חורף 2020 נפתח בגל גשמים גדול, לפחות ברצועת החוף, וגם הכנרת כבר הספיקה לעלות בסנטימטרים אחדים – לא תופעה שכיחה בחודש נובמבר, שהסתיים זה עתה. מפלס הכנרת רחוק רק 114 ס"מ מהקו האדום העליון, שמחייב את פתיחת סכר דגניה, אבל ראשי משק המים מקווים לאחוז בחבל משני קצותיו: שירד הרבה גשם, אבל שסכר דגניה לא ייפתח. כלומר, שהמים לא יבוזבזו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לקראת בחירות: ימינה מקימה מטה שטח במגזר הערבי
– לחימה בכמה חזיתות, ללא שינה: חטיבת גולני מסכמת תרגיל
– הדילמה של המשותפת: מה לעשות עם רע"ם
הדרך היעילה ביותר למניעת בזבוז היא לשאוב מהאגם מים ולהזרים אותם במוביל הארצי לאזורים אחרים בארץ. בשנה שעברה נשאבו מהכנרת 210 מיליון קוב (מלמ"ק), כמות שיא בשנים האחרונות, וברשות המים הנחו את חברת מקורות לשאוב גם ב־2021 בהיקף דומה, כדי להאט את עליית המפלס.
בשנים השחונות בעשור שעבר הצטמצמה השאיבה מהכנרת ל־30 מלמ"ק בכל שנה, בעיקר לצורך תחזוק המוביל הארצי ומשאבותיו. "בחורף שעבר שאבנו יותר כדי לאפשר כניסת מים טריים", מסביר יואב דקל, מנהל מחוז צפון בחברת מקורות. "אלו מי שתייה זולים יותר ממים מומתקים. בחיפה ובקריות, בזבולון, בעפולה ובנצרת קיבלו בשנה שעברה יותר מי כנרת. גם החדרנו מים מהכנרת לאקוות בתת־הקרקע".
במקורות היו רוצים לשאוב עוד מהאגם, אבל נמנעו מכך בגלל התחייבות לרכישת מים מומתקים ממתקני ההתפלה.
לפי רשות המים, מפלס הכנרת בעת הזאת של השנה הוא הגבוה ביותר מאז 1993, אחרי חורף 1992 הגשום מאוד. מאז הגשם הראשון בסתיו השנה עלה המפלס בשישה סנטימטרים. בחורף ממוצע עולה המפלס בכ־160 ס"מ; בחורף השחון ביותר, ב־2014, עלה המפלס ב־40 ס"מ בלבד. במקורות כבר מנסים לתמרן ולמנוע במידת האפשר את הישנותם של אירועי פתיחת הסכר בשלהי חורף 1992: נחשול מים גדול פרץ אז דרומה דרך הסכר הפתוח וגרם לנזק כבד לחקלאים.
מאז "אפיק הירדן השתנה מאוד", אומר דקל. "גם השדות החקלאיים התקרבו אליו, ואיש לא יודע איך השטח ייראה לאחר פתיחת הסכר. אנחנו נערכים לתרחישים, וגם החקלאים. נקווה שנמשיך ליהנות מכנרת מלאה בלי לפתוח את הסכר, ושאם נפתח – נצליח להיערך ולמנוע תקלות".
לפי תחזית השירות המטראולוגי, בימים הקרובים לא צפוי גשם רב בצפון הארץ.
