כשבועיים לאחר פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בעיר ניאום הסעודית, ניתן היה הבוקר (א') לשמוע עד כמה הגישה הישנה והקשה כלפי ישראל גם היא עדיין קיימת בערב הסעודית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מנסור עבאס: "אל־אקצה הוא מולדת כבושה"
– דעה: שיטת הבחירות הישראלית שבורה, הגיע הזמן לכללים חדשים
– לקראת בחירות: ימינה מקימה מטה שטח במגזר הערבי
במהלך הפאנל המסכם של ועידת מנאמה הבוקר בבחריין, השתלח בישראל במילים חריפות הנציג הסעודי, תורכי אל-פייסל, לשעבר שגריר סעודיה בוושינגטון. אל-פייסל אמנם פתח את דבריו בכך שהוא מייצג את עצמו בלבד, אך אז עבר למתקפה כוללת: אמר כי ההסכמים שנחתמו עימה לא יכולים להעלים את יחסה לפלסטינים, טען כי ישראל מפרה זכויות אדם והאשים שהיא כולאת אלפים במחנות ללא משפט. טען כי היא שדחתה את יוזמות השלום הערביות ואמר כי "אי אפשר לטפל בפצע עמוק באמצעות משככי כאבים".
בנאומו של שר החוץ אשכנזי שהגיע מיד אחרי אל-פייסל, הוא אמר רק שאינו חושב כי דבריו של הסעודי משקפים את השינוי המתחולל במזרח התיכון, וכי ישראל פתוחה למשא ומתן עם הפלסטינים ללא תנאים מוקדמים. "הסכמי אברהם אינם באים על חשבון הפלסטינים, הם הזדמנות", אמר השר.
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ד"ר דורי גולד, אמר לסעודי בהמשך הדיון כי יש להחליט האם רוצים להיתקע בהאשמות העבר שרובן שקריות. אל-פייסל הזכיר לו את הספר "ממלכת האיבה" שכתב גולד, בו "נטען" לדברי הסעודי, או נחשף כי סעודיה היא שמפרה בשיטתיות זכויות אדם ומממנת טרור. אל-פייסל אמר עוד, בתגובה לשר אשכנזי, כי כמחווה של רצון טוב לקראת מו"מ, יכולה ישראל למשל, לפנות את כל היישובים ביו"ש.
שר החוץ הבחרייני אל-זייאני, אמר בתגובה לדברים כי הסכמי אברהם מאתגרים את ההנחות שהיו מקובלות באזור, וייקח זמן עד שכלל ההשלכות וההזדמנויות יהיו גלויים.
ובתוך כך, אתמול חזרה בה בחריין מדבריו של שר התעשייה שלה ביום חמישי בירושלים, לפיהם אין הבדל בין תוצרת יו"ש והגולן לתוצרת ישראל וכי כולם מבחינתה ישווקו בבחריין כתוצרת ישראל. הדברים בירושלים נאמרו בתשובה לשאלתו של כתב טיימס אוף ישראל שהבהיר היטב לשר למה הוא התכוון, והוא השיב לו כי הבחריינים אמנם מעוניינים יותר בשירותי היי-טק ולא במוצרים, אולם אין חשיבות מאיזה חלק בישראל הם מגיעים. אולם אתמול, שר החוץ של בחריין אמר כי הייתה כאן פרשנות שגויה של הדברים וכי בחריין אינה מתכוונת כלל לייבא תוצרת מההתיישבות.
אף כי מבחינת הבחריינים, מדובר בצעד שבא לרצות את הפלסטינים, חרם על מוצרי ההתיישבות הוא עוד דוגמה לחשיבת עבר דוגמטית. הוא מעוגן אמנם בהחלטות של מועצת הביטחון של האו"ם, אך אין בו שום תועלת ממשית לפלסטינים. אלפי פלסטינים מועסקים במפעלים בהתיישבות, ומרוויחים בהם שכר שהוא גבוה משמעותית מאשר במקומות עבודה פלסטיניים. פגיעה ביצרנים ובמגדלים ביו"ש, היא גם פגיעה בפלסטינים. על רקע זה, קרס גם החרם שניסו בעבר הפלסטינים עצמם להטיל על תוצרת ההתיישבות, שכלל איסור עבודה פלסטינית ביישובים. בימים אלו של מצוקה כלכלית פלסטינית מחריפה על רקע הקורונה, דרושה יצירתיות גם בתחום הפיתוח הכלכלי שם.
