חולים במחתרת או חסינות עדר? מאחורי הקורונה במגזר החרדי

בניגוד לכל הנתונים אליהם היינו רגילים להיחשף במהלך חודשי התפרצות מגפת הקורונה בגל הראשון והשני, כמות הנדבקים בקורונה בחברה החרדית נחשבת לנמוכה ביותר בתקופה האחרונה. האם המגזר החרדי "פיצח את הקורונה" והצליח להעלים אותה, כפי שטען העיתונאי אבישי בן חיים שקבע כי "האמונה הביסה את הרפואה"? או שאולי מתחת לפני השטח, התחלואה בחברה החרדית חייה ובועטת, ומוסתרת כדי לא להפריע עוד לבני הישיבות שחזרו לשקוד על תלמודם כמעט כרגיל ולחגוג בחתונות גדולות ללא מסכות וללא הקפדה על הנחיות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– במערכת הביטחון חוששים: פיזור הכנסת יחסל את תר"ש תנופה
– מחלקת עסקים: משלחת כלכלית בחריינית הגיעה לישראל
– "תורה וחכמה": תשדיר מיוחד לזכרו של הרב לורד יונתן זקס ז"ל

כיום נראה שהחברה החרדית הוציאה עצמה מהכלל וחזרה לחיים הרגילים שלפני הקורונה. בריכוזים חרדיים מפרים את ההנחיות. מערכת החינוך, בעיקר בקרב בנים, חזרה כמעט כרגיל ובכל ערב זמרים חרדים מעלים לעמודי האינסטגרם שלהם תיעודים מחתונות המוניות שנערכות באולמות סגורים ונעולים ובהם רוקדים הצעירים לצד המבוגרים כשהם ללא מסכות וללא הקפדה על ריחוק חברתי. אז כיצד ייתכן שהתחלואה אצל החרדים נמוכה יותר מחברה הערבית והכללית? סביב השאלה הזאת מתחבטים גדולי מומחי מערכת הבריאות.

כפי שציינו, אחד ההסברים הוא שבחברה החרדית מסתירים את היקפי התחלואה, מכיוון שחולים עם תסמינים לא הולכים להיבדק ונותרים בבתיהם עד שיחלימו. אך נכון להיום הטענה הזו לא מסתדרת עם העובדה שבמידה שהיקפי התחלואה החבויה היו גדולים ובערים החרדיות היו מחביאים "מאות חולים במרתפים סגורים", היינו רואים עלייה וגידול במספר החולים הקשים והמאושפזים בבתי החולים – אך זה לא המצב. על כך ניתן לענות שייתכן שהתחלואה מפושטת בחברה הצעירה, שלרוב לא מפתחת תסמיני מחלה קשים, שכן מהחברה החרדית עולות עדויות לכך שקהילות שלמות לא הולכות כלל להיבדק וחלק קוראים להיבדק בבדיקות פרטיות – וכך עוקפים את הממסד ואת מערכת הבריאות.

אפשרות נוספת שהולכת ומקבלת חיזוק ככל שאנחנו מתקרבים לגל תחלואה שלישי, היא שבחברה החרדית הגיעו לסוג של חסינות מקורונה, מאחר שרבים מבני המגזר חלו בה והחלימו. כמה מבכירי מערכת הבריאות כמו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, פרויקטור הקורונה לשעבר פרופ' רוני גמזו ונוספים נוטים להאמין כי רבים בציבור החרדי "כבר עברו את המחלה" והיא הגיעה למצב שבו קשה לה להתפשט בריכוזי החרדים מאחר שאחוז ניכר מהאוכלוסייה נדבק בנגיף והחלים. במצב כזה, מרבית הנדבקים לא פיתחו תסמינים כלשהם ולכן ייתכן שהם אפילו לא יודעים שנדבקו.

מחזיקי עמדת ההיגיון החולה שמתכחשים למגפה וטוענים כי ישראל שוגה בהתמודדות איתה בעוד הם מדברים על "חסינות עדר", אוהבים להשתמש בנתונים אלו כדי להוכיח את עמדתם. אך במערכת הבריאות מתקשים להכיר בכך שבחברה החרדית פיתחו חסינות עדר ולכן הם "יצאו מהמשחק". לראייה, מדינות שבהן הקורונה השתוללה בגל הראשון כמו איטליה, כעת מתמודדות עם עוד גל משתולל של המגפה. זאת, כאשר אין בהן מאפיינים שונים כל כך בין החברות כמו השונות בין החברה החרדית, הערבית והכללית במדינת ישראל.

בנוסף, עמדת המצדדים בחסינות עדר והטוענים כי זו הדרך להתמודד מול המגפה מתעלמת במפגין מהיקפי התמותה העצומים וחסרי הפרופורציות בקרב החברה החרדית. מספר החולים קשה החרדים שאושפזו בבתי החולים היה גדול לאין שיעור מאלו שטופלו בבתי החולים משאר המגזרים. חרדים רבים שילמו בחייהם ובבריאותם על הבחירה בלהמשיך באורח חיים כרגיל. הבחירה הזאת אף הביאה למחלימים רבים שסובלים גם היום מהשפעות רחבות היקף בשל הקורונה ויעידו על כך מרפאות המחלימים שנפתחו בחברה החרדית. יכול להיות שהמחיר הזה אפשר להם ליהנות מ"חסינות חלקית". לא מן הנמנע מנגד שאם כלל המדינה הייתה בוחרת בדרך הזאת – מערכת הבריאות הייתה עלולה לקרוס.

עם זאת, גם לנוכח התאוריה הזאת, עולות שאלות נוספות. על פי הידוע, מחלימי קורונה מפתחים לרוב נוגדנים לנגיף לתקופה המוערכת בשלושה עד שישה חודשים ולאחר מכן עדיין לא ברור למדע האם הזיכרון החיסוני בגופם מצליח להדוף את הנגיף.

האנושות מציינת היום, 1 בדצמבר, שנה להופעת הנגיף ואיתור החולה הראשון. הקורונה שעלתה לארץ במרץ והפילה נדבקים רבים מקרב המגזר החרדי עלולה לשוב ולהרים ראש במידה שיתברר כי בגל השלישי המחלימים יחזרו לסיבוב חדש ויידבקו שוב. כרגע, סימני השאלה עולים על התגובות, ובמערכת הבריאות יידרשו להמשך לעקוב.

תודה לצבי טסלר מתחנת הרדיו החרדית 'קול חי' על הסיוע בפרשנות ובניתוח תמונת המצב.