סרטו של ת'יירי רגוברט, "בעקבות ארון הברית", מציג לאדם מן השורה את המילה האחרונה ביכולותיה של הארכיאולוגיה כיום, והיא מלהיבה מאוד. למשל, יכולת ממוחשבת לשחזר טקסטים בני אלפי שנים שכבר נמחקו ואינם נראים לעין. למשל, יכולת לתארך קירות קדומים בעזרת גרגירי אבק עתיקים שנלכדו בין החריצים ובדיקתם מגלה מתי נחשפו לשמש בפעם האחרונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מינוי יהודים לממשל האמריקני היה משמח יותר בלי הפטרונות
– גרעין של אמת: "שעת נעילה" פותחת דיון ראוי
– ישראל או הרש"פ: מי ינצח במרוץ להסדרת המקרקעין ביו"ש
במרכז הסרט עומד מחקרם מסעיר הדמיון והמרתק של פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל־אביב וחוקר המקרא פרופ' תומאס רומר מהקולג' דה פראנס – בתל קריית יערים. המקום הזה מזוהה כאתר שאליו הובל ארון הברית אחרי שהפיל חללים בפלשתים וגם בתושבי בית־שמש היהודים: "וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה; וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן ה'" (שמואל א ז, א).
משם גם לקח דוד המלך את הארון כעבור כמה עשרות בודדות של שנים אל עיר דוד, ושכן שם עד בניית המקדש בידי שלמה: "וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱ־לוהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה'… יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת־אֲרוֹן הָאֱ־לוֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה, וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה" (שמואל ב ו, ב־ג). אם מקבלים את התארוך התנ"כי המקובל, האירועים המתוארים כאן התרחשו במאה ה־11 לפנה"ס.
אבל בחפירה של פינקלשטיין את רומר שנערכה בשולי האתר, נמצאו ביצורים נרחבים מאוד דווקא מהמאה השמינית לפני הספירה. השניים שייכו את הבנייה באתר לפועלו של ירבעם השני מלך ישראל, שעל פי התנ"ך הרחיב את גבול ישראל בלא תקדים, ויש מקום להניח שהשתלט גם על ממלכת יהודה ובין השאר גם על קריית יערים. שני החוקרים מסיירים בעתיקות העיר שומרון – בירת ממלכת ישראל, ומוצאים דמיון מעניין בין שני האתרים – קריית יערים ושומרון. בשתי הנקודות קיימת פסגה מלאכותית שטוחה שתחומה מכל צידיה בכתלים עבים שיצרו יחדיו מתחם מלבני.
עד כאן הכול טוב ויפה ומרשים, אולם המסקנות של צמד החוקרים נסחפות הרחק מעבר לגבול הסביר. בלי כל סיבה נראית לעין, ורק בשל אי הכרה באמיתות כל מה שנכתב בתנ"ך בנוגע לתקופות שעד המאה התשיעית או לכל היותר סוף העשירית לפנה"ס, פינקלשטיין ורומר טוענים שסיפור שהיית הארון בקריית יערים הומצא במאה השמינית לפנה"ס בשומרון כדי לקדש את קריית יערים כאתר פולחן לגיטימי.
הממצאים מימי ירבעם בן יואש מספיקים לרומר ופינקלשטיין כדי לבטל מכל וכול את הגרסה התנ"כית להבאת הארון למקום. אם בחפירות שבשולי האתר לא נמצאו שרידים קדומים למאה השמינית, מבחינתם זו ראיה ניצחת שהסיפור התנ"כי בנוגע למקום, שקדם ב־350 שנה לירבעם השני, כלל לא התרחש. אגב, בראש הגבעה, היכן שהיה מתבקש לחפש אחר "בית אבינדב אשר בגבעה", ניצבת כיום כנסייה בשם "גבירתנו של ארון הברית", ובגללה לא מתאפשרת חפירה במקום. הצמד – כמו מיטב החוקרים בתחום באוניברסיטת תל־אביב ובפקולטות באירופה – אינם מקבלים ככלל את התנ"ך כמקור היסטורי אמין. כל כתב יד אשורי מטושטש נחשב בעיניהם לאמין יותר מספר הספרים.
ראש צלמית של האלילה אשרה, "בת זוגו" של א־לוהי ישראל על פי המיתולוגיה שרווחה באזור, אשר נמצא בתל קריית יערים – מוכיח לדעת השניים שהאמונה בא־ל אחד היא בכלל המצאה של יאשיהו בסוף המאה השביעית לפני הספירה. הם כמובן מבטלים מכול וכול את התיאור של יאשיהו בספר מלכים ובספר דברי הימים כמלך צדיק שלא היה כמותו מאז ימי דוד, ומשוכנעים שהוא ולא אחר טרח לשפץ שם את תדמיתו ולהציגה כפי שהיא נגלית לעינינו כיום בתנ"ך.
לגרסתם, יאשיהו היה אינטרסנט תאב שלטון שניצל את המונותאיזם כדי להצדיק את השתלטותו על שטחי ממלכת ישראל שפסקה מלהתקיים בינתיים. הוא, לשיטתם, מי שהמציא את סיפור העלאת ארון הברית לירושלים בידי דוד 400 שנים לפניו, ואילו דוד עצמו, כמו הסיפור המיוחס אליו, לא היו ולא נבראו.
"כדי לאחד את שתי הממלכות השיק יאשיהו רפורמה דתית. הוא ניסה לכפות א־ל יחיד ומקום פולחן אחד", מסבירים לנו יוצרי הסרט. ופינקלשטיין מחזק את הטענות: "יאשיהו הוא המלך שמוביל את הרעיון הזה (של ריכוז הפולחן. א"ס), כדי לקדם את השאיפות הטריטוריאליות שלו עצמו, של ימיו. לכן, אם תרצו, הממלכה המאוחדת הגדולה של ימי דוד היא ממלכה שתהיה. זה איננו תיאור של ממלכה שהייתה אלא של ממלכה שתהיה. זו הממלכה שיאשיהו מירושלים ישלוט בה".
ורומר ממשיך בקו הזה: "אנחנו שואלים את עצמנו מי כתב את הסיפור הזה (על העלאת הארון)? ובכן, הסופרים של יאשיהו. מדוע? כדי להוכיח שארון הברית שכן בירושלים מאז ומתמיד. שדוד הביא אותו, וששלמה בנה את בית המקדש".
יוצרי הסרט מתאמצים להגחיך כומר אוונגלי שחופר בתל שילה ומחפש שם את השרידים המתוארים במקום בתנ"ך, אבל ההצעה החלופית שמוצגת בסרט מגוחכת לא פחות. דרושה לא מעט שחצנות כדי לקבוע על סמך אפס ממצאים בשטח שהתיאור התנ"כי בלתי אמין. בשדות אחרים כבר האריכו רבים להסביר למה הממצאים בשטח בעשרות או מאות אתרים אינם סותרים ואפילו מתאימים במדויק למסופר בתנ"ך וערערו את "הראיות" של פינקלשטיין וחבריו לדרך – החל ממזבח יהושע בהר עיבל וכלה בהוכחות בעניינים שונים כמו ביות הגמל, קיומו של אבימלך מלך פלשתים ואיתור העיר שעריים מימי דוד בחורבת קיאפה בעמק האלה.
נראה שלא בכדי נתפסים החוקרים מהזרם הזה, הזרם המכחיש, דווקא לעתיקות שומרון – בירת ממלכת ישראל החרבה. בהרבה מובנים הם אלו המשמרים את מורשתה של הממלכה הנושנה ההיא, המתכחשת לירושלים, המתקדמת טכנולוגית הרבה יותר ממקבילתה הדתית האדוקה והעממית והבורחת מבשורת האמונה בא־ל אחד. פינקלשטיין מרבה לשלול את ההקבלה המתבקשת בין השקפותיו הארכיאולוגיות לבין העימותים הפוליטיים העכשוויים בישראל, אבל נראה שליבא לפומא לא גליא. בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל־אביב קמו יורשים לממלכת ישראל העתיקה, והאויב העכשווי שלהם הוא ארון הברית.
