שרת התפוצות החרדית עומר ינקלביץ' משמיעה בימים האחרונים את עמדותיה הימניות, וסופגת בתגובה לא מעט אש. חלק ניכר מהביקורת נשמע משורות כחול לבן, שמגדירה עצמה לכאורה מפלגת מרכז, אך בפועל יש בה הרבה מאוד שמאל ומעט מאוד ימין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– משרד הביטחון מחליף ספק לחם, עובדי מאפייה בקריית שמונה יפוטרו
– סלרי, מלך הגבעולים
– דעה: חיסול אבי הגרעין האיראני הוא מסר לטהרן ולוושינגטון
מתוך 15 שרים וחברי כנסת של כחול לבן, ינקלביץ' היא היחידה עד כה שבירכה על הצהרת השר צחי הנגבי מעל דוכן הכנסת לקידום הסדרת ההתיישבות הצעירה. כמיעוט ימני במפלגת השלטון היה חשוב לאנשי ההתיישבות לראות את תגובתה, זאת בעיקר לאור קרבתה לגנץ.
בשבוע שעבר היא סיירה בחברון עם ראשי מועצות ביו"ש ואמרה כי "יש לנצל את שעת הכושר". בביקור בשומרון בתחילת אוגוסט האחרון היא הצהירה כי "החלת ריבונות זו השאיפה שלנו". כך שהגעתה למאהל המחאה של נציגי ההתיישבות הצעירה, שלוחצים להסדרתם הייתה מתבקשת. "חלוצים יקרים", היא כינתה את המתיישבים וחטפה על כך אש, "חשוב לי לומר ששר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ תומך ונותן גיבוי מלא לשר ביטון במהלך ההסדרה של ההתיישבות הצעירה", אמרה וזכתה למחיאות כפיים.
"צריך לשים סוף לשיח השנאה כלפי המתיישבים ביו"ש", היא קראה והוסיפה: "ואין שום סיבה שתחיו בתת-תנאים. מפלגת כחול לבן היא מפלגת מרכז שאכפת לה מכל תושבי מדינת ישראל. נעשה כל אשר ביכולתנו כדי לסייע לכם".

ביום חמישי שעבר פרסמנו באתר מקור ראשון כי מדובר במהלך שנבנה מאחורי הקלעים. בעוד שבכחול לבן ביקשו לבצע את המהלך בצורה מסוימת, השר הנגבי הוציא אותו לאור בדרכו ומוקדם מהצפוי. במצב הקיים, אם הדלת נפתחה נותרו לנוגעים בדבר שתי ברירות: להיכנס דרכה או להישאר בחוץ.
ינקלביץ' בחרה לצעוד פנימה וליישם את המדיניות שהתווה יו"ר מפלגתה. מבחינתו, הסדרתם של 70 יישובים היא צעד מרחיק לכת (כהשלכה מפסילת חוק ההסדרה), אולם באפשרויות החוקיות שעלו כתוצאה מכך הודיע יחד עם ניסנקורן כי ניתן להסדיר 1,200 יחידות דיור על ידי תקנות השוק, ללא צורך בחוק ההסדרה או דומיו. לכן ציינה בהדגשה את הסכמתו של גנץ, וכך הבהירה שהמהלך נעשה על דעתו ובידיעתו.
יש מי שיאמרו שאמירותיה הימניות אינן מבוססות על אידיאולוגיה, אלא סוללות עבורה דרך לכיוונים פוליטיים אפשריים אחרים. מובן ששרת התפוצות אינה אשת שמאל, אבל מוקדם לכנות את המהלך שלה "שבירה ימינה". מדובר ביוזמה להביע תמיכה בקו ההומניטרי שמציג השר ביטון.
מטבע הדברים היא זוקפת לזכותה לא מעט נקודות ממפלגות הימין, אך משם ועד לעריקה הדרך ארוכה. במשך שלוש מערכות הבחירות היא קיבלה הצעות מפתות מהליכוד, וזו אולי העדות הטובה ביותר לכך שנכון לעכשיו היא רואה את עתידה הפוליטי בכחול לבן.
בפן האידיאולוגי ינקלביץ' עמדה תמיד בפינה הימנית. זה הצד התקשורתי שהושתק ובמפלגה התרגלו שהיא לא מדברת. סביר להניח שאם ההצהרות הללו היו עוסקות בנושאי רווחה למשל לא הייתה נשמעת מילת ביקורת מצד אנשי מפלגתה, אך לנוכח העובדה שאוהדי ההתיישבות הם שקיבלו את הבמה, הגינויים לא נחסכו ממנה.
חשוב לזכור שהכול יחסי. עמדתה המדינית של ינקלביץ' נמדדת מול פוליטיקאים כמו אסף זמיר או יזהר שי, שמחזיקים עמדות שמאל, ולכן תמיכתה במהלכים הימניים נראית קיצונית יותר. כחול לבן צריכה להחליט אם היא מפלגת מרכז עם רוב שמאלני מובהק ומיעוט ימני מושתק או מפלגת מרכז עם רוב שמאלני מובהק אבל מיעוט ימני שווה.