ההישג המרכזי של מרוקו מהסדר הנורמליזציה עם ישראל, הוא ההכרה האמריקנית בריבונותה על הסהרה המערבית. מרוקו סיפחה את האזור שנמצא בחלקה הצפון-מערבי ב-1979, לאחר שהיה תחת כיבוש קולוניאליסטי ספרדי. אתמול (שבת) פרסם בחגיגיות שגריר ארה"ב במרוקו דיוויד פישר את המפה החדשה, בה כלולה הסהרה המערבית כחלק ממרוקו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תיקון לחוק יסוד הממשלה: האם יש סיכוי לפשרה בין כחול לבן לליכוד?
– נס מס השמן: למה נרות החנוכה עולים כל כך הרבה
– הפצצה של גדעון סער הוכיחה שלא לעולם חוסן
פרופ' יוג'ין קנטרוביץ', מומחה למשפט בינלאומי וחבר בפורום קהלת, חוקר כבר שנים את ההבדלים שבין אזורי סכסוך שונים בעולם. "מרוקו מעולם לא נדרשה לסמן באופן שונה מוצרים מהסהרה המערבית, כפי שנדרשת ישראל לגבי מוצרים מיו"ש", הוא אומר. "אף שברור כי הזיקה היהודית ליו"ש היא הרבה יותר משמעותית משל מרוקו לסהרה. הסהרה, עד לסיפוחה, מעולם לא הייתה חלק ממרוקו, אם כי לא הייתה גם מדינה עצמאית. החומה מוקפת המוקשים שמרוקו בנתה שם, פוגעת הרבה יותר בזכויות תושבי הסהרה, ובכל זאת, הביקורת הבינלאומית לא התקרבה לרמה אותה סופגת ישראל. ארה"ב לא הייתה הראשונה להכיר בריבונות המרוקנית שם. מספר מדינות ערביות הכירו בכך קודם".
החלטה ישנה של האו"ם שאינה מתקיימת, קובעת כי עתיד האזור צריך להיקבע במשאל עם. קנטרוביץ' מזכיר כי ב-2016, ביקר מזכ"ל האו"ם דאז, באן קי מון, בסהרה המערבית והגדיר אותה כשטח כבוש. התגובה המרוקנית הייתה חריפה, הפגנות ענק התקיימו במדינה נגד המזכ"ל, התקשורת יצאה נגדו ועובדי האו"ם נאלצו להתפנות משם. "מרוקו היא מונרכיה ואין בה ויכוחים פנימיים בנושא הזה, כמו הוויכוחים שיש בדמוקרטיה שלנו", הוא אומר, "אבל הם תמיד הבהירו שזה שלהם. ההכרה האמריקנית בכך מוכיחה שהחוק הבינלאומי הוא לא עניין תיאורטי בלבד, הוא מתחשב במציאות ונתון למשא ומתן. עמידה עקבית ובלתי מתפשרת של מרוקו, הביאה את ארה"ב להכיר בכך. זה מוכיח שהאו"ם לא אומר את המילה האחרונה". הוא מוסיף כי לדעתו ישראל צריכה לגלות את אותה נחישות ועקביות בנוגע ליו"ש.
עם זאת, על פי פרסום ברשת ב', גורמים במרוקו כבר מבקשים כי גם ישראל תכיר בריבונותה על סהרה המערבית. לדעת קנטרוביץ', תמורת הכרה כזו על ישראל לדרוש הכרה מרוקנית בריבונות ישראלית ביו"ש, או לפחות – הקמה של שגרירות בירושלים.
הנורמליזציה בין ישראל ומרוקו, נחתמה בשיחה טלפונית, שהתקיימה ביום חמישי בין נשיא ארה"ב טראמפ למלך מרוקו, מוחמד השישי. טראמפ צייץ בטוויטר כי מדובר ב"עוד פריצת דרך היסטורית", והכריז על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל למרוקו. בכך, הפכה מרוקו למדינה המוסלמית הרביעית שמכוננת יחסים עם ישראל בחודשים האחרונים, אחרי איחוד האמירויות, בחריין וסודן.
במסגרת ההסכם יוקמו משרדי קישור הדדיים ויופעלו קווי טיסה ישירים. שליח הבית הלבן ג'ארד קושנר, שהיה שותף מרכזי במשא ומתן אמר ביום חמישי כי הכוונה היא להקים שגרירויות ולקדם שיתוף פעולה כלכלי. "באמצעות הצעד ההיסטורי הזה, מרוקו מחזקת את הקשר ארוך השנים שלה עם הקהילה היהודית במרוקו, בישראל ובשאר העולם. זה מחזק עוד את ביטחונה של ישראל, ומייצר הזדמנויות עבור מרוקו וישראל".
ראש הממשלה נתניהו הדליק ביום חמישי נר ראשון של חנוכה בכותל עם שגריר ארה"ב בישראל דוד פרידמן, ואמר שם כי "בין מרוקו והעם היהודי יש קשרים אמיצים. מאות אלפים מבני הקהילה הזאת עלו לישראל והם משמשים גשר חם בין העם במרוקו לעם בישראל, גשר של אהבה, אהדה, חיבה ומסורת. אני חייב להגיד שהבסיס המוצק הזה מהווה את היסוד שעליו אנחנו בונים את השלום הזה".
ובתוך כך, אתמול הכריזה גם ממלכת בהוטן שבלב ההימלאיה על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. טקס החתימה נערך במעונו של שגריר ישראל בהודו, ד"ר רון מלכא. בסוף השבוע שעבר שוחח שר החוץ אשכנזי עם עמיתו הבהוטני. במהלך השיחה סוכם על מועד החתימה וכן על גיבוש תוכנית עבודה משותפת בתחומי ניהול המים, החקלאות, הבריאות ועוד. ראש הממשלה נתניהו בירך אתמול בערב על ההסכם, ואמר כי "כינון היחסים בין ישראל לבהוטן הם פרי נוסף של הסכמי השלום. אנו נמצאים במגעים עם מדינות נוספות שרוצות להצטרף ולכונן עמנו יחסים". יש לציין כי ההסכם עם בהוטן אינו קשור להסכמי אברהם, והוא פרי יחסים ארוכי שנים אותם טיפחו נציגי משרד החוץ הישראלי בהודו.
