בבוקר אחרי שהכרזת הפרישה של ח"כ גדעון סער לטובת מפלגה חדשה גרמה למפץ בליכוד, במערכת הפוליטית מנסים להבין כיצד המהלך ישפיע על השטח ועל הבחירות: כיצד תתבטא ההכרזה במפלגות הימין, ומי ירצה לשחק במשחק הכיסאות?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יום התפוצות בכנסת: קהילת יהודי בחריין נחשפת
– הסערה בוועדת השופטים: אלה המינויים שמדאיגים את הימין
– שלושה אירועים, עשרות נדבקים: כך הפכה עפולה לאדומה
1. דחיית הבחירות
הכרזתו של סער עשויה להסיר מעלינו את איום היציאה לבחירות רביעיות. "אני לוקח בחשבון גם את האפשרות שהבחירות לא יוקדמו", צפה אמש (ג') בנאומו. "ייתכן שתמצא פשרה שתאריך באופן מלאכותי את חיי הממשלה. אולי במעשה שאני עושה היום יהיה גם תמריץ לדחייתן". סער מכיר את הלך מחשבתו של יו"ר תנועתו בנימין נתניהו. לא מן הנמנע כי גם ללא המפץ של סער, בימים הקרובים היו מתקיימים דיונים קדחתניים בין הליכוד וכחול לבן שהיו מולידים פשרה מוסכמת סביב משבר התקציב. כעת נתניהו יבקש לנצל את הזמן כדי להוריד מההתלהבות הראשונית, לייבש את סער מחוץ למערכת הפוליטית, להתעלם ממנו מצד אחד ומצד שני לתקוף את מפלגתו החדשה, שאין לה שום אחיזה פרלמנטרית.
עם זאת, דחיית הבחירות משאירה אותנו עם ממשלה מסוכסכת, שרבים רואים בעיכוב נוסף של פיזורה לא יותר מהנשמה מלאכותית עד למשבר הבא. אך עלתה האפשרות כי בעקבות המהלך, עלה סיכוי למימוש הרוטציה. אם נתניהו כבר חושש שייצא מבלפור, הוא ירצה להעניק את המעון לבני גנץ ולא לתת הניצחון לסער, אך כמו שזה נשמע כך זה גם נראה – רחוק מהמציאות.
2. הקדמת הבחירות
תנועתו חסרת השם של גדעון סער (דוברו הסביר ש"תקווה חדשה" היא רק הסיסמה) עוד בחיתוליה. אין רשימה מהודקת של נציגים שמתיישרת מאחורי סער והיא עוד לא מוכרת לציבור. לכן, יכול להיות שנתניהו ירצה לנצל את הטריות ולהקדים את מועד הבחירות כדי שלסער לא יהיה מספיק זמן להתארגן, לצאת עם המפלגה בפומבי ולגרוף ממנו מנדטים. אם לחלק מהקוראים התרחיש מוכר, מדובר במצב דומה לדצמבר 2018 עם הקמת הימין החדש של בנט ושקד, שהשיקו את מפלגתם כחודשיים לפני הבחירות הראשונות תחת האות נ' ונותרו מתחת לאחוז החסימה.
בנוסף, מזה זמן רב שהימין שומר על מגמה יציבה של 67 מנדטים בסקרים, ובמערכת הפוליטית עומדים על כך שנתניהו מעוניין בבחירות ורואה הזדמנות להחזיר בסבב הקרוב את ממשלת הימין המבורכת מהכנסת ה-20. לאחר מכן יהיה מאוחר מדי.
3. ממשלה חלופית
אפשרות לה ייחלו במחנה "רק לא ביבי" וכבר הייתה קשה מאוד לפני, הפכה לכמעט בלתי אפשרית עם פרישת סער מהליכוד.
לכאורה גנץ, הנדל, האוזר, לפיד, ליברמן ובנט יכולים להצביע בעד הצעה קונסטרוקטיבית במליאת הכנסת ולהעמיד מועמד אחר בראשות ממשלה חלופית. אולם ארבע נקודות בעייתיות בצעד הזה: אף אחד לא יודע כמה אנשים יערקו עם סער – שכבר הודיע על כוונתו להתפטר מהכנסת – למפלגתו החדשה.
בנוסף, בנט, ששומר על 20 מנדטים יציבים בסקרים, יתקשה לוותר על הליכה לבחירות, אפילו מול האפשרות להסתכן בקמפיין ארוך נגד סער שינסה למשוך מצביעי ימין אליו. לכך מצטרף סירובן של ימינה ודרך ארץ להיתמך על ידי קולות הרשימה המשותפת בהקמת ממשלה שכזו. ולבסוף, בימינה כבר הצהירו רשמית כי פניהם לבחירות ולהחלפת הממשלה ולא יתנו יד להרכבים שונים ומשונים.
4. רשימה מאתגרת בימין
השאלה המתבקשת לשבועות הקרובים היא את מי ימשוך סער משורות הליכוד ואל אלו שחקנים נוספים יוכל לחבור בעת הצורך. כבר הבוקר סער הודיע על איחוד עם השר יועז הנדל וח"כ צביקה האוזר. בהתחשב במחנה שהתגבש סביבו בפעם הקודמת, נצפה לראות את אשת אמונו ח"כ מיכל שיר, אך שני תומכיו המובהקים האחרים – ח"כ יואב קיש וח"כ שרן השכל – שללו לעת עתה הצטרפות להרפתקה. שם נוסף שעלה בבורסת השותפים לדרך הוא של ח"כ יפעת שאשא ביטון, שהותקפה על ידי ראש הממשלה וסביבתו בשל התנהלותה בוועדת הקורונה, ומחפשת את הבית הפוליטי הבא שלה. ציר נוסף יכול להיות בדמות איחוד עם מפלגת ימינה. גם שריון של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט נמצא על הפרק.
5. מתחת לאחוז החסימה
בכיר בליכוד נוהג לומר כי "אחוז החסימה הוא בית הקברות הנוח ביותר למפלגות אווירה". ככזאת, יכול מהר מאד סער למצוא את עצמו בחוץ. לפי מה שצופן לו יו"ר הכנסת יריב לוין, בתגובה לפרישתו הוא ימצא את עצמו מהר מאד מחוץ למשכן. "מה שראינו הערב הוא שידור חוזר של מה שכבר ראינו בעבר – חברנו משה כחלון גם הוא עזב את הליכוד ובסופו של דבר הצטרף לממשלת הליכוד וחזר לתנועת הליכוד. גם אחרים שעזבו את הליכוד, כמו ציפי לבני, איבדו מהר מאוד את אמון הציבור ונמצאים מחוץ לכנסת", הזהיר לוין.
סער קפץ למים העמוקים והעכורים של הפוליטיקה. הוא יודע שהמחסנים מלאים בכדורים לשימוש נגדו, אבל הוא גם יודע שהמגרש הנוכחי הוא קרקע פורייה בשבילו בשיאו של משבר פוליטי ובריאותי לנסות את מזלו פעם נוספת. כפי שהגדיר צייצן אחד בתגובה להכרזה: "מה משותף לחזאים ולכתבים הפוליטיים? שניהם יעסקו בסער(ות) בחורף הקרוב".
