לאחר כעשרה חודשים של טלטלה לאומית ועולמית, יום רביעי האחרון עשוי להיזכר במדינת ישראל כציון דרך היסטורי במאבק למיגור הקורונה. בסביבות השעה תשע בבוקר נחת בנתב"ג מטוס המטען האמריקני, ומבטנו הגיחו בשעה טובה המארזים הראשונים של חיסוני הקורונה, היישר ממפעלי חברת פייזר. בזכות הישגיהם של טובי החוקרים בחברות התרופות, והצלחתה של מדינת ישראל להשתחל לראש התור העולמי לקבלת החיסונים, אנו יכולים לראות באופק את קיצה של המגפה ששיבשה את חיינו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקשרים שהובילו לחיבור בין גדעון סער לחברי "דרך ארץ"
– צה"ל נערך להתפרצות הקורונה בעזה ובכפרי יו"ש
– לא לתעדוף: המדינה צריכה לחסן כל מבקש
אך עצם הגעת החיסונים לישראל היא רק פרק אחד, אכן חשוב ומרכזי, בדרך למיגור הנגיף. חלוקתם בכל רחבי הארץ כרוכה במבצע לוגיסטי מורכב בפני עצמו. במקרה של חיסוני חברת פייזר, הראשונים והיחידים בינתיים שהגיעו לכאן, האתגר כפול ומכופל בשל הצורך להחזיקם בהקפאה עמוקה במיוחד של מינוס 70 מעלות.
ערב נחיתת החיסונים בנתב"ג יצאנו לסיור במתחם הלוגיסטיקה של ענקית התרופות טבע בשוהם, שהוא אחד המרכזים הגדולים בעולם לאחסון ושינוע של תרופות וציוד רפואי. משרד הבריאות הפקיד את המשימה בידי טבע, ובמקום נערכים לקבלת החיסונים, אחסונם והפצתם ברחבי המדינה. חברת הבת של טבע ישראל, ס.ל.א, היא שתוביל את המבצע בהנחיית משרד הבריאות.
המלחמה על המקפיאים
ההמולה בהאנגר הענק בעת בואנו הייתה רבה. עשרות עובדים עסקו בהכשרת המתחם, ובמקום ניצבו כבר ראשוני המקפיאים המשוכללים שיאחסנו את החיסונים הרגישים. "זה אירוע ברמה לאומית, ואני מתרגש לקחת בו חלק", אומר לנו רונן שגב, מנהל פרויקטים בטבע שהופקד על משימת הענק הנוכחית. "אנחנו נבצע אותה על הצד הטוב ביותר", הוא מבטיח. "עברנו ימים מאוד מאתגרים עם שעות ללא שינה בהיערכות להקמת המתחם, אבל אלו היו גם ימים מאוד מעניינים ומלאי סיפוק. לאחסן חיסונים במינוס 70 מעלות זה לא דבר של מה בכך. האופרציה מורכבת, גם מבחינת שינוע והפצה. אבל אני אומר לך באחריות, שנספק את החיסון לכל נקודה במדינת ישראל באפס טעויות".
נכון ליום רביעי עמדו במתחם כעשרה מקפיאים, ובשבוע הבא צפויים להגיע, בספינות משא, מקפיאים נוספים מרחבי העולם. בתגובה למבטי התוהה למראה המקפיאים מבהיר שגב כי "הם נראים אולי קטנים, אבל כל אחד מהם יכול להכיל בין 150 ל־200 אלף מנות חיסונים". בכל מקפיא מותקנים עשרות גלאים רגישים שמודדים את הטמפרטורה בכל פינה בו. לפני שהחיסונים מוכנסים אליו הוא עובר חמישה ימי בדיקות, כדי לוודא שהטמפרטורה בו יציבה.
בדומה לתחרות על מנות החיסון מול מדינות העולם, מתחת לפני השטח התנהלה תחרות בינלאומית גם על המקפיאים המיוחדים לאחסונן. מדובר במקפיאים לא נפוצים, שכן מעטות הן התרופות שדורשות תנאי קור כאלה. "בכל העולם מבקשים לקנות את המקפיאים האלה", מספר שגב. "עבדתי לילות כימים מול יבואנים בארץ והפעלתי קשרים בחו"ל כדי להילחם על כל מקפיא. מצאתי את עצמי מוציא אונייה עם מקפיאים מיפן, ופתאום קיבלנו דיווחים על סופה חזקה בלב ים ועיכוב בלתי צפוי. נדרשתי לאלתר ממקום אחר מלאי שיגיע לכאן כדי להתגבר על העיכוב".
בטבע נערכים גם לבואם של החיסונים האחרים, שדרישות הקירור שלהם שונות. בחדר קירור ענק, שהטמפרטורות בו עומדות על 2־4 מעלות, יאוחסנו החיסונים של אסטרהזניקה לכשיגיעו. במתחם אחר של טבע, בכפר־סבא, יאוחסנו חיסוני מודרנה, שצפויים להגיע לישראל במהלך ינואר.
סביב אחד המקפיאים עומדים כמה עובדים. אחד מהם, לבוש חליפת הגנה, משקפי מגן וכפפות עבות, מתרגל הכנסת חיסונים למקפיא והוצאתם ממנו. מהמקפיא יוצאים אדי קור עזים. העובדים האחרים עוקבים אחר השעון כדי להגדיר את הזמן המדויק שעומד לרשותם מהרגע שבו המקפיא נפתח ועד שהטמפרטורות בו עולות. "אסור לנו לסכן את המנות שיהיו במקפיא", הם מסבירים לנו.
לאורך כל הדרך מהמפעל בארה"ב ועד הרגע שבו החיסונים יגיעו למרפאה, כל מארז חיסונים מחובר למערכות ניטור טמפרטורות ואמצעי מעקב מתקדמים. המעקב הזה ינוהל מחמ"ל מיוחד בבניין חברת טבע בשוהם. בכל רגע נתון ידעו שם באילו תנאים מאוחסנים החיסונים, ויוודאו שבטיחות האחסנה וההפצה נשמרת.
"ההתמודדות עם הפצת 4 מיליון מנות חיסון לא מדאיגה אותנו כמו הרגישות שלהן לכל שינוי טמפרטורה", מסביר שגב. בטבע נוקטים זהירות מכופלת ומשולשת, ולא לוקחים סיכונים. כך למשל, משאיות החיסונים שיגיעו מנתב"ג יחנו בתוך מתחם קירור סגור, בסמוך לחוות המקפיאים, ורק אז צידניות החיסונים יוצאו מהן.
אין מרווח לטעויות
יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל, מפקח מקרוב על המבצע המורכב. "אני כמעט שלושים שנה עובד בטבע, וזה אחד האירועים המרגשים ביותר שלקחתי בהם חלק", הוא אומר לנו. "התייחסנו לזה כמשימה לאומית. זה אתגר לוגיסטי עצום, מעבר לעניין המקפיאים והדרישות הטכניות. מהרגע שהחיסונים יוצאים מהמפעל ועד הרגע שבו הם ניתנים בפועל, הכול חייב להיות מתוכנן ומפוקח, בלי שום סיכון".
ישראל היא המדינה השלישית בעולם, אחרי ארה"ב ובריטניה, שקיבלה מפייזר את החיסונים. החברה התחייבה לייצר 100 מיליון מנות חיסון עד סוף 2020, אך בפועל תספק עד סוף השנה רק 50 מיליון. מתוכם הצליחה ישראל, במאמצי על, להשיג 4 מיליון מנות שיגיעו לכאן בשבועות הקרובים. "אני לא מכיר אף מדינה חוץ מאנגליה וארה"ב, שתהיה לה האפשרות הזו ובהיקפים האלו", אומר אופק.
"כבר היום", הוא מתאר, "אנחנו מאורגנים פה באתר לקליטה של יותר ממיליון וחצי חיסונים, ובתוך שבוע נכפיל את היכולת שלנו. הכשרנו אתר נוסף בכפר־סבא כדי לשמור על יתירות ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. זה אירוע שלא היה דומה לו בהיקף שלו. קודם כול, כמות של כ־4 מיליון חיסונים שמגיעים בטווח של 20 יום פלוס מינוס. זה כשלעצמו מספר עצום, ולכך יש להוסיף את האתגר של הטמפרטורה הנמוכה".
"אם אנחנו רואים עלייה קלה בטמפרטורות באחת הצידניות, בכל מקום שהוא בתהליך ההובלה ברחבי הארץ, אנחנו יודעים להגיב עם תוכנית חירום מוסדרת ושולחים מענה. זה חיסון וי־איי־פי"
הדחיפות שבחיסוני הקורונה והמאבק העולמי על השגתם, מסביר אופק, אינם מותירים מרווח לטעויות ולמחדלים. "להבדיל מכל תרופה או חיסון אחרים, לא יהיו לנו הקצאות נוספות מעבר למה שהוזמן. אם נניח קורה משהו לחיסון שפעת והוא ניזוק, מזמינים חיסון נוסף והכול בסדר. אבל בחיסוני הקורונה הביקוש גדל על ההיצע בעולם, ונכון לעכשיו לא נקבל חיסונים מעבר למה שהוזמן. אם צידנית קטנה שבתוכה 50 אלף חיסונים נפגמת, ישראל לא תוכל לקנות אחרים במקומם. לכן פיתחנו שיטות בקרה יצירתיות, ואנחנו עוקבים מחדר השליטה שלנו כאן ויודעים מה קורה בכל צידנית עד לנקודת הקצה. אם אנחנו רואים עלייה קלה בטמפרטורות באחת הצידניות, בכל מקום שהוא בתהליך ההובלה ברחבי הארץ, אנחנו יודעים להגיב עם תוכנית חירום מוסדרת עוד לפני השלב המסוכן, ושולחים מענה. ללא ספק, זה חיסון וי־איי־פי".
המחיר שישראל שילמה על החיסונים נשמר בסוד, אבל הם יקרים יותר בהשוואה לחיסונים אחרים. בארה"ב מחירן של שתי מנות חיסון עומד על כ־60 דולרים, בעוד מחירו של חיסון רגיל נע בין 6 ל־10 דולרים. לאחר שהחיסונים ייצאו מהמקפיאים הם יועברו לצידניות בטמפרטורה שבין 2 ל־8 מעלות, ויש להשתמש בהם בתוך חמישה ימים. כל חבילת חיסונים מכילה 5,000 מנות, שיהיה צורך להשתמש בהן בפרק זמן זה.
ההצלחה תלויה בציבור
נכון למועד כתיבת שורות אלו, משרד הבריאות טרם פרסם את הסדר שלפיו יינתנו החיסונים, אך נראה כי בישראל ינהגו בדומה למדינות אחרות, והראשונים להתחסן יהיו אנשי הצוותים הרפואיים ואוכלוסיות מבוגרות ובסיכון. עם זאת, החיסונים יינתנו כנראה לצוותים בבתי החולים לפני צוותי קופות החולים.
על פי המתווה הראשוני שהציגו ראש הממשלה נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין ביום רביעי, מבצע החיסונים הלאומי יתחיל ב־27 בדצמבר, והקצב יעמוד על 60 אלף מנות חיסון ביממה. אדלשטיין ציין כי בסופו של התהליל כל מי שירצה בכך יוכל לקבל את החיסון, שיינתן בקופות החולים. לדבריו, "אין פריסה טובה יותר מקופות החולים הישראליות. אנשי המקצוע של משרד הבריאות ישבו במשך חצי שנה לילות כימים כדי להגיע לתוצאה הזאת, ואת הקופון יגזרו בקרוב כל אזרחי ישראל".
נוכח כמות החיסונים הגבוהה יחסית, במשרד הבריאות מתלבטים אם לאפשר לכולם להתחסן כבר בשלב הראשון לאחר צוותי הרפואה ולא לתעדף אוכלוסיות בסיכון, וזאת בשל המורכבות הכפולה באספקת מנות חיסון לכל רחבי המדינה בשתי פעימות – למבוגרים ולצעירים בנפרד. שיקול נוסף בעד האפשרות הזו הוא שחיסון צעירים יביא להפחתת הסיכון הנשקף למבוגרים.
גם בצה"ל נערכים לקבלת המנות. הן יינתנו תחילה לאנשי הרפואה בצבא ולאחר מכן לבכירי המטכ"ל, כדי לשמור על רציפות תפקודית. אחריהם בתור: לוחמי הטיס בחיל האוויר, לוחמי היחידות המיוחדות וגדודים מתמרנים.
בשבועות האחרונים מתנהל מאבק, שהוא בעל אופי פוליטי יותר ממקצועי, בשאלת האחריות למבצע החיסונים. בעוד משרד הביטחון ופיקוד העורף לוחצים לקבל אותו לידיהם, במשרד הבריאות משוכנעים כי קופות החולים – שמחסנות את אזרחי ישראל גם לשפעת – יוכלו לעמוד במשימה באופן הטוב ביותר.
ביום שני השבוע מתח שר הביטחון גנץ ביקורת על נתניהו וטען כי הפך את נושא החיסונים ליחסי ציבור עצמיים. בכירים בליכוד טענו בתגובה כי גנץ מעוניין לשאת באחריות לניהול מבצע החיסונים כדי לגרוף הון פוליטי ולהצטלם כמושיע, לאחר שלא גילה מעורבות יתירה בניהול המשבר ולא לקח חלק במבצע להבאת החיסונים לישראל. "אנחנו מעדיפים שגנץ יתעסק במאמצים הלא מוצלחים של מפקדת אלון לקטיעת שרשראות ההדבקה בגל השלישי. אנחנו סומכים על קופות החולים שיידעו לחסן את האוכלוסייה יותר מכל גוף ביטחוני או רשות מקומית", הם אומרים לנו.
גם בקופות החולים מאמינים כי יש להן היכולת לבצע את חיסון אזרחי המדינה בכוחות עצמן, אם כי לא שוללים את האפשרות שיזדקקו לסיוע בכך, אולי אף מצה"ל. מי שאמורה לרכז את נושא חיסוני הקורונה בשירותי בריאות כללית, קופה שחברים בה יותר ממחצית מאזרחי ישראל, היא כלנית קיי, ראש אגף סיעוד בחטיבת קהילה.
"אנחנו בכללית יודעים להתמודד עם אתגרים כאלה", אומרת לנו קיי. "בתוך שישה שבועות חיסַנו השנה למעלה מ־1.1 מיליון ישראלים נגד שפעת, וזה התנהל בצורה מופתית. ההצלחה תלויה כמובן בשיתוף הפעולה של הציבור ונכונותו להתחסן, ושיהיו כמובן די חיסונים. במבצעים רפואיים שונים בעבר, כמו בחיסון נגד פוליו, היו שיתופי פעולה גם עם הצבא ומערכות בריאות הציבור. ככל שייווצר צורך, ניעזר בהם".
בקופת חולים כללית נערכים לחיסון מבוטחי הקופה בשלושה תרחישים, שכרגע עוד לא ידוע איזה מהם ייושם: "בתרחיש הראשון נספק את החיסון בכ־400 נקודות ברחבי הארץ, במרפאות גדולות אזוריות. תרחיש נוסף הוא חיסון האזרחים במתחמים ייעודיים כמו באצטדיונים, ואנחנו נערכים לתרחיש נוסף של ניידות חיסונים ברחבי הארץ. גם בתי החולים שלנו יהיו שותפים למאמץ הזה".
מה מסוכן יותר
מה שמטריד יותר מכול את אנשי מערכת הבריאות בישראל הוא שיעור ההיענות לחיסון. הבאת מיליוני מנות חיסון היא הישג מכובד, אבל ללא אזרחים שיבואו להתחסן – לא עשינו דבר. ברשתות החברתיות מתפרסמים דיווחי שווא וכתבות מגמתיות על סיכונים ונזקים שהחיסונים החדשים עלולים כביכול לגרום. בינתיים נראה שמשרד הבריאות מפקיר את הזירה ההסברתית הזו ואיננו משיב מלחמה כדי להפריך את החששות הבלתי מבוססים ולצמצם את השפעתם על הציבור. רופאת המשפחה שלי והרוקחת בבית המרקחת השכונתי הבהירו לי אף הן שימתינו מלהתחסן עד שיהיו בטוחות כי החיסון בטוח לחלוטין.
"יש לנו חיסון שיכול לצמצם את התחלואה ולאפשר לנו לחזור לחיים נורמליים. אני חושבת שהציבור צריך להבין את זה ולהיענות לאתגר הלאומי", אומרת קיי. החיסונים של פייזר ומודרנה מתבססים על טכנולוגיה חדשנית של מולקולת MRNA שאכן לא נעשה בה שימוש עד כה בתחום החיסונים, אך היא זכתה לאישורי הבטיחות המחמירים בעולם. "חיסון זה סוג של טיפול רפואי, והאזרח צריך להבין את כל ההשלכות של טיפול שהוא עומד לקבל", אומרת קיי. "לטכנולוגיה שהחיסון מבוסס עליה יש לא מעט שנות ניסיון. אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בבריטניה, שם החלו לחסן, ונלמד מהניסיון שלהם. כל אחד צריך לקבל החלטה האם הוא מעדיף לקחת סיכון של להיות חולה בקורונה או לקחת חיסון. תאמין לי שהסיכון מהקורונה קשה יותר".
ככל שיהיו מספיק חיסונים, כמה זמן להערכתך ייקח לחסן את המבוטחים שלכם?
"ככל שתהיה היענות של הציבור והצוותים הרפואיים להתחסן, אני מניחה שבתוך חודש וחצי נסיים את המבצע הזה. יכול להיות שזה ייקח עוד קצת זמן בגלל הצורך בשתי מנות חיסון, אבל בגדול אנחנו מקווים עד סוף ינואר להיות אחרי זה. ככל שיותר אנשים יתחסנו, נוכל לחזור לאט ובהדרגה לשגרה נורמלית. אנשים מחוסנים אולי יוכלו להסתובב בלי מסכה, ולהתנייד אם נניח יוחלט על סגר".
בשיחה שקיימנו עם בכיר בוועדת משרד הבריאות האחראית לנושא החיסונים, הוא מביע ביטחון שהציבור בישראל יבוא להתחסן. הוא מזכיר כי מדובר בחיסון הניתן בשני שלבים שביניהם 21 יום, וכי הסיכון להידבק ולהדביק בקורונה יישאר גם לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה, אם כי הוא יהיה מופחת, עד לקבלת המנה השנייה.
ומתי נזכה להסיר את המסכות? בכיר משרד הבריאות מציע להתאזר בסבלנות. "הצורך בחבישת מסכה יישאר עוד זמן, גם בשל הצורך הציבורי וכי יהיה קשה לזהות מחר מי קיבל חיסון. כל זמן שעוד יש קורונה במדינה, יהיו מסכות".
במשרד הבריאות מגבשים מדיניות של תעודות חסינות למחלימים ולמחוסנים, ולא מן הנמנע שנושאיהן יוכלו לחזור בקלות רבה יותר לאולמות הקולנוע, לבתי המלון ולמרחבים סגורים אחרים. אגב, הבכיר מציין כי "מושתלי כליה ומושתלים יוכלו לקבל את החיסון, אם אין להם בעיה חיסונית קשה ופעילה".
שאלה מרכזית אחת נותרה ללא מענה בינתיים: פרק הזמן שהחיסונים יהיו תקפים במהלכו. בתרחישים האופטימיים ביותר החיסון יעלים לחלוטין כל סיכוי להידבק שוב בקורונה, בתרחישים סבירים הוא יספק הגנה לשנה, ובתרחיש העגום והלא בלתי אפשרי, הוא יעניק הגנה לתקופה שבין ארבעה לשישה חודשים בלבד.
