היכה את איראן בתדהמה
– פסק דין נדיר: כוהן וגרושה שנישואיה הופקעו הותרו להינשא
– תמונת עומר אדם בדובאי עוררה שדים רדומים של שנאת ישראל בקהיר
הבלוף שהשר דיבר עליו התגלה במערומיו בדיון סוער שהתקיים ביום שני לפני כשבוע, בוועדת המשנה לענייני יו"ש של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הישיבה, בראשות ח"כ גדעון סער, עסקה בחידוש הסדר המקרקעין ביהודה ושומרון.
הליך הסדר מקרקעין הוא צעד ריבוני שבמסגרתו מושקעים זמן ומשאבים כדי להסדיר אחת ולתמיד למי שייכת כל חלקת אדמה. ב־1967, כאשר מדינת ישראל שבה אל שטחי ארץ ישראל ההיסטורית ביהודה ושומרון, הוקפא שם הסדר מקרקעין שפתחו בו השלטונות הקודמים, הבריטיים והירדניים, ואשר הסדיר כשליש מכלל השטח.
מאז לא ערכה ישראל הסדר מקרקעין, אלא עבדה בשיטה של סקר והכרזה על אדמות מדינה. על בסיס זה הוקצו שטחים ליישובים. כפי שמקומות יישוב שונים גילו על בשרם בשנים האחרונות, ההליך הזה רחוק מלהיות סופי ומוחלט. הוא חשוף לתביעות פרטיות בהתבסס על מסמכים בדרגת רשמיוּת משתנה שמספקים הטוענים לבעלות על הקרקע – כולל קבלות מהוהות על תשלומי מיסים, וכתוצאה מכך גם להליכי ערעור משפטיים ארוכים ומתישים.
במקביל לחוסר המעש הישראלי, כך עלה בוועדה באופן רשמי וגלוי – הרשות הפלסטינית דווקא עמלה במרץ על הליך הסדר מקרקעין משלה. בדיון בוועדה נשאל על כך ראש המנהל האזרחי, תא"ל רסאן עליאן, והשיב כי להערכתו כ־500 או 600 איש מועסקים על ידי הרשות למען המטרה הזו, לעומת כ־25 אנשים בלבד בצד הישראלי. ההליך, שהרש"פ מנהלת על דעת עצמה, קורה במרץ רב גם בשטחי C, שעל פי הסכמי אוסלו הם תחת שליטה ביטחונית ישראלית.
תנועת רגבים פרסמה בחודש מרץ החולף תחקיר שערכה לגבי פרויקט ההסדר המואץ אצל הפלסטינים, שבמסגרתו הרש"פ מבצעת הליכי בדיקת בעלות, רושמת בפנקסי הרישום את הבעלויות כביכול על הקרקע, ומגדירה גושים וחלקות גם בתוך שטחי יישובים ישראליים ביו"ש. התחקיר פירט את הגופים הפלסטיניים השונים העוסקים בעניין, בהם "רשות להסדרת הקרקעות והמים" הממומנת בידי גורמים בינלאומיים כמו הבנק העולמי, סוכנויות של האו"ם ומיזמי סיוע של האיחוד האירופי. הללו רואים בכך הושטת יד למען הקמת מדינה פלסטינית עתידית.
לכאורה, ההליך שמקיימים הפלסטינים, במיוחד בשטחי C, הוא עניין שלא אמור להשפיע על גורמים ישראליים, שכן הרש"פ אינה הריבון שם. אולם, כל העוסקים בנושא מסכימים כי נתוני הרישום הפלסטיניים עלולים לקבל מעמד נכבד כאשר יובאו כהוכחה בידי טוענים לבעלות בפני גורמים משפטיים, כולל בבית המשפט הישראלי.
המודדים מתרוצצים
במנהל האזרחי קיימו דיון מודאג כבר לפני למעלה משלוש שנים, ביוני 2017, בנוגע להליכי הסדר מקרקעין המתקיימים על ידי הרש"פ בשטחי C. במענה לשאילתה של ח"כ עוזי דיין (הליכוד) לפני חודש, פירט עוזר מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי המלצתם היא להחיל הסדר מקרקעין ישראלי ביו"ש בהדרגה.
תא"ל עליאן אמר שבוע שעבר בוועדה כי באין הסדר מקרקעין "אין יכולת לתכנון ארוך טווח, ישנה אי ודאות כלכלית בעת השקעות פרטיות, וכן נוצרים סכסוכי קרקעות המקבלים משמעות לאומית וביטחונית. המנהל האזרחי המליץ לשר הביטחון על חידוש הליכי הסדר המקרקעין באזור, כמענה המקצועי, הנכון והמתאים ביותר לצורך בירור זכויות קנייניות במקרקעין וקביעת גבולותיהם, באופן ודאי ויציב יותר מבחינה משפטית ומקצועית".
ההמלצה המיידית של המנהל היא לבצע פיילוט ראשוני בכמה אזורים. "הפיילוט אמור לבחון את תהליכי העבודה וטווח הזמנים הנדרש, כמו גם את הסוגיות המשפטיות שיעלו ממימוש הפיילוט. אבהיר כי במסגרת הפיילוט יש צורך בתוספת משאבים".
סגן היועמ"ש במשרד הביטחון עו"ד משה פרוכט הדגיש כי אין מניעה משפטית לקיום הליך כזה. למרות כל ההמלצות הללו, החלטה מדינית על כך עדיין לא התקבלה. ח"כ סער שאל את עו"ד פרוכט אם ההמלצה שהוצגה בידי המנהל לשר הביטחון בדבר פיילוט ראשוני התקדמה, והלה השיב כי "מתקיימים במשרד לא מעט דיונים על כך, וזה כבר הוצג גם לשר ביטון, ובקרוב יהיה עוד דיון מצומצם אצל שר הביטחון להעמיק בדברים".
ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, ביקש להדגים עד כמה חוסר ההחלטיות בעייתי. "תוכניות תקועות שנים, כמו תכנון העיר גבעות, שכל ממשלות ישראל הכירו ורצו בה. לא צריך קליטת עובדים ומכרזים – הדבר הזה פשוט צריך להתרחש". לדבריו, בסיור בשטח רואים בפועל מודדים מטעם הרש"פ, שמסמנים ויוצרים מפות משלהם.
כאשר ח"כ צבי האוזר מסיעת דרך ארץ שמע את הפער המספרי בין העוסקים בנושא בצד הפלסטיני ובין העוסקים בו בצד הישראלי, הוא היה נסער: "מצד אחד ישראל מכריזה מעל כל גבעה כי מדובר באינטרס ליבה שיקבע את גבולותיה העתידיים של המדינה. גבולות שיצאו לקרבות עליהם ואנשים מסרו את חייהם. מצד שני, ישראל מקדישה לעניין הזה 25 אנשים. זה פרצופו של המאבק הישראלי. ככה הבלוף הישראלי נראה. שנה אחר שנה נאמר שזהו אינטרס ישראלי – ושום דבר לא נעשה.
"מדובר פה במחדל לדורות, מחדל שנכדינו יבכו עליו וישאלו אותנו מה עשינו בנדון", הוסיף האוזר. "יושבים פה אנשים שעוסקים בעניין שנים ולא אומרים לציבור את האמת. ממשלת ישראל מזניחה אינטרסים לאומיים, זהו פשע לדורות. אלו השנים הקריטיות שבהן נקבע עתידו של השטח".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר לו בתגובה כי הוא לא היה מגדיר את הדברים כהזנחה, אלא בעיניו יש כאן לגמרי כוונת מכוון. "תוכנית המאה האמריקנית, ששרטט והגה ראש הממשלה נתניהו, חושפת את כוונותיו מאז נאום בר־אילן. מבחינתו של נתניהו, על מרבית השטח אמורה לקום ישות אחרת. נתניהו ראש ממשלה 13 שנים, והוא לא מזניח. טוב לו שהרש"פ קובעת עובדות בשטח כי מבחינתו זה לא יישאר שלנו".
סמוטריץ' הוסיף כי הזמן הקצר שבו כיהן כחבר בקבינט המדיני־ביטחוני "הספיק לו" כדי להבין את רוח הדברים. "נתניהו כשיטה, כדירקטיבה, לא מטפל בכך. אין בעיה לפתור את זה. זה לא כסף, לא בעיה משפטית. סכומי עתק בינלאומיים מושקעים בעניין מול אפס של מדינת ישראל". לסיכום, הוועדה החליטה להמשיך לדון בעניין ולקדם את ההמלצה על ביצוע הסדר המקרקעין בקרב הדרג המדיני.
בתוך כך, השר לענייני התיישבות צחי הנגבי הכריז שבוע שעבר כי גיבש עם השר ביטון הצעת החלטה משותפת שתובא לממשלה במטרה לקדם את כל המהלכים החוקיים הנדרשים להסדרת ההתיישבות הצעירה. "לאחר 20 שנים שבהן החלוצים הנפלאים הללו פעלו בעבור כולנו, הגיע זמן שנפעל גם בעבורם", אמר.
השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון כעס אמנם על הכרזת הנגבי, אך בהתיישבות הצעירה יודעים לספר כי ביטון עמל למענם באופן אינטנסיבי. בחודשים האחרונים ניסה השר להסדיר חיבור של היישובים הצעירים לתשתיות חשמל ומים ולספק להם מרכיבי ביטחון, גם מבלי שיש הסדרה רשמית – אולם הניסיון שב ונתקל בחומת סירוב של יועצים משפטיים.
לשיטתם, תשובת הממשלה לבג"ץ בשנת 2011, שלפיה מה שלא נמצא על שטח פרטי יוסדר, אינה מספקת, שכן יש צורך ברשימה שמית של יישובים שאמורים להיות מוסדרים. אחרת, אין באפשרותם לעקוף את ההנחיות מתקופת טליה ששון בפרקליטות המדינה, שאוסרות על חיבור מאחזים לתשתיות.
בשבועות האחרונים פועל גוף של מתפקדי ליכוד בשם "מלוכדים" להחתמת שרים מהמפלגה על הצורך בהחלטת ממשלה שתאפשר את חיבור היישובים הצעירים לתשתיות גם בטרם הסדרה רשמית. ההודעה של הנגבי הגיעה בעקבות ישיבה עם ראש הממשלה בנושא, אך ככל הנראה ללא תיאום עם השר ביטון.
לתושבי היישובים הצעירים ברור לגמרי כי הסדרה מלאה שלהם היא תהליך ארוך, ולא כזה שייכנס לתוקף לפני חילופי הממשל הצפויים בבית הלבן בינואר. עם זאת, הם דורשים מממשלת ישראל להשיב באופן מיידי את המדיניות שהייתה נהוגה בעבר ולהתיר חיבור תשתיות, שיאפשר להם חיים נורמליים ובטוחים עוד קודם להסדרה הרשמית.
