שלשום, יום למחרת הודעתו של ח"כ גדעון סער על פרישתו מהליכוד והקמת מפלגה חדשה, התבשרנו על שני המצטרפים הראשונים אליו: ח"כ צבי האוזר והשר יועז הנדל. החיבור בין השלושה התבשל זה תקופה ארוכה על אש נמוכה. מעטים היו בסוד העניינים, והשבוע הוחלט לקפוץ למים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקשרים שהובילו לחיבור בין סער לחברי "דרך ארץ"
– הזדמנות שלא תחזור: פרישת מזוז פותחת פתח לתיקון מימין
– תביעה נגד כרמל מעודה: העבירה אותנו שבעה מדורי גיהינום
סער מבין זה זמן שבליכוד תחת נתניהו עתידו חסום, ובכל זאת התזמון של המהלך לא ממש ברור. הבחירות טרם הוכרזו, וסער כבר הודיע על הקמת תנועה, בעלת השם הבוסרי "התקווה החדשה". אם תימצא פשרה על התקציב בין הליכוד וכחול לבן, שתמנע את פיזור הכנסת, התנועה החדשה תיאלץ לערוך מסע בחירות ארוך במיוחד, כאשר סער מחוץ לכנסת ונטול תפקיד פוליטי, בעקבות התפטרותו השבוע. הסקרים הראשונים והמחמיאים מעניקים לו בין 15 ל־18 מנדטים, אבל ניסיון העבר מלמד שמכאן אפשר בעיקר לרדת.
נראה שנוכח העלייה הדרמטית לאחרונה של בנט בסקרים, חשש סער להישאר מאחור וביקש להיות הראשון שמכריז במפורש על התמודדותו לראשות הממשלה, וכך ליצור סחף ציבורי גם לכיוונו.
האוזר והנדל, נציגי הימין החילוני, לא ממש השתלבו בכחול לבן, מפלגת המרכז שדחתה את דעותיהם הימניות. עם הפיצול בין גנץ ללפיד נפרדו גם הם מתל"ם, המפלגה שהקים יעלון, והמשיכו את דרכם במפלגה העצמאית שהקימו, "דרך ארץ". בין מערכת בחירות אחת לאחרת בשנתיים האחרונות הם מיקדו אליהם תשומת לב רבה לאחר שהפכו ללשון מאזניים בין ימין לשמאל. פעמיים הם עמדו כחומה בצורה. תחילה מול השמאל, כאשר חסרו שתי אצבעות להקמת ממשלה בתמיכת הרשימה הערבית המשותפת. תחת אינסוף לחצים והפגנות תחת ביתם הם אמרו לא. בפעם השנייה הם ניצבו מול הימין שביקש להקים ממשלה צרה בראשות נתניהו, צעד שהיה מוביל להמשך כהונתו בלא תאריך תפוגה.
לפתחו של הצמד הונחו הצעות רבות, ובליכוד הבטיחו להם הרים וגבעות אם יאפשרו הקמת ממשלה צרה, אולם מסיבות עקרוניות סירבו השניים לכך. בהמשך הוצע להם לחבור לימינה, אולם למרות ידידותם עם בכיריה, כמה סיבות גרמו להם להסיק כי אין מדובר בחיבור רלוונטי בעבורם. מלבד ההבנה שבצמרת ימינה צפוף ולא בקלות יימצאו להם מקומות ריאליים, הם התרשמו שבנט לא בשל לתפקיד ראש הממשלה. גם האמירה המזלזלת כלפיהם של ח"כ סמוטריץ' – "הם בחורים טובים, אבל אין לי מושג מי רוצה אותם אצלנו, הם לא מוסיפים לנו מצביע אחד" – לא תרמה לעניין. ובכל זאת, לא נפסלת אפשרות לריצה משותפת עם מפלגתו של סער כאיחוד טכני.
תחילתה של ההיכרות בין סער להאוזר לפני 37 שנים, כאשר סיים סער את כהונתו כיו"ר נוער התחייה, והאוזר החליף אותו בתפקיד. בהמשך הם למדו יחד משפטים באוניברסיטה העברית והיו קרובים במיוחד, ומאז במהלך השנים נפגשו בצמתים שונים.
בתקופה האחרונה היה האוזר האדם המרכזי שהשפיע על סער לצאת לדרכו החדשה, משך גם את חברו הנדל למיזם החדש ופעל רבות מאחורי הקלעים כדי שהמהלך יצא לפועל. הנדל והאוזר מצידם הבינו שכשחקנים בודדים כוחם הפוליטי קטן מדי, ועל כן החליטו לחבור לסער, שהם רואים בו שותף פוליטי ואידיאולוגי.
במסדרונות הכנסת נצפו לא פעם הנדל והאוזר יוצאים ונכנסים מחדרו של סער, ולחלופין סער נכנס לחדר הפנימי בוועדת חוץ וביטחון שהאוזר עומד בראשותה. בעת האחרונה הם נפגשו כמה פעמים עם טל זילברשטיין, יועץ פוליטי ואסטרטגי שמייעץ לסער. סער עדיין שוקל אם מוטב להקים מפלגה חדשה שתאפשר לו מרחב תמרון גדול יותר, או להשתמש בפלטפורמה המפלגתית של דרך ארץ, שמגיעה עם צ'ק שמן בדמות מימון מפלגות בסכום של כ־5 מיליון שקלים. לקראת הרכבת הרשימה, מבטיחים בסביבת השלישייה, יצטרפו אליה עוד פורשי ליכוד לצד אישי ימין מובהקים.
זו הפעם הראשונה שמימין לנתניהו מתייצבת מפלגה שאיננה בעלת זהות ציונית־דתית, ופונה באופן מובהק אל הימין החילוני ולאנשי ליכוד שסבורים כי נתניהו צריך לסיים את תפקידו. במפלגה מדברים על "ימין רך" ושמרני שיכול למצוא בה את מקומו הטבעי, ומעריכים כי ישנם לפחות בין 10 ל־12 מנדטים "על הרצפה", של אנשי ימין שמסתייגים מנתניהו אך גם לא יצביעו למפלגה שבצלאל סמוטריץ' חבר בה. הם שואבים עידוד מסקרי עומק שערך בעבר היועץ האסטרטגי ישראל בכר, אשר בדק את הפילוח של מצביעי כחול לבן. על פי ממצאיו מדובר בחלוקה כמעט שווה לשלישים: 34 אחוז ממצביעי כחול לבן הם אנשי ימין, 31 אחוז מרכז, והשאר שמאל. כעת, כשכחול לבן בשלבי גסיסה, הם מבקשים להעביר אליהם את המצביעים ששוב יחפשו בית פוליטי.
