ממשל טראמפ נחוש לרשום הישגים אחרונים במזרח התיכון לפני עזיבתו בעוד כחודש וחצי. אחד הסעיפים בראש הרשימה הוא פתרון המחלוקת על הגבול הימי בין ישראל ללבנון. ביום רביעי שעבר היה אמור להתחדש המו"מ בין שתי המדינות במטה האו"ם בראש־הנקרה, אך במקום זאת הגיע לביירות המתווך האמריקני בנושא, ג'ון דסרושר, ונפגש עם נשיא לבנון מישל עאון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שישה מדענים סינים נחשדים בריגול בארה"ב
– הממונה על התחרות מבקשת להוזיל את הצ'יפס
– לקראת בחירות: ימינה מקימה מטה שטח במגזר הערבי
במפגש הצהיר נשיא לבנון כי ארצו שומרת על ריבונותה באדמה ובים, ומעוניינת בהצלחת המשא ומתן כדי לייצב את המצב בדרום לבנון ולאפשר השקעה במשאבי טבע כמו גז ונפט. הוא אמר כי יש לערוך מחקר מעמיק המבוסס על זכויות בינלאומיות ועל חוקי הים כדי לקבוע את הגבולות. העיתון אל־אחבאר, המקורב לחיזבאללה, דיווח כי בידי הנשיא הלבנוני מפות אוויר ישנות מימי המנדט הבריטי, שעליהן הוא מבסס את עמדתו המסמנת קו גבול דרומי המשייך ללבנון את חלק ממאגרי הגז שישראל החלה כבר לפתח.
בעיתון נטען שארה"ב הקפיאה את המשא ומתן כדי ללחוץ על הלבנונים להסכים לעמדה הישראלית. בפרסום צוין כי שגרירת ארה"ב בביירות דורותי שיה קראה בימים האחרונים לאיים בהטלת עיצומים על לבנון כדי לקדם את המשא ומתן. לפי מקורות לבנוניים ששוחחו עם העיתון, האמריקנים העמידו איום ברור: "אם לבנון תדבק בעמדתה, המעכבת את המשא ומתן, מי שעוסק בדיון יהיה כפוף לעיצומים".
לפי אל־אחבאר, הבהירה השגרירה שיי בנאום ביום רביעי כי סיוע בינלאומי לא יגיע ללבנון אם חיזבאללה ימשיך להיות חלק מהממשלה. שיי האשימה את ראשי השלטון בלבנון בהתנהלות מאפיונרית, וציינה שגם ראשי מפלגות לבנוניות ידידותיות לארה"ב משתפים פעולה עם חיזבאללה, שמוגדר בוושינגטון ארגון טרור.
מומחי כלכלה בלבנון ציינו כי עיצומים נוספים על לבנון יובילו לקריסתה הכלכלית ולכאוס מוחלט בתוך חודשים. על כך ענתה השגרירה: "עלות הדו־קיום עם חיזבאללה גדולה מעלותה של אפשרות אחרת. אנחנו לא אחראים להצלת לבנון אם היא לא רוצה להציל את עצמה". בתקשורת הלבנונית ציינו כי זוהי עמדת הממשל הנוכחי בוושינגטון, אבל ייתכן כי הממשל החדש בראשות ג'ו ביידן ישנה את המדיניות.
המשבר הכלכלי בלבנון פוגע במתן שירותים בסיסיים לאזרחים, ובהם חשמל ומים. הירידה בערך המטבע ואובדן הפיקדונות של תושבי המדינה מחייבים מתן סיוע ל־600 אלף משפחות, בעלות של כ־1.3 מיליארד דולרים בשנה. נגיד הבנק בלבנון ריאד סלאמה הטיל את האחריות לכך על הממשלה, ובריאיון לערוץ אל־ערבייה אמר כי יוכל לספק תמיכה לחודשיים בלבד. הוא התלונן שממשלת לבנון מעמיסה על הבנק הלבנוני את המימון של החשמל, המים, הבנזין והחיטה.
קצב האינפלציה השנתי של לבנון עלה שוב באוקטובר החולף, החודש ה־13 ברציפות לעלייה, והגיע ל־136.8 אחוזים. זהו קצב האינפלציה הגבוה ביותר מאז מלחמת האזרחים במדינה לפני שלושה עשורים. יוקר המחיה עלה במאות אחוזים בכל המדדים.
