הגל השלישי התחיל, ולדעת שורת מומחים מדינת ישראל מוכרחה לקדם מספר מהלכים דחופים, לפני שהגל יהפוך לצונאמי. לטענתם, אם לא יינקטו צעדים משמעותיים לבלימת ההדבקה היקף התמותה יעלה לפי שניים ממספר נספי המגפה עד כה, ובלית ברירה ייאלצו להטיל סגרים שימיטו מכה נוספת על הכלכלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הגבירו את העלייה: הטרור והאנטישמיות בעולם שוברים שיאים
– כשבית המשפט מגן על נאשמים מעיניה של נאנסת
– צעקות והתלהמות לא יביאו לרפורמות במערכת המשפט
על רקע ההתרגשות מהחיסון הצפוי, התפשטות הנגיף עולה באופן עקבי. גם הבוקר אחוז המאומתים עולה על שלושה אחוזים, וקצב ההדבקה עולה אף הוא. לנוכח העלייה המשמעותית בתחלואה, חוקרים ממכון ויצמן הציגו שתי חלופות לפעולה. החלופות, שמבוססות על מודלים שונים שפותחו בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב, הוצגו על ידי פרופ' ערן סגל בסוף השבוע האחרון.
בחלופה הראשונה, בחנו אנשי המחקר החלטה על תחילת סגר ב-11 בדצמבר שיימשך עד סוף החודש. מדובר בסגר דומה לזה שהונהג בישראל בשיא הגל השני, אבל במהלכו בתי הספר בערים ירוקות יישארו פתוחים. על פי ניתוח החלטה זו, השפעת הסגר על התחלואה תהיה דומה לסגר השני. במכלול השיקולים התעלמו החוקרים מהשפעת החיסון בארבעת החודשים הקרובים, שעשויה להוריד את התחלואה החל מפברואר.
תוצאות התרחיש הזה יביאו אותנו, על פי המודלים, לשיא תחלואה בסוף דצמבר ולא יידרש סגר נוסף עד אפריל. שיא המאומתים היומי יעמוד על כ-2,200 בני אדם ובשיא התחלואה יאושפזו בבתי החולים כ-500 חולים קשים. הצעד הזה יביא אותנו לתחילת חודש אפריל עם עלייה של 1,200 במניין הנספים במגפה.
בחלופה השנייה אותה הציגו במכון ויצמן, יצאו מנקודת הנחה שללא החזרת המגבלות ובטרם חיסון האוכלוסייה, לא יצליחו להוריד את מקדם ההדבקה (R) לפחות מ-1. זאת מתוך הנחה כי החיסון יהיה יעיל רק אחרי חודש ממתן המנה הראשונה, ביעילות של 90-70 אחוזים.
על פי תרחיש זה, שכולל R התחלתי של 1.15 (ממוצע מקדם ההדבקה של מאומתים ומאושפזים חדשים בשבוע האחרון) – המצב יהיה חמור הרבה יותר מהתרחיש הראשון. שיא המאומתים היומי יעמוד על כ-12 אלף בני אדם, 2,000 איש יאושפזו במצב קשה בבתי החולים, ועד תחילת חודש אפריל הנגיף יגבה את חייהם של עוד כ-3,900 בני אדם – כל זה עם הנחת יעילות חיסון של 90 אחוזים.
החלטה על סגר, האחרון שיהיה, שיחל בסוף השבוע הקרוב תביא כמובן לפגיעה כלכלית מיידית, אולם התחלואה תישאר נמוכה עד להשפעת החיסון. האפשרות השנייה תביא לתחלואת שיא ולתמותה קשה.
"הדברים שהבאנו אינם המלצה, אלא ניתוח תרחישים", מציין פרופ' סגל בשיחה עם אתר מקור ראשון. "בהיעדר חיסון, ובהנחה שהתחלואה תמשיך לעלות ובסופו של דבר יידרש סגר – להערכתנו סגר מוקדם עדיף, כי ברמות התחלואה של היום הוא יוכל להיות קצר יותר ולחסוך חיי אדם. אם אכן יתחילו בחיסון המוני כבר בינואר, מקבלי ההחלטות יכולים לבחור שלא להטיל הגבלות נוספות כרגע, כי הניתוח שלנו מראה שבתסריט הזה החל מפברואר נתחיל לראות ירידה בתחלואה בזכות החיסונים. כמובן שבתרחיש השני יש מחיר גבוה יותר בחיי אדם ויש בו מידה גדולה יותר של אי ודאות בכל הקשור בחיסונים".
גם חוקרי האוניברסיטה העברית הגישו אתמול את עמדתם והמלצתם המקצועית לחברי קבינט הקורונה. במסמך שהציגו בפני השרים ובכירי מערכת הבריאות ציינו כי חלה עלייה ממשית בתחלואה בכל המגזרים. כמו כן, ניכר שאין הצלחה בבידוד מוקדי תחלואה. באזור חיפה, למשל, נצפית תמונה של ״נדידת״ תחלואה בין ערים. בירושלים, היישוב עם ההדבקה הכוללת הגבוהה בארץ, יש בממוצע רק 2 נדבקים ל-10,000 איש בשבוע האחרון (לשם השוואה, במג'דל-שמס יש בממוצע 18 נדבקים ל-10,000 איש), אך המצב בבירה בעייתי, מכיוון שבחלק מהשכונות ההדבקה גבוהה במיוחד.
מומחי האוניברסיטה העברית החתומים על המסמך – פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, פרופ' רן ניר פז, פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית, ופרופ' נדב כץ – המליצו להחיל סגרים מקומיים ביישובים או בשכונות שבהם יש התפרצות, לוודא הקטנת עומס במסחר, יכולת תחקור של הדבקות בקניונים ובשווקים ולעודד עבודה מהבית.
על פי פרופסור דורון גזית עדיין לא מאוחר לעצור את התפרצות הגל השלישי. לדבריו, ניתן להוריד תחלואה על ידי פעולה מיידית מקומית באזורי ההדבקה, והגבלת תנועה בין אזורים. באזורי התפרצות, לטענתו, יש לנקוט במדיניות מיידית של בדיקות המוניות וסגרים מקומיים.
בציוץ שכתב בטוויטר מציע פרופ' גזית כך: "מוצע לנסות להגביל גישה למסחר לפי אזורי מגורים (מותר להיכנס לקניון בימים מסוימים לפי אזור מגורים), על מנת לוודא הקטנת קישוריות במסחר ועומס. יש חשיבות גבוהה לחינוך, ואין להגביל חינוך כעת, פרט לרמות תחלואה גבוהות. כדאי לבצע סקרי בדיקה של מורים לזיהוי התפרצויות".
