על סף קיצה של שנת 2020 וערב מלאת שנתיים לכהונתו, הרמטכ"ל רב־אלוף אביב כוכבי מעניק לציבור מושג על היקף הפעילות ההתקפית של צה"ל בימים אלה בחזית הדרום, הצפון והמזרח. הוא גם חולק עם הציבור את הערכתו על התועלת שישראל הפיקה מהפעילות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מסביב לעולם במינוס 70 מעלות: כך יופצו החיסונים בישראל
– שיטת מצליח: זריקת האשמות ללא בסיס עובדתי
– תיקון לחוק יסוד הממשלה: האם יש סיכוי לפשרה בין כחול לבן לליכוד?
"תקפנו השנה כ־500 מטרות בכל הזירות וערכנו מבצעים רבים בממד החשאי", הוא אמר בשבוע שעבר בתדרוך כתבים צבאיים. לדבריו, "ההתבססות האיראנית בסוריה נמצאת במגמת האטה ברורה בתוצאה מפעילות צה"ל, אך יש עוד כברת דרך להשלמת היעדים בזירה". מכאן אפשר להבין שצה"ל הצליח לפגוע בחלק ניכר מהתשתיות האיראניות הקונבנציונליות המיועדות לפגוע בישראל, אך בהחלט לא בכולן.
מדברי הרמטכ"ל גם עולה שהאיראנים ספגו מכות קשות, אך נחישותם להתבסס בסוריה עדיין גבוהה. המאמצים ממושכים, והמב"ם – המלחמה שבין המלחמות – הצליחה לסגור בפני האיראנים נתיבים רבים ולהקטין באורח ניכר את הצלחותיהם. כמו כן צה"ל פועל מעת לעת נגד תשתיות סוריות, בעיקר בתגובה לניסיונות תקיפה מרמת הגולן, מתחת לאפו של אסד.
מצבת הפעילים האיראנים ולוחמי המיליציות של טהרן בסוריה הצטמצמה מאוד, וניכרת ירידה בפעילות המפקדות האיראניות ומחנות הפעילים שפונו מאזור דמשק. האיראנים ספגו מכות קשות עד כדי "אדמה חרוכה", שאין עוד יכולת לשקם בה תשתיות טרור. גם בצירי התובלה של אמצעי הלחימה מאיראן לסוריה ניכרת הצטמצמות בפעילות בחודשים האחרונים, אם כי ייתכן שאפשר לזקוף חלק ממנה גם למשבר הקורונה הפוגע קשות במזרח התיכון ובאיראן.
"אנו פועלים באינטנסיביות בשש זירות", אומר רא"ל כוכבי. "יש זירות עם פעילות יום־יומית ויש כאלה עם פעילות שבועית או חודשית. ברוב המדינות המקיפות את ישראל יש אזורים ללא משילות, המאתגרים אותנו בהפעלת 'מנופים' קלאסיים. המזרח התיכון הוא האזור המשוסע, המפולג והאלים ביותר בעולם".
לפי שעה נראה שהפעילות הצבאית הישראלית הענפה מצליחה להרתיע את האויב בכל הגזרות. חמאס, חיזבאללה ואיראן מעדיפים לרוב לנשוך שפתיים ולא להגיב, מחשש שתגובת ישראל תהיה קשה ולאור ידיעתם על היכולות הרבות של צה"ל, שרק חלקן הקטן מגיע לידיעת הציבור. בין השאר נמנע חיזבאללה עד כה מלהגיב על הרג הפעיל שלו בסוריה, בפעולה שהוא מייחס לחיל האוויר. רא"ל כוכבי הגדיר לא מכבר את נוסחת התגובה הישראלית במקרה שנסראללה יבחר בכל זאת לפגוע בישראל. הוא הזהיר שפגיעה בחיי אזרחים או חיילים תביא לתגובה קשה שעלולה לגרור את האזור למלחמה או לכמה ימי קרב. 
כמובן, עדיין תיתכן תגובה של חיזבאללה או תגובה איראנית על חיסול מדען הגרעין הבכיר לפני כשבועיים, המיוחס לישראל. כטבען של תגובות ותגובות נגד, מתקפה כזאת עלולה להתפתח למערכה כוללת. לכן מקווים במטכ"ל שעל אף משבר התקציב והתפזרות הכנסת, תימצא דרך לאפשר לצה"ל גם ב־2021 להמשיך לממש את התוכנית הרב־שנתית "תנופה". ללא קידום תר"ש תנופה, טוענים שם, הצבא יתקשה לתחזק ולשכלל את ההגנה הרב־ממדית של ישראל בפני איום הטילים, אבל גם בפני ניסיונות חדירה בגבול הצפון.
בהנחה שעימות צבאי עלול לעמוד בפתחנו בכל רגע נתון, הנחה הרמטכ"ל את זרועות צה"ל לקדם את תהליכי המוכנות למערכה צבאית רחבה, תוך שיפור המוכנות לחירום וכתיבת תוכניות מבצעיות מעודכנות. בעידן כוכבי מדברים הכרעה, ניצחון, הבסת האויב ושלילת יכולותיו, כמו למשל יכולתו לבצע ירי תלול מסלול. הרמטכ"ל מבקש לשים דגש מיוחד על המוכנות לימי קרב בזירה הצפונית והדרומית, בהבנה שימי לחימה רצופים מול חיזבאללה אינם תרחיש בדיוני.
כחלק מההיערכות סיימו בצה"ל לכתוב את "תפיסת ההפעלה לניצחון" שמרכיביה הם המצפן להפעלת כוח ולבניינו. המטרה של כוכבי היא ליצור שפה משותפת בין כל החילות והזרועות. המסמך הופץ החודש בין כל הקצינים מדרגת סגן־אלוף ומעלה, במטרה להטמיע את השפה שהוא מקדם בקרב כולם. הזרועות, הפיקודים והאגפים בצה"ל יסיימו עד מחצית השנה הבאה את כתיבת תפיסת ההפעלה של מערכיהם, כנגזרת מתפיסת ההפעלה המטכ"לית. כלומר, תפיסות הפעלת הכוח בהתקפה ובהגנה בצבא כולו יהיו כתובות בשפה צבאית אחידה.
מה מסתתר מאחורי המונח "ניצחון" בתפיסה שמוביל כוכבי? בין השאר, תמרון קרקעי במערכה בצפון. כוכבי מאמין שבלי תמרון תוקפני – בניגוד לתמרון המהוסס שהתנהל במלחמת לבנון השנייה – לא יצליחו כוחותינו לשלול מחיזבאללה יכולות מבצעיות חשובות ולהכריע אותו. לכן חשובה כל כך גם השפה הצבאית המשותפת בין זרועות צה"ל.
כוכבי עצמו יוצא תכופות לשטח כדי לוודא שההכנות נערכות. לדבריו הוא גם עושה מאמץ תקציבי פנימי כדי לאפשר את מימוש תוכנית תנופה, למשל באמצעות קיצוץ סעיפי הוצאה אחרים של הצבא, שאינם קשורים ישירות למאמץ הלחימה העתידי או לאימונים לקראתו. במהלך ינואר יכנס הרמטכ"ל את הפיקוד הבכיר של צה"ל לסדנה "תנופה עד כאן", החשובה מאוד בעיניו, ויבקש מכל אלוף במטכ"ל להציג את התקדמותו, את הפערים בין הרצוי למצוי, ואת תוכניתו למחיקת הפערים הללו.
אחד האתגרים הגדולים של כוכבי ב־2021 הוא ביטול קיצור השירות הסדיר, שהרמטכ"ל אינו אוהב בלשון המעטה. ההחלטה לקצר את השירות, אומרים בצה"ל, התקבלה בחיפזון ובאופן שגוי, במחשבה שהקיצור יביא לחיסכון משאבים עצום וישחרר צעירים לשוק העבודה. בפועל החיסכון אינו גדול, והוא מופנה להחתמת חיילים לשירות קבע יקר יותר.
אתגר נוסף שיעסיק רבות את צה"ל בשנה הקרובה הוא הסייבר. "מרחב הלחימה שהשתנה השנה מאוד הוא ממד הסייבר", אמר השבוע כוכבי קצרות, "זהו מרחב שערכנו בו מבצעים התקפיים רבים".
