סדר בבית
אחרי כמעט דור של מאבקים על הסכמי שלום ונסיגות, מחנה הימין עובר לסוגיות אחרות. בהתאם, גם המבנה הפוליטי שלו עשוי להשתנות // שלמה פילבר
ישראל של סוף 2020 נמצאת בכאוס לפי כל המדדים. הממשלה לא מתפקדת, שיתוק פוליטי שורר כבר שנתיים, "מיליון מובטלים" (שהם באמת קצת יותר מחצי מיליון), ומאות אלפי תלמידים שכבר כמה חודשים לא ראו את הכיתה. אבל לפי תוצאות הסקר, בוחרי הימין אופטימיים. כמעט באופוריה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך הפך יאיר גולן לעושה הצרות של השמאל
– דעה: צו השעה: הנגשת בתי הכנסת והמקומות הקדושים
– דעה: בפירוק הממשלה יש רק אשם אחד וזה לא בני גנץ
חצי שנה אחרי שהימין נכשל שלוש פעמים בניסיונו להקים ממשלת ימין, 69% ממצביעי הימין תומכים בהליכה לסבב רביעי של בחירות. 49% מהם בטוחים שהפעם גוש הימין יצליח להקים ממשלת ימין, ו־25% נוספים חושבים שהפעם הימין יצליח במשימתו. כאנליסט שבודק תהליכי עומק בהתהוותם, למדתי לא לזלזל בחוכמת ההמונים. האינטואיציה של הרחוב הימני מרגישה שהפעם זה יצליח להם.

אולי אלה החיסונים שבאופק, אולי הגשמת חזונו של שמעון פרס על מזרח תיכון חדש ששודרג מ"חומוס בדמשק" ל"סושי בדובאי", אולי ריח הטרמינל של נתב"ג שחזר לחיים והמטוסים המלאים לסיישל כאילו אין קורונה או אבטלה. הימין, בקיצור, אופטימי.
המפה הפוליטית המסתמנת לפי הסקר הרחב שנערך בקרב בוחרי הימין והמרכז, נראית יותר כמו נחל מדברי אחרי שיטפון חורף רציני. השבילים והדרכים המוכרות נמחקו, הסימנים הישנים נעלמו, ומי שינסה לנווט באמצעותם – סביר שילך לאיבוד.
בפעם הראשונה זה עשור, 52% ממצביעי הימין־ מרכז חושבים כי צריכה לקום בישראל מפלגת ימין נוספת לצד הליכוד, "כדי לשמור על מפלגת הליכוד". הנתון המדהים יותר הוא שאפילו 61% ממצביעי הליכוד במרץ 2020 חושבים כך. בהחלט ייתכן שרבים מהם כבר תומכים בימים אלו בימינה.
אבל מול השינוי המבני של הקואליציה העתידית, בנימין נתניהו נשאר המנהיג הבלתי מעורער של הימין ו־53% רואים בו את מנהיגם. רק 18% מבוחרי הימין רואים כך את נפתלי בנט, ו־12.1% נוספים רואים באביגדור ליברמן מנהיג המייצג את עמדותיהם. שאר השמות משתרכים הרחק מאחור עם חלקי אחוזים: בצלאל סמוטריץ' עם 3%, איתמר בן־גביר עם 2%, משה פייגלין עם 0.6% והרב רפי פרץ סוגר את השיירה עם 0.4% בלבד.
הציבור מסמן מבנה ארגוני חדש של גוש הימין, עם איזונים ובלמים אחרים. הנתונים הללו מרמזים כי נתניהו עלול להתקשות הפעם להחזיר לליכוד את העוזבים לימינה.
בתעודת הסיום שמנפק הציבור לממשלות הימין בשנים האחרונות, ניתן ציון גבוה ליישום מדיניות הימין בתחומי מדיניות החוץ (66%), הביטחון עם 59% (עזה וחמאס ממשיכים לכרסם בנישה הזאת), ואפילו ביישום המדיניות הכלכלית עם 53%. ממשלת הימין מקבלת ציון בינוני מינוס בקידום ההתיישבות (27%), כנראה בשל הריבונות שהייתה על הפרק ואיננה עוד. ציון נכשל מהדהד מקבל הימין על קידום מדיניותו בתחום המשפט: 12% בלבד.
וכמו שמבנה הקואליציה העתידית עשוי להיראות אחרת לפי עמדות הציבור, כך גם סדר היום הלאומי העתידי משתנה. הנושא החשוב ביותר כיום לימין הוא משילות ומאבק בשלטון הפקידים: 66% רואים ב"קידום מינויים במערכת המשפט והפקידות הבכירה" את המשימה החשובה ביותר. "פתיחת השוק ויישום מדיניות כלכלית ימנית" במקום השני בחשיבותו עם מעט יותר מ־59%, אחריהם "שילוב אנשי תרבות ימניים במוקדי תרבות ישראליים" עם מעט פחות מ־59%, ורק במקום הרביעי "חיזוק ההתיישבות ביו"ש". הריבונות עם 39%, ופתיחת שערי הר הבית לתפילת יהודים, סממן ריבוני חשוב בירושלים, עומד אחרון בחשיבותו עם 25% בלבד.
אחרי כמעט דור של מאבקים על הסכמי שלום ונסיגות, ריבונות ומלחמה בטרור, הימין מתפנה לעשות סדר בבית. איזונים בין הכנסת ומערכת המשפט, סוגיות כלכליות, טיפול בבירוקרטיה ובשלטון הפקידים. מי שיזהה נכון את המשבצת הזאת וישתלט עליה, עשוי לאסוף את המנדטים.
נושא אחד הוא פצצה מתקתקת שעלולה לקרוע את מחנה הימין מבפנים, אם מנהיגיו לא ידעו להגיע להבנות בו: סוגיות דת ומדינה. 35.1% בקרב מחנה הימין מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת,33.6% חושבים כי כל רשות מקומית צריכה להחליט לעצמה, ו־31.3% בעד הפעלתה בשבת בכל מקרה. גם בסוגיית הכרה בנישואים אזרחיים הקרע מורגש, כאשר 42.2% מתנגדים להליך, 44.4% תומכים בו, ו־13.5% טרם החליטו. זו כנראה תהיה גם הסוגיה הנפיצה שבמחנה המרכז־שמאל יבחרו להעצים בקמפיין, בדגש על מפלגות ישראל ביתנו ויש עתיד.
לטורים וכתבות נוספות בגיליון "הימין עכשיו" לחצו כאן
שלמה פילבר הוא אנליסט, בעלים משותף בחברת האסטרטגיה והמחקר Direct Polls
המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות Direct Polls LTD עבור מקור ראשון, ב־30.11.2020 באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 1,099 משיבים בוגרים (בני 18 ומעלה) מכלל האוכלוסייה בישראל, מצביעי מפלגות הימין והימין־מרכז. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.2% +/- בהסתברות של 95%