דיון נוסף התקיים היום (א') בבית המשפט המחוזי בתיקי האלפים בו דנו השופטים בטענות המקדמיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו והזוג שאול ואיריס אלוביץ'. הנאשם הרביעי בתיק 2000, נוני מוזס, לא הגיש טענות מקדמיות מטעמו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"עובדה": כשעיתונאי ישראל מחלטרים כיועצי נישואים וקמפיינרים גרועים
הממונה על התחרות מבקשת להוזיל את הצ'יפס
הדילמה של המשותפת: מה לעשות עם רע"ם
הדיון נערך לאחר שביום חמישי הגישה הפרקליטות את תגובתה לטענות של הנאשמים שהוגשו לבית המשפט, בהן טענו נתניהו וגם הזוג אלוביץ' טענות של "הגנה מן הצדק", כלומר, שיש לבטל את כתבי האישום משום שנערכו מהלכי חקירה פסולים בתיק 4000.
"אנחנו נמצאים בערפל קרב לגבי יסודות העבירה בתיק 4000", טען עו"ד בן צור בפתח הדיון, כשהוא מבקש להפנות את תשומת לב בית המשפט לטענתם כי כתב האישום לא מבהיר מהי המתת בתיק בזק וואלה. לטענתו כתב האישום לא מפרט "מי פנה, מתי פנה, חסרים אלמנטים חיוניים להגדרת המתת שניתן". בן צור ציטט מכתב האישום בפרשת "ראשונטורס" בו הואשם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כי קיבל מימון כפול לנסיעותיו לחו"ל והראה פירוט מדוקדק של המתת שניתן לאולמרט. הפרקליטות, בתגובה שחזרה על עצמה גם בפני השופטים, טענה כי לא הייתה יכולה לפרט את הדברים בכתב האישום.
עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, טענה כי יש מקרים שמפרטים ויש מקרים שלא וכי התמונה שציירה המדינה בכתב האישום היא היענות חריגה לדרישות הנאשם. "האמור בכתב האישום, שכולל פירוט של סוגי הפניות, בעינינו מספק לצורך הבנת הנאשמים בפני מה הם מתגוננים. להציג רשימת דרישות, חוטא למציאות בכללותה". תירוש מצדה השוותה את כתב האישום בתיקי האלפים לכתב האישום נגד איתמר שמעוני ראש העיר אשקלון ואיש העסקים אמיר ברמלי שבו לא ניתן פירוט נרחב. עו"ד ליאת בן ארי ראש צוות התביעה הצטרפה לדבריה של תירוש עם דוגמה מתיק אלף, שלגביו יש פירוט של אספקת שמפניות וסיגרים אבל לא תמיד היו יכולים לומר מתי ומה הועבר בדיוק לידי ראש הממשלה או לידי רעייתו. "אנחנו יודעים שיש קו אספקה סדיר, אבל לא יכולים לעשות את הפירוט על כל דבר".
השופטים מצדם הקשו על התובעות בעניין זה ונראה כי נטו לקבל קו זה של ההגנה. השופט עודד שחם ציין: "היעדר הפירוט של הדבר הזה דורש הסבר, ואם אתם יודעים אין סיבה שלא לפרט". עו"ד תירוש הדגישה שוב כי כל הפירוט נמצא בתוך חומרי החקירה שבידי צוות ההגנה: "כתב האישום לא אמור לעשות מיפוי של חומרי החקירה, זו לא המטרה שלו. המטרה היא לספר את הסיפור לנאשם, כדי שהוא יידע מול מה הוא אמור להתגונן".
בנוגע לטענה כי הפרקליטות "המציאה" יישות משפטית חדשה בכך שבכתב האישום נכתבו ביטויים כמו "נתניהו ובני משפחתו" או רעייתו, השיבה עו"ד תירוש: "כל דבר שקשור לבני משפחתו של עובד ציבור כפי שמפורט בסעיף של עבירת השוחד, בוודאי במקרה של עובד ציבור שהוא ראש הממשלה שרוצה שוב ושוב להיבחר, בוודאי שבפרסום של בני משפחתו יש בזה טובת הנאה לו".
הפרקליטות התייחסה לטענות נתניהו, לפיהן נפלו פגמים בהגשת העתק כתב האישום לכנסת, ומכאן שהודעתו על החלטתו למשוך את בקשת החסינות התבססה על פגם מהותי בהליך. לטענת נתניהו הוויתור שלו על החסינות אינו כדין, וממילא בטל. בתגובה נאמר כי טענתו משוללת יסוד, משהוא עצמו משך את בקשת החסינות פחות מחודש לאחר הגשתה, ובכך תם הליך בקשת החסינות.
השופטת פרידמן-פלדמן הקשתה על עו"ד חדד שמנהל את תיקי אלף ו-2000, ושאלה מדוע נתניהו העלה את טענת החסינות, רק בטענות המקדמיות, קרוב לשנה לאחר הגשת כתב האישום. בתיק 2,000 טוען נתניהו כי השיח בינו לבין נוני מוזס ביחס להצעת חוק "ישראל היום" קשור לתפקידו כחבר כנסת. חדד השיב: "מה הוא היה אמור לעשות בשנה הזאת? לרקוד ריקוד גשם? המקום היחיד לטעון את הטענה הזאת היא בהליך כאן". עוד טען חדד כי "כתב אישום שהוגש נגד חבר כנסת הוא למעשה חצייה של עקרון הפרדת הרשויות".
בעניין זה טענה עו"ד בן ארי כי מאחר שלא היה יו"ר וועדת כנסת בתקופת מערכת הבחירות היועמ"ש מנדלבליט אישר להגיש כתב אישום רק ליו"ר הכנסת. מאחר שבסוף ינואר הקודם הודיע נתניהו על משיכת בקשת החסינות, "אין יותר בקשת חסינות ודינו ככל אדם".
לא "טענת קש"
בעניין אלוביץ', פרקליטו של שאול, ז׳ק חן, השיב לתשובת הפרקליטות לטענות המקדמיות לגבי חוסר הפירוט במתת ובתמורה בתיק בזק וואלה וטען ל- ״בלבול בין טענות משפטיות שלפיהן מוטלת אחריות משפטית לבין יחוס מעשים קונקרטיים וספציפיים. למשל כותבים ״נתניהו הורה״. אבל למי הורה? לשאול אלוביץ׳? בכתב אישום אי אפשר לדבר ביטויים מכלילים או על ״בדרך כלל״, אנחנו צריכים לדעת עם מה אנחנו מתמודדים".
"טוענים שאנחנו היינו במערכת יחסים והוא יודע מה אנחנו נותנים לו כדי להגדיר את התן וקח. מה בדיוק ביקש ראש הממשלה משאול אלוביץ׳, שביקשו גם בני משפחתו של ראש הממשלה, באמצעות אחרים וזו כבר מסקנה משפטית מסתברת על בסיס ראיות אבל הם לא יכולים למנוע ממני לדעת מתי פנה לאלוביץ".
פרקליטתה של איריס אלוביץ׳, עו"ד מיכל רוזן עוזר התייחסה לבקשתה לקבלת פירוט בעניין הטענות המיוחסות למרשתה: ״קראתי את טעמי המדינה ואני דוחה בתוקף שהם מצדיקים את ההבחנה והאפליה באי ההעמדה לדין של אילן ישועה ושרה נתניהו. מה אומרת המדינה שחור על גבי לבן? הגיע אילן ישועה ואנחנו מדברים עוד בשלב החקירה הסמויה, וכבר אז החליט היועמ"ש שלא יעמיד אותו לדין. אח"כ משהתברר שקיבל טובת הנאה 'פעוטות' בסך 15 מיליון שקל הוא נשאר כעד ולא כחשוד, וכל זה קורה לפני שמתחילים בחקירה בכלל. זו איננה טענת קש של סניגורים. יש כאן תיק שיש בו החלטה על הכל מראש. וזה שזה כתוב בלשון היפה של הפרקליטות לא אומר שזה פחות מדרמטי״.
סניגורי נתניהו כאמור גם כן טענו לאכיפה בררנית פסולה בין נתניהו לבין ישועה שלא נחקר כחשוד. הפרקליטות הגיבה כי אין מקום להשוות בין עניינו של נתניהו לזה של ישועה, שאינו עובד ציבור ופעל כזרוע מבצעת של הנחיות שאול ואיריס אלוביץ', אך לא יזם אותן. כמו כן, עם הגעתו של ישועה למסירת עדות, בשלבים מוקדמים ביותר של החקירה, הוא מסר מרצונו מידע מלא על מעורבותו בפרשה והמציא ראיות לגורמי החקירה שתמכו בגרסתו.
עם תום הדיון, כעת על בית המשפט להכריע בבקשות לתיקון כתב האישום ובטענת החסינות של ראש הממשלה. בטענת ההגנה מן הצדק יכריעו השופטים רק בשלבים מתקדמים יותר של המשפט.
