סגן ראש מח"ש משה סעדה עתר הבוקר לבג"ץ נגד היועמ"ש מנדלבליט, שר המשפטים וועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה. סעדה שהגיש באחרונה את מועמדתו למשרת פרקליט המדינה טוען בעתירה להתנהלות בלתי ראויה של המערכת כלפיו שמתאורת כ"התנכלות על רקע מילוי תפקידו כשומר סף נאמן".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הסיבה האמיתית שחאן אל־אחמר עדיין עומד על תילו
– ממרתפי השב"כ ליקיר השמאל: רוני אלשיך, דיוקן עצמי
– בין מצפה כרמים לבלפור
נזכיר ששמו של סעדה עלה לאחרונה לכותרות בעתירת סנ"צ דובי שרצר, שם סופחו תצהיריהם של סעד וראש מח״ש לשעבר אורי כרמל, המעידים על התנהלות מאיימת של המפכ"ל לשעבר אלשיך נגד ראשי מח"ש בפרשת אום אל חיראן. סעדה מתאר בתצהיר עמידה בלתי מתפשרת של הפרקליטות, בראשות פרקליט המדינה דאז שי ניצן, לצד המשטרה והמפכ"ל בזמן שהצדק לטענתם היה עם מח"ש. בפרקליטות לא אוהבים את מי שמכבס בחוץ את הלכלוך, על אף שזה תפקידו.
על פי הנטען בעתירה שהגיש, במערכת ישנם ניסיונות להכתים את שמו לקראת התכנסויות וועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה. לאחרונה לדוגמה, הופץ אודותיו מידע כוזב שלכאורה הוא החליט להגיש את מועמדותו לתפקיד פרקליט המדינה כדי לעצור את פיטוריו מתפקידו כסגן ראש מח"ש.
על פי העתירה הכוונה לפטרו משתמעת מהודעת ווטסאפ שנשלחה בקבוצה פנימית של המשנים לפרקליט המדינה על ידי מנהל בכיר בלשכת פרקליט המדינה אבישי קראוס, בה הוא משתף כתבה המבשרת על מועמדותו של סעדה למשרת פרקליט המדינה ובה הוא כותב: "היכרותכם שהיום המועד האחרון שלו להשיב להצעת מו"מ לפרישה… והרי התשובה…". קראוס מוסיף וכותב דברים שהיכו את סעדה בהלם: "בעיקרון מחר אמור לצאת מכתב שימוע לפני פיטורין".
עו"ד עודד סבוראי, המייצג את סעדה, שלח במהלך החודש האחרון שלושה מכתבים – למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה למברגר, למשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים אורית קוטב ולסגנית יועמ"ש משרד המשפטים יעל קוטיק, בהם הוא פירט את מה שהוצע לסעדה במהלך המשא ומתן לפיטוריו מרצון, המוזכר בהודעתו של קראוס.
כמו כן, מצויין שם תוכן הודעתו של קראוס שכאמור בעקבותיה סעדה הבין כי הוא צפוי לקבל מכתב שימוע לפני פיטורין. בפניות אלה דורש סעדה מהמשנים לפרקליט המדינה העובדים תחת היועמ"ש, המכהן גם כממלא מקום פרקליט המדינה, לפעול להפסקת ההתעמרות כביכול בסעדה. במכתב לעו"ד קוטב הוא כותב כי באופן חסר תקדים גורמים מתוך הפרקליטות תדרכו את התקשורת וטענו כי סעדה מועמד לפיטורים בגין "אי התאמה" וכי הגשת מועמדתו למשרת פרקליט המדינה הייתה כדי למנוע את הפיטורים הצפויים.
פניות אלה נותרו ללא מענה. משכך, לפני כשבוע פנה סעדה באמצעות סבוראי ליועמ"ש מנדלבליט וביקש להבהיר האם קראוס כתב את הדברים על דעתו שלו כממלא מקום פרקליט המדינה והאם בכוונתו לקבל החלטה כזו. בתגובה השיב היועמ"ש באמצעות עו"ד קוטיק, כי השיח הפנימי שהתקיים בעניינו של סעדה לא הבשיל לכדי החלטה הדורשת את אישור היועמ"ש וממילא לא היה לו קשר להודעה שנשלחה, ולכן גם אין סיבה לדחות את המועד לכינוס וועדת האיתור.
בתשובתו היועמ"ש לא עונה באופן ישיר על הכוונה לפטר את סעדה מתפקידו כראש מח"ש. סעדה טוען שלא ניתן לכנס את וועדת האיתור כל עוד רובצת עליו עננת הפיטורין המכתימה את שמו ומבקש מהיועמ"ש להבהיר האם ישנה כוונה לפתוח בהליך לפיטוריו או לא, ובכך שמו של סעדה יעלה באופן נקי בוועדת האיתור.
בעתירה מפורטת מערכת היחסים העכורה בין סעדה למנהלת המחלקה עו"ד קרן בר מנחם מאז נכנסה לתפקיד מיד לאחר פרסום פרשת אום אל חיראן, בה לסעדה ולראש מח"ש לשעבר אורי כרמל היו עמדות ברורות המנוגדות להצהרותיו של המפכ"ל לשעבר אלשיך כי יעקב אבו אלקיעאן אינו מחבל ושזכו להתעלמות לדבריהם של סעדה וכרמל בדיונים הפנימיים על ידי פרקליט המדינה שי ניצן.
כפי שנטען בעתירה, היחסים בין בר מנחם לסעדה הקצינו בשנים האחרונות והדבר בא לידי ביטוי במידורו של סעדה מסמכויותיו במח"ש. כך, בעוד בעבר שימש סעדה כממונה על צוות הפרקליטות במחלקה שבה עבדו 15 פרקליטים, כיום הוא אינו ממונה על אף פרקליט; בעבר היה אחראי על החקירות במח"ש וממונה על חמישה ראשי צוותים וכיום מונה תחתיו גורם שאחראי על החקירות ושעובד ישירות מול מנהלת מח"ש. בנוסף, כיום סעדה מעורב אך ורק בתיקים המתנהלים בבית המשפט המחוזי ואף מחלקם הוא ממודר לטענתו; סעדה שהיה שותף מלא לכל ההחלטות בנושא כוח האדם במח"ש ממודר גם מהן לחלוטין. כמו כן, לאחרונה נודע לסעדה על ידי עובדים זוטרים אודות שני אירועים דרמטיים שלא היה שותף להם: האחד הוא ביקורו של שר המשפטים במח"ש, פגישה אליה לא הוזמן ואירוע נדיר של מעצר שוטר.
"העותר מושפל בפני כל ונתפס כאחרון שיודע על המתרחש במח"ש", לשון העתירה. לטענתו, בר מנחם מתעלמת מסיכום פרקליט המדינה שנערך בדצמבר אשתקד יחד עם המשנה לפרקליט עו"ד למברגר ובו מוגדרים תחומי סמכויותיו של סעדה, בסיכום עלתה האפשרות שסעדה יסיים את תפקידו כתוצאה ממשבר האמון בהנהלת מח"ש.
בנספחים שצורפו לעתירה מתארים סעדה וסבוראי כי בר מנחם מצויה בניגוד עניינים כלפי סעדה. על פי המסמך נאלץ סעדה למסור עדות בנוגע להתנהלות פסולה של מח"ש ביחד לתיקי חקירה רגישים וביניהם תיקי ראש הממשלה נתניהו. בעקבות הדיווח נאלצה מנהלת מח"ש בר מנחם למסור את גרסתה והדברים נתונים כעת בהליך בדיקה על ידי מספר גורמים בין היתר גם על ידי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. נוסף לעדות, גם התצהיר של סעדה שצורף לעתירת סנ"צ שרצר שלא האיר באור חיובי את בר מנחם. בנסיבות אלה טוען סבוראי, היא מנועה מלהכריע בכל נושא הקשור לסעדה.
בעקבות הפגיעה בו לדבריו בשנים האחרונות בתפקידו כסגן ראש מח"ש הציעו לסעדה לפרוש, אך העדיף להחליט שבמקום לפרוש הוא רוצה להישאר בתפקידו וראוי להתמודד על משרת פרקליט המדינה. הפרסום אודות פיטוריו הצפויים לכאורה, פוגעים לטענתו בסיכוייו להישאר במערכת ולהשפיע.
"עו"ד משה סעדה מכהן כשומר סף מזה למעלה מעשרים שנה מתוכן 9 שנים כסגן ראש המחלקה לחקירת שוטרים" מסר עו"ד עודד סבוראי. "במסגרת תפקידו הוא היה ממונה על חקירת תיקים רגישים אשר נוגעים לבעלי תפקידים בכירים במשטרה ובראשם פרשת אום חיראן, בה קביעת מח״ש שהמורה יעקוב אלקיעאן ז״ל לא היה מחבל, קוממה עליו את המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. הפרקליטות נטשה את מח״ש כדי להגן על המשטרה בתקופה הרגישה של חקירות ראש הממשלה והתוצאה היא התנכלות שיטתית של המערכת לעו״ד סעדה, עד כי בעקבות התמודדותו למשרת פרקליט המדינה, הוציא גורם בכיר בלשכת פרקליט המדינה הודעת ווטסאפ מאיימת, לפיה מתכוונים לפטרו, כך ממש. עו״ד סעדה מגולל בעתירתו את מה שמתרחש בתוככי מערכת אכיפת החוק. הדברים צריכים להטריד כל אזרח ששלטון החוק יקר לליבו".
מפרקליט המדינה לשעבר שי ניצן נמסר לטענות עו"ד כרמל: "פרקליט המדינה לשעבר לא קיבל עד כה מנציב הקבילות את המסמך שכתב אליו עו"ד כרמל ואם יקבלו ויתבקש להגיב, הוא יעשה כן במענה לנציב ולא במענה לעיתון. מטבע הדברים, אין ביכולתו להגיב לטענות שלא קרא עד כה. עם זאת, בתמצית ייאמר, כי פרקליט המדינה אינו מתפקד כ"חותמת גומי" האמור לקבל את כל המלצות מנהל מח"ש או כל פרקליט מחוז, ללא הפעלת שיקול דעת. במקרה זה כל חומר הראיות נבחן על ידו היטב והוא הגיע למסקנות שצויינו בהחלטתו על סמך ניתוח של חומר הראיות. כאמור, זו גם היתה עמדת היועץ המשפטי לממשלה. הטענה בדבר "איתרוג" כביכול של המפכ"ל אלשיך היא מופרכת, וקל להוכיח זאת, שכן כאמור, פרקליט המדינה לשעבר דחה את עמדת אלשיך שקבע נחרצות כי היה מדובר בפיגוע".
