בבית הדין הצבאי בקריה התקיים פרק נוסף במשפטו של החייל היורה מחברון אלאור אזריה. שבעה חודשים אחרי שהחל לרצות את עונשו בכלא הצבאי, הגיע אזריה לבית הדין, כדי לבקש קיצור של עונשו ולאפשר לו להשתחרר מהכלא לפני פסח.
כלי התקשורת פקדו גם היום (יום ד') את אולם הדיונים המוכר, ואם לא תהיינה הפתעות, כנראה שמדובר בפעם האחרונה במסגרת סיקור הפרשה. הוועדה הזו היא למעשה 'ועדה לעיון בעונש', ובניגוד לדומיה מהסקטור האזרחי, שבו היא מתכנסת רק לקראת ריצוי השליש האחרון של תקופת המאסר ובוחנת שחרור מוקדם, במערכת הצבאית יכולים מי שהורשעו ונשלחו לעונש מאסר, להופיע בפני הוועדה הזו כבר לאחר ריצוי מחצית מהתקופה. הוועדה יכולה לקבוע שחרור מוקדם ומיצוי תקופת המאסר, אולם לרוב, היא מתירה שחרור לאחר ריצוי שני שליש מהעונש ולא לפני כן.
בניגוד למשפט עצמו, שהתנהל על פני שבועות ארוכים והיה יצרי מאוד, הפעם, לא נרשמו עימותים בין התביעה הצבאית לצוות ההגנה של אזריה בראשות עו"ד יורם שפטל, למעט הערות קלות במסגרת השמעת הטיעונים. מדובר בהתנהלות שונה בתכלית מהדיונים המשפטיים, אז קשה היה להתעלם מהרוח הרעה בין הצדדים.
עו"ד שפטל טען בראשית דבריו כי העונש שקיבל אזריה חמור מדי גם על דעת הרמטכ"ל גדי אייזנקוט. "זה חסר תקדים, ולא היה דבר כזה מקום המדינה", הוא ציין. "במהלך הקראת פסק הדין הרמטכ"ל קרא לאזריה להגיש בקשה להקלה בעונש, עם רמז עבה כמו פיל, שגם יקבל אותה כמו שקרה בפועל".
לדבריו, נשיא המדינה רובי ריבלין, לא העניק חנינה לאזריה בגלל התכנסות הוועדה הבוקר. "הנשיא לא קיצר את עונשו משום שחשב שהוועדה תעשה כן, ואז תבוא הוועדה ולא תעשה כן?!" תהה עורך הדין. "מעולם הוועדה הזו לא דחתה בקשה של חייל אחרי שהרמטכ"ל הקל בעונשו. אז מה, אנחנו נעשה את המקרה הזה, המקרה הכי חמור שהיה?!"
מנגד, בתביעה הצבאית התנגדו לבקשה. "סמכות הוועדה מופעלת רק בנסיבות חריגות", טענה התובעת הצבאית הראשית, אל"מ שרון זגגי פנחס. "הוועדה צריכה לקבוע האם יש שיקולים חריגים שמצדיקים לשחרר את אזריה ואנחנו נטען שלא מתקיימים שיקולים כאלה", הוסיפה.
בתביעה הצבאית טוענים בין היתר כי אזריה לא נטל אחריות על מעשיו ועד היום לא הביע חרטה על הירי במחבל המנוטרל. הסבר נוסף להתנגדות לשחרור מידי טענו בתביעה כי ב-10 במאי אזריה מסיים שני שליש ממאסרו ואז הוא עתיד להשתחרר בכל אופן.
עם זאת, כפי שטענו בצוות ההגנה של החייל היורה, גם בתביעה הצבאית לא סבורים כי מדובר על מקרה שבו יש מסוכנות לציבור וגם התנהלותו הטובה במהלך שירותו משחקת לטובתו. "ניתן להותיר לשיקול דעת את שחרורו אחרי ריצוי שני שליש מהעונש – אך לא מעבר לזה", קבעה התובעת הצבאית הראשית, אל"מ זגגי פנחס.
אזריה עצמו, הגיע לבית הדין בליווי אנשי המשטרה הצבאית, כשהוא לבוש במדים. כמו בעשרות הדיונים במהלך המשפט, הוא נראה מחויך, ובמפגש עם בני משפחתו וחברים הרעיף חיבוקים. בדבריו בפני הרכב הוועדה, אמר אזריה כי ירה ב"מחבל רוצח", כלשונו, כיוון שזה מה שזיהה בשטח. "אם הייתי יודע בשטח, מה שידעתי בדיעבד, הייתי פועל אחרת", הבהיר.
"אוטוטו חג החירות ואני מבקש מכם – תנו לי לחזור הביתה", פנה אזריה לחברי הוועדה רגע לפני סיום הדיון, כשהוא נעמד נרגש על דוכן העדים. "אני מבקש מכם, שחררו אותי עוד היום".
בימים הקרובים צפויה הוועדה בראשות השופטת סא"ל מאיה גולדשמידט להחליט אם להיעתר לבקשה לקיצור עונשו ולשחרורו באופן מידי לאחר ריצוי מחצית מתקופת המאסר. אולם כבר עכשיו נראה כי לא בטוח בכלל שאזריה יחגוג את פסח בבית.
גורם במערכת המשפט הצבאי מעריך כי הסיכויים לשחרור כבר עתה נמוכים ביותר. "למרות הסמכות העקרונית של הוועדה לשחרר בחצי, ההקלה בעונש בפועל היא – אם האסיר התנהג באופן תקין – סביב השליש", הוא ציין והוסיף: "אני לא זוכר מקרה של הקלה בעונש כבר אחרי מחצית מתקופת המאסר". כלומר, לטענתו, במידה שהוועדה תקבל את בקשתו של אזריה ותשחרר אותו לביתו, זה יהיה לפנים משורת הדין. אין מילים אחרות לתאר את זה.
כזכור, על אזריה נגזרו 18 חודשי מאסר, בשתי ערכאות שיפוטיות, והוא זכה להמתקה של העונש וקיצור ארבעה חודשים מתקופת המאסר על ידי הרמטכ"ל. בית הדין הצבאי גזר עליו את העונש אחרי שהוא הורשע בעבירת הריגה והתנהגות שאינה הולמת לאחר שביצע ירי במחבל מנוטרל בלב היישוב היהודי בחברון, במהלך חג הפורים לפני שנתיים.
