לפרקליט מחוז חיפה (פלילי) עו"ד עמית איסמן, שהומלץ שבוע שעבר פה אחד למשרת פרקליט המדינה ה־12 של ישראל, יש תוכניות רבות. הן מתכתבות עם פעולותיו בעשור האחרון במחוזו, שהיו לפי הוועדה דגם לחיקוי במחוזות אחרים ובפרקליטות בכלל. שר המשפטים אבי ניסנקורן נפגש עם איסמן מיד לאחר שהוכרז על בחירתו בוועדת האיתור ביום שלישי: הוא הודיע כי בכוונתו להביא את ההמלצה למנותו לפרקליט המדינה לישיבת הממשלה שנערכה היום (א'), אך הדבר לא קרה. אבל ברקע פרצה סערה בעקבות התבטאויותיו המבזות כלפי נשים בעבר, אף שהוא התנצל עליהן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: יד שמאל על ההגה: צריך להסתדר עם נתניהו
– שישה מדענים סינים נחשדים בריגול בארה"ב
– רשות המים מקווה לחורף גשום, אך לא לכנרת מלאה
משיחות שנוהלו עם איסמן עולה כי לדעתו הפרקליטות סובלת מאי אמון ציבורי שפוגע בלגיטימציה של פעולותיה. כדי לתקן זאת הוא מתכוון להגביר את שקיפות עבודת הפרקליטות ואת שיתוף הפעולה שלה עם הסנגוריה הציבורית, לשכת הסיוע המשפטי והאקדמיה. הוא גם שואף להתמודד כראוי עם הביקורת על הפרקליטות, באמצעות מרכז מקוון לפניות הציבור ודרך חיזוק הקשר עם נציב ביקורת הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. עוד על סדר היום שלו, לפי סביבתו: מאבק בהרשעות שווא באמצעות הגברת הפיקוח על עבודת המשטרה בחקירות ועל זכויות חשודים ועצורים.
במחוז חיפה, המשתרע מראש הנקרה והגליל המערבי בצפון ועד חדרה בדרום, ומהים ועד ואדי ערה במזרח, מתנהלים בדרך כלל בד בבד יותר מחמישים תיקי רצח, והרשויות מתקשות לאכוף את החוק במגזר הערבי. איסמן הוביל במחוז מהלך שמבקש לבלום אירועי אלימות בטרם פריצתם, באמצעות צוותי עבודה משותפים לפרקליטות, למשטרה, לשירותי הרווחה ולרשויות המקומיות במגזר. כדי לחזק זאת דאג איסמן לאייש תפקידים רבים במחוז בפרקליטים מהמגזר הערבי. לדברי מקורות המעורים במהלך, "הבנה טובה יותר של הכאבים של החברה הערבית תוכל להעניק מענה טוב יותר לבעיותיו". ייתכן שאיסמן יפעל למהלך דומה במישור הארצי.
הממליצים עליו בפני ועדת האיתור העידו שהוא מקצועי באופן יוצא דופן, חרוץ, בעל חשיבה עצמאית, פתוח לביקורת ובעל יכולות ניהוליות ומשפטיות גבוהות – וגם אדם ישר והגון, "חבר אמת", נעים הליכות. בין 16 הממליצים יש שופטי עליון בדימוס – עדנה ארבל ויורם דנציגר – וכן שופט העליון המכהן יוסף אלרון, שהכיר את איסמן בכהונתו כנשיא בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בחיפה – ועוד לפני כן, בעבודתו כסנגור אל מול התובע איסמן. "בהופעותיו בבית המשפט גילה עו"ד אייסמן מקצועיות יוצאת דופן, נחישות לעשיית משפט צדק, וחריצות בלתי רגילה", כתב עליו אלרון בהמלצתו המפורטת.
לפי אלרון, איסמן "התמודד באופן מעורר הערכה עם תיקי פשע חמור מורכבים ביותר" ופעל ברגישות, שיקול דעת ועמידה איתנה על האינטרסים של הציבור. הוא ציין בהערכה את השינויים המבניים שהוביל איסמן במחוז חיפה ואת ייעול עבודת הפרקליטות מול המשטרה, השב"כ, הסנגוריה הציבורית וראש ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין.
עם כניסתו לתפקיד ירש איסמן כ־3,300 תיקים תלויים ועומדים שטרם הוחלט אם יוגש בהם כתב אישום או לא. הוא הוביל מהלך למיפוים ובנה תוכנית עבודה שכללה תאריכי יעד להשלמת כל העבודה הנדשת בהם. ערב עזיבתו את התפקיד לצורך תפקידו כמשנה לפרקליט המדינה עמד מלאי התיקים הממתינים לבירור דין על 650 בלבד.
כדוגמה ליכולתו של איסמן להתמודד עם לחצים, ציין אלרון את "נחישותו להימנע מלחתור להסדרי טיעון מקילים כאשר האינטרס הציבורי מחייב את ניהול ההליך". בסביבתו של איסמן אומרים כי אם ימונה לפרקליט המדינה ויידרש להופיע בפני השופט אלרון בבית המשפט העליון, ידאג השופט לפסול עצמו מהדיון בשל היכרותם הקרובה.
גם בכירים בשב"כ המליצו על איסמן מהיכרותם איתו בעבודה על תיקים ביטחוניים, וכן היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. איסמן היה המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים במשך שנתיים ושימש במשך שנה משנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, לבקשתו של ניצן ובעידודו של וינשטיין, עד שביקש לשוב לתפקידו במחוז חיפה. היועמ"ש לשעבר וינשטיין כתב בהמלצתו שתמך במינויו של איסמן למשנה לפרקליט, ושבעבודתם יחד הוא נחשף לאדם "ישר והגון, מאוזן ושקול, משפטן מצוין, חד וערכי, בעל יכולות ניתוח משובחות", וכן מנהל בעל יכולות ניהול וארגון מרשימות.
יועמ"ש שירות הביטחון הכללי, המכונה ר', תיאר את שיתוף הפעולה עם איסמן "במעקב מודיעיני ובהמשך בחקירות ובהעמדה לדין" כעבודה מקצועית שהתבטאה בה "חריפות מחשבה, יכולת ניתוח והבנה של תמונת המודיעין ומסירות לאינטרסים הביטחוניים".
בתפקידו של איסמן כמשנה לפרקליט המדינה הוא שימש רפרנט השב"כ בתחומי המשפט המנהלי והמשפט הפלילי; בתפקידו זה עסק איסמן בהכרזות על ארגוני טרור, בצווים מנהליים נגד פעילי טרור, בקביעת מדיניות אכיפה בעבירות ביטחון ובליווי חקירות רגישות ביטחונית. גם כאן, לפי ר', "זכה עמית להערכה עצומה הן מאנשי הייעוץ המשפטי והן מאנשי החקירות והמודיעין… כמשפטן מעולה, מהיר תפיסה ומחשבה".
ראש מרחב ישראל וחו"ל בשב"כ, ע', העיד בהמלצתו כי איסמן היה שותף רב השפעה בסיכול פעילות נגד ביטחון המדינה. לדוגמה הוא הביא את עניינו של ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שייח' ראאד סלאח, שהורשע בהסתה ובהבעת תמיכה בטרור, ובפברואר 2020 נגזרו עליו 28 חודשי מאסר בפועל, "לאחר ניהול הליך הוכחות ממושך ומורכב תוך התמודדות מוצלחת עם אתגרים משפטיים". איסמן הוא "כתובת לפניות ייחודיות חריגות ולרוב דחופות בנושאים מבצעיים ממוקדים", העיד ע'. "חדות מחשבתו ויצירתיותו סייעו רבות לגיבוש פתרון מיטבי" במקרים רבים.
פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן העיד שאיסמן הוא "אחד המנהלים המוכשרים והמוצלחים בפרקליטות. יש לו תפיסה ניהולית מגובשת והוא הוביל במחוזו תהליכי ניהול, שיפור ובקרה יסודיים וחדשניים. כתוצאה מכך המחוז שבראשותו מתנהל ביעילות רבה, כמעט ללא פיגורים ותוך קיום בקרה מתמדת על הספקי הפרקליטים ועל הפקת לקחים. אבקש להדגיש כי חלק משיטותיו שימשו לי מודל שיישמתי ברחבי הפרקליטות כולה".
בכל ההמלצות לא הוזכרה פרשת ההתבטאויות הבלתי הולמות של עו"ד איסמן כלפי נשים, שהתבררה בהליך פנימי במשרד המשפטים. שתי התלונות בדבר שתי אמירות לא הולמות – אחת מלפני 12 שנים ואחת מלפני שש שנים – התבררו, נמצאו מוצדקות ועלו לכדי עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת. איסמן התנצל אז על התבטאויותיו והתחרט, ובהופעתו בפני הוועדה העלה את הפרשה ביוזמתו. לפי סביבתו, הוא צפה את הסערה שהתחוללה השבוע בתקשורת וברשתות החברתיות, אך לא חזה את ממדיה. "מדובר באדם שדוגל בשיח מכבד", אומרים בסביבתו, ומבקשים להסביר שהתמודדותם של פרקליטים במחלקה הפלילית בפרקליטות עם התיקים הקשים שהם נתקלים בהם – למשל בעבירות מין קשות – גורמת להם לעיתים לפנות לציניות ולניתוק רגשי.
הבחירה באיסמן התקבלה בהפתעה בקרב בכירים אחדים בפרקליטות, שהאמינו שהמועמד הראוי יותר הוא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עו"ד שלמה (מומי) למברגר. הבכירים אומרים שהבחירה באיסמן לגיטימית וש"מסע הציד" כלפיו הוא עוול, אבל "הבחירה באיסמן נותנת תחושה של התנהגות מכוערת כלפי מומי". לדבריהם, הוא נבחר משום שלמברגר לא היה צולח את המינוי בממשלה. אישור מינויו נתון בסימן שאלה בעקבות הסערה הציבורית; הבכירים בפרקליטות אינם בטוחים שאם מינויו יסוכל, ירצה למברגר להתייצב שוב כמועמד.
