עלייתו של בכיר תוכנית הגרעין האיראני מוחסן פחריזאדה בסערה השמיימה בסוף השבוע שעבר, לא התקבלה באהדה אצל בן רודס. רודס, ששימש סגן ראש המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב בתקופת אובמה ויועץ בכיר לגיבוש הסכם הגרעין, צייץ בזעם: "זו פעולה מקוממת. מטרתה לערער את היחסים בין הממשל האמריקני הנכנס לאיראן. הגיע הזמן שההסלמה הזאת תיפסק".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אשכנזי על השגרירות הצ'כית: "סימן לידידות אמיצה עם ישראל"
– ברגע האחרון: טראמפ מנסה לסיים את משבר המפרץ
– צפו: חוק חיסון חובה?
גם אם הפעולה שהתרחשה באיראן אכן בוצעה בידי ישראל, הרי שמטרתה הייתה האטת המרוץ האיראני לקראת ייצור נשק גרעיני. זה שבא לצד שאיפה מוצהרת של הממשל שם – להשמיד את ישראל. היעד הוא עצירת הפצצה, לא קלקול השאיפות הדיפלומטיות של נשיא ארה"ב הנכנס. האמת היא שאפילו קצת יומרני לייחס את החיסול הזה לאיזו היערכות ישראלית לקראת הממשל החדש.
נתניהו אמור היה לצאת השבוע לביקור באיחוד האמירויות ובבחריין. מסיבות שונות הביקור נדחה בינתיים. האמירויות ובחריין גינו באופן רשמי את החיסול, אולם מתחת להודעות הרשמיות אין שם צער גדול. לישראל ברור שמדיניות אמריקנית חדשה שתקל על האיראנים – לעומת מדיניות "מקסימום לחץ" של טראמפ, תהיה פתח להתקרבות נוספת בינה ובין מדינות המפרץ, שייוותרו לבד מול איראן. לא ההפך.
איך נערך הימין בישראל לממשל ביידן? התשובה תלויה בשאלה באיזה ימין מדובר. בכל הנוגע לנתניהו – ברור ששיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני חסר התקדים עם ממשל טראמפ דחק הצידה את מדיניות התמיכה הדו־מפלגתית. לפני בחירות אפריל 2019 פיאר שלט גדול את מצודת זאב בתל־אביב ובו תמונת נתניהו וטראמפ לוחצים ידיים. פרשנים פוליטיים העריכו לפני הבחירות בארה"ב שאם יפסיד טראמפ, נתניהו יעדיף להימנע מהקדמת הבחירות. כעת נראה כי אם תתרגש עלינו מערכת בחירות נוספת, סביר שהמסרים בקמפיין יזכירו כי נתניהו כבר התמודד עם שמונה שנות אובמה, ולכן הוא האיש הנכון לעמוד גם מול לחצי ביידן.
בכל הנוגע לימין בהתיישבות – פה היו רוצים מאוד לראות צעדים מעשיים עוד לפני החילוף בוושינגטון, צעדים שההחלטה עליהם נתונה בידי ראש הממשלה. התושבים היו שמחים לישיבה נוספת של מועצת התכנון של המנהל האזרחי, שתאשר ותקדם תוכניות בנייה, אך נדמה כי חלון ההזדמנויות לכך הולך ונסגר.
בשבוע שעבר הכריז השר לענייני התיישבות צחי הנגבי, כי גיבש עם השר מיכאל ביטון הצעת החלטה משותפת שתובא לממשלה במטרה לקדם את כל המהלכים הנדרשים להסדרת ההתיישבות הצעירה. "לאחר עשרים שנים שבהן החלוצים הללו פעלו עבורנו, הגיע זמן שנפעל עבורם", אמר.
לתושבי היישובים הצעירים ברור לגמרי כי הסדרה מלאה היא תהליך ארוך, ולא סביר שייכנס לתוקף לפני חילופי הממשל. עם זאת, הם דורשים מהממשלה להשיב באופן מיידי את המדיניות שהייתה נהוגה בעבר, ולהתיר חיבור תשתיות ואספקת מרכיבי ביטחון, שיאפשרו להם חיים נורמליים ובטוחים, עוד קודם להסדרה הרשמית.
דורי גולד: "לפלסטינים יש הרבה בעיות ברמה הבילטרלית, לא יהיה להם פשוט מול ארה"ב, ולכן אנחנו לא צריכים להתנדב להיות הגורם המעצבן"
הנגבי הכחיש השבוע כי נתניהו הורה לו שלא להתקדם בינתיים עם הצעת ההחלטה להסדרה. "לא היה ולא נברא", אמר. כששאלנו אם ההצעה תעלה לממשלה ביום ראשון, השיב כי "הצעת ההחלטה נמצאת בתהליכי גיבוש. מועד הדיון ייקבע רק לאחר שהנושא יתואם בין משרדי הביטחון, ההתיישבות ומשרד ראש הממשלה".
בקעת הירדן תחילה
מיד לאחר הבחירות בארה"ב קרא ח"כ בצלאל סמוטריץ' לראש הממשלה להחיל ריבונות ביו"ש, עוד לפני כניסת ביידן לבית הלבן. "לקדם את האינטרסים הציוניים הביטחוניים והלאומיים ולהחיל ריבונות. אם לאובמה הייתה לגיטימציה לעשות מעשה לאחר שטראמפ נבחר, לא יכול להיות שזה לגיטימי רק לצד אחד", אמר סמוטריץ' והזכיר בכך את ההימנעות של הנשיא היוצא אובמה לפני ארבע שנים, מהטלת וטו על החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם, שקבעה שההתיישבות ביו"ש נוגדת את החוק. טראמפ, אגב, צייץ אז בהמשך לאותו צעד, את הציוץ המונומנטלי – "החזיקי מעמד ישראל. 20 בינואר מגיע".
גם השבוע אמר סמוטריץ' שעל ראש הממשלה להחיל כעת ריבונות, לפחות על בקעת הירדן. "לא צריך לשבור את הכלים מול הממשל החדש, אבל גם לא לגלות חולשה. כשאתה עומד על שלך, מכבדים אותך. היו כבר ראשי ממשלות שעמדו מול האמריקנים, כמו מנחם בגין. צריך לנהל את היחסים עם האמריקנים באחריות, ומותר שיהיו חילוקי דעות. אבל לא להיות סמרטוטי רצפה. זה נכון לנושא הסדרת מאחזים, להחלת ריבונות – לפחות על בקעת הירדן, או קידום הבנייה ב־E1", עתודת ההתפתחות של מעלה־אדומים, שטח שהיה תקוע שנים רבות בשל התנגדות אמריקנית.
ד"ר דורי גולד, לשעבר כמנכ"ל משרד החוץ ויועץ מדיני לנתניהו, אמר לא פעם כי חשוב שישראל תחיל ריבונות על בקעת הירדן בהקדם. השבוע אמר לנו גולד כי סמוטריץ' צודק בכך שדרישתו מתמקדת בבקעה, "אבל צריך לפתח מערכת יחסים עם הממשל החדש, ואם מתחילים בצעד כזה זה עלול לעשות טעם רע. עם זאת, אני סבור שאסור שנושא הריבונות בבקעת הירדן ירד מהשולחן. כל שגריר ישראלי צריך לדבר על בקעת הירדן בכל הנאומים והתדרוכים שהוא נותן". למרות החשיבות הרבה, גולד סבור כי צעד של החלת ריבונות לא מומלץ בתקופת הביניים של טרום ממשל ביידן.
לדבריו, אף שהפלסטינים שהיו בנתק מהממשל היוצא מנסים כעת להתקרב לממשל החדש, לא יהיה להם פשוט לעשות זאת. בין שאר פעולותיו עצר טראמפ את הסיוע הכספי בסך מאות מיליוני דולרים לפלסטינים. על פי חוק "טיילור פורס", הקרוי על שמו של הסטודנט האמריקני שנרצח בפיגוע טרור בישראל, כל תשלום שתעביר הרש"פ לטרוריסטים ולמשפחותיהם, יקוזז מהסכום שמועבר אליהם.
"אני לא רואה איך הפלסטינים יעמדו בדרישה האמריקנית לעצור את ה־Pay For Slay, תשלום תמורת ביצוע פיגועי טרור", אומר גולד. "לפלסטינים לא יהיה קל לעשות את מה שנדרש מהם בעניין הזה מול ארה"ב, כמו גם בתחומים אחרים. יש להם הרבה בעיות ברמה הבילטרלית, לא יהיה להם פשוט מול ארה"ב, ולכן אנחנו לא צריכים להתנדב להיות הגורם המעצבן".
לסיכום – בימין בעיקר מקווים כי מספר הצעדים הפרו־ישראליים של אנשי טראמפ שהממשל הדמוקרטי יסיג לאחור, יהיה מצומצם ככל האפשר: משינוי המדיניות כלפי ההתיישבות ביו"ש שהנהיג שר החוץ פומפאו במחלקת המדינה, הקובע כי אינה בלתי חוקית, ועד להחלטה כי השקעות במיזמים מדעיים של קרנות אמריקניות ייעודיות תכלולנה גם מחקרים המתקיימים באוניברסיטת אריאל – תיקון שהוביל השגריר בישראל דייוויד פרידמן.
מאז ביקור פומפאו כאן וארוחת הצהריים ביקב פסגות, אנשי היקב לא עומדים בקצב ההזמנות של בקבוקי יין שזורמות אליהם מרחבי ישראל והעולם. שר החוץ של ארה"ב התחייב שם כי תוצרת יו"ש תשווק בארה"ב תחת התווית "מיוצר בישראל". וגם אם המהלך האולטימטיבי של החלת ריבונות ביו"ש בתמיכה אמריקנית לא הבשיל בארבע השנים האחרונות, צעדים המחזקים את הקשר לחבלי הארץ בהחלט נרשמו.
לטורים וכתבות נוספות בגיליון "הימין עכשיו" לחצו כאן
המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות Direct Polls LTD עבור מקור ראשון, ב־30.11.2020 באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 1,099 משיבים בוגרים (בני 18 ומעלה) מכלל האוכלוסייה בישראל, מצביעי מפלגות הימין והימין־מרכז. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.2% +/- בהסתברות של 95%
