אחרי ירידה מתמשכת בערכו של הדולר בשבועות האחרונים, המטבע האמריקני רושם כעת שפל של 12 שנה ביחס לשקל. ביום חמישי נקבע השער היציג על 3.32 שקל לדולר, כאשר במהלך המסחר הגיע השער ל־3.309 שקל לדולר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חיסול "סולמיאני של הגרעין" היכה את איראן בתדהמה
– ישראל או הרש"פ: מי ינצח במרוץ להסדרת המקרקעין ביו"ש
– תמונת עומר אדם בדובאי עוררה שדים רדומים של שנאת ישראל בקהיר
השפל האחרון נרשם ביולי 2008, אז נקבע היחס בין המטבעות על 3.27 שקל לדולר. להערכת האנליסטים, לא מן הנמנע שבשבועות הקרובים נראה את יחסי המטבעות קובעים שפל חדש, וייתכן שהדולר ייחלש אף יותר ובכך למעשה יבטא שפל של לא פחות מ־24 שנים ביחס ההמרה.
הדולר, וכמותו הפרנק השוויצרי והיין היפני, נחשבים "מקלט בטוח" ונוטים דווקא להתחזק בעיתות משבר. ברוח זו ראינו גם את התחזקות הדולר בתחילת משבר הקורונה בחודש מרץ. אלא שההתמודדות עם המגפה והתקדמות החיסונים גורמות להיחלשות המטבעות האלו, ובעיקר הדולר. היחלשות הדולר נובעת קודם כול מסיבות הקשורות בכלכלת ארה"ב. אמריקה הוציאה טריליוני דולרים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי והבריאותי, ויש לכך השפעה מהותית. הגירעון בחשבון השוטף שם, שהולך ותופח, והגירעון בתקציב הממשל האמריקני, משפיעים מאוד על התנהלות המטבע.
"בדרך כלל במצבים כאלה הבנק המרכזי פועל לצמצום מוניטרי בהעלאת ריבית", אומר למקור ראשון קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, "אלא ששם זה לא קורה. להפך, הופחתה ריבית ונעשית הרחבה מוניטרית". לדברי לוי, "הריבית ירדה ירידה ניכרת בגלל המשבר, אבל האינפלציה כמעט לא ירדה. נוצר מצב של ריבית ריאלית שלילית. מה זה אומר? משקיע בודק מה תהיה הריבית בסוף תקופת ההשקעה; אם הריבית היא אפס והאינפלציה היא 1.5 אחוז, אז הריבית הריאלית היא מינוס 1.5 אחוז ועדיף להוציא דולרים ולהשתמש בכסף מלחסוך, כי אם אשים את הכסף בחיסכון – ערך הכסף שלי ירד". לדבריו, הכוחות שתומכים כיום בפיחות של הדולר בעולם חזקים במיוחד.
לסיבות להיחלשות הדולר הנובעות מתוך הכלכלה האמריקנית, יש להוסיף את הגורמים המשפיעים על התחזקות השקל, הנוגעים אלינו. אחרי תקופה ארוכה של סנטימנט שלילי שכלל שני סגרים, ירידה בצמיחה, עלייה בחוב ועוד, נוצר מפנה המסמן כיוון חיובי – רמת התחלואה הנמוכה נשמרת, והמשק נפתח בהדרגה. לכך יש להוסיף את הדו"ח החיובי על כלכלת ישראל שפרסמה לאחרונה קרן המטבע העולמית, וכן את אשרור דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות.
על פי התחזיות העדכניות, ישראל צפויה להגדיל בשנים הקרובות את הייצוא שלה, שמקבל דחיפה חזקה מתחום ההייטק. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאזן התשלומים של ישראל, המתאר את הכניסה והיציאה של המט״ח אל המשק וממנו, מצביע על עודף בחשבון השוטף במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020, שהגיע לכ־8 מיליארד דולר. זהו אחד הנתונים הגבוהים ביותר שרשם המשק הישראלי.
"ישראל נהנתה מהשקעות מט"ח חסרות תקדים שנכנסו גם בניירות ערך וגם בהשקעה ישירה בחברות", אומר לוי. "אנחנו צפויים לסכם את 2020 בכניסה של 10 מיליארד דולר השקעה בניירות ערך, וזה חוץ מהשקעה ישירה כגון רכישת חברות ישראליות". מדובר בעשרות מיליארדי דולרים נוספים. המגמה הזאת, שאליה אפשר לצרף גם את העלייה בשוקי המניות, נותנת רוח גבית להתחזקות השקל.
הירידה בערך הדולר אל מול השקל משפיעה בשתי דרכים סותרות: מצד אחד היא מיטיבה עם הייבוא, מחירי המוצרים הנקובים בדולר יורדים, והצרכן משלם פחות (בתנאי כמובן שההוזלה תגולגל מהיבואנים לצרכנים). מנגד, היא מרעה את מצבם של היצואנים. אלו מקבלים את הכנסתם בדולרים, שערכם נמוך, אך את ההוצאות, ובעיקר את הוצאות השכר לעובדים, הם משלמים בשקלים, שערכם גבוה.
"נכון, יש בעיה לחלק מהיצואנים", מאשר לוי. "הכלכלה הישראלית מורכבת היום הרבה מפעילות שירותים ובעיקר שירותי הייטק. הרווח שלהם גבוה יותר ולכן הם יכולים להתמודד עם שערי חליפין כאלו, אבל גם להם זה אולי יהיה קשה בהמשך. מנגד, צריך להביא בחשבון שיש גם שווקים אחרים, למשל מול היורו".
זה שנים נוהג בנק ישראל להתערב בשערי המטבע, בעיקר באמצעות רכישת דולרים, כדי להגדיל את הביקוש ובכך להעלות את מחירו של הדולר, בין השאר כדי לסייע ליצואנים. בחודשיים האחרונים הפעילות של בנק ישראל בתחום די מצומצמת, ויש להניח כי כעת ינסו להגביר את הרכישות. עם זה, גם בבנק ישראל מודים שהיכולת להילחם במגמה גלובלית היא מוגבלת מאוד. מבחינת הבנק המרכזי, על פי המגמות העולמיות, המטרה היא לא פיחות של השקל אלא האטה של קצב התחזקות המטבע הישראלי.
האם מגמת היחלשות הדולר תימשך? להערכת האנליסטים השקל צפוי להמשיך ולהתחזק אל מול הדולר, ומקצתם אף מעריכים כי הוא יגיע ל־3.20 שקל לדולר. "הורגלנו עד לא מזמן לרמות שנעות סביב 3.50 שקל לדולר, וכדאי להתחיל להתרגל לשינוי שצפוי ללוות אותנו בעתיד הקרוב", אומר לנו ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי. "להערכתנו הדולר צפוי לנוע סביב 3.30־3.40 שקל לדולר, ובהחלט ייתכן שנראה בחודשים הקרובים את הדולר גם מתחת ל־3.30".
