חודש דצמבר הנוכחי מתיימר להיות החודש המשמעותי ביותר בישראל לשנת 2020, מבחינה משפטית ששלובה גם בעולם הפוליטי. שלוש תשובות מדינה אמורות להינתן בשבוע הקרוב לצווים שהוציא בית המשפט לממשלה בעתירות נגד ממשלת החליפים, פשרת האוזר בנושא התקציב וניגוד העניינים של ראש הממשלה שכוללת גם התייחסות לעיכוב מינויי הבכירים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מעבר למוסר: צה"ל חייב לדייק ללוחמים נהלי פתיחה באש
– דיכטר מבהיר: את עתידי הפוליטי אני בונה בליכוד
– מנדלבליט: יש לפעול להבאת המינויים הבכירים לדיון בממשלה
כזכור, בית המשפט בהחלטתו לגבי העתירה נגד הסדר ממשלת החליפים קבע כי לראשונה הוא יתערב בחוק יסוד. בהחלטה נקבע כי על הממשלה להשיב מדוע לא יבוטלו ההוראות בחוק יסוד "הממשלה" המצמצמות את סמכותה של הכנסת להביע אי אמון בממשלה; מדוע לא ייקבע כי שריון החוק ברוב של שבעים אינו חוקתי ומדוע החוק כולו וההסדרים הכלולים בו במסגרת ההסכם הקואליציוני יחולו רק החל מהכנסת ה-24 ואילך.
בעתירה נגד אי חקיקת חוק תקציב המדינה קבע בית המשפט כי על המדינה להשיב מדוע לא תיפסל פשרת האוזר ובעניין מינוי הבכירים הורתה הנשיאה חיות לממשלה להשלים במהירות הראויה את המינויים של כלל הבכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור ממשלה.
החלטות אלה מצטרפות לפסקי הדין שכבר ניתנו בשבועיים האחרונים בנוגע למינוי מפכ"ל ולמינוי מנכ"ל למשרד המשפטים. בראשון ציווה בית המשפט על השר לביטחון פנים להעמיד מועמד לוועדת גולדברג במהירות הראויה, ואילו בשני ציווה בית המשפט על הממשלה לאשר את מינוי המנכ"ל עד סוף החודש.
מהחלטות אלו עולה דאגה כי הן נועדו להכין את הקרקע לדיון המורחב על חוק הלאום שיתקיים על פי סדר הזמנים, ביום שלישי שלאחר חג החנוכה. שני פסקי הדין הרלוונטיים ביותר לחוק הלאום הם בעתירות נגד ממשלת החליפים ונגד פשרת האוזר בנושא התקציב.
בעתירה נגד ממשלת החליפים טענו העותרים כי התיקון לחוק יסוד "הממשלה" המאפשר את ההסדר הפוליטי, הוא 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי'. במה דברים אמורים וכיצד הכרעת בית המשפט בעניין עלולה להביא לכדי רעידת אדמה? ננסה להסביר.
בישראל, ישנה מחלוקת האם קיימת חוקה או לא, אך מאז המהפכה החוקתית של השופט ברק, בית המשפט מספר לנו שחוקי היסוד הם הנורמה העליונה וכל החקיקה כפופה אליהם. משכך, כוחו של בית משפט לקבוע שחוקים בטלים נובע מהשאלה בה הוא מתבקש להכריע: האם חוק מסוים סותר את חוקי היסוד?
אלא שבקבלת דוקטרינת 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי', בית המשפט למעשה יבצע "מהפכה חוקתית על סטרואידים" באם יכריע שהוא לא רק בודק חוקיות של חוקים בהתאם לחוקי היסוד, אלא קובע כי ישנם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה שלא נקבעו בחוקי היסוד והם עליונים גם עליהם.
עד היום בית המשפט בישראל נזהר מלהשתמש בדוקטרינה של 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי' מכיוון שגם אם יש מי שטוען שבישראל ישנה חוקה והיא בדמות חוקי היסוד, היא איננה שלימה. וכדי ל'תקן' חוקה באופן שיתאים לאותם ערכים נעלים, יש לעשות זאת תוך תיקון חוקה שלימה.
הנשיאה חיות כתבה זאת בעצמה בפסק דין "חוק ההדחה"- תיקון לחוק יסוד הכנסת שאיפשר להדיח ח"כ מכהן: "נראה כי לעת הזו, ובהינתן השלב שבו מצוי מפעל החוקה הישראלי כמשימה שטרם הושלמה, ובפרט משלא נקבעו עד כה ההליכים לכינון ולתיקון של חוקי-יסוד, יש בעייתיות לא מבוטלת באימוץ דוקטרינה מקיפה הנוגעת לתיקון חוקתי שאינו חוקתי דוגמת הדוקטרינות הנוהגות במשפט המשווה. אכן, הדוקטרינה שאותה יש ליישם בהקשר זה במשפט הישראלי מן הראוי כי תקבע עם השלמת מפעל חוקי היסוד לכלל חוקה מלאה".
משחקים בפוליטיקה
בעתירה הנוגעת לפשרת התקציב במסגרתה התכנסה הכנסת ומשלא התאפשר פוליטית לחוקק חוק תקציב, באמצעות אפשרות של תקציב המשכי העבירה הכנסת תקציב מעשי לשנת 2020. העותרים טענו בבג"ץ כי הכנסת עושה שימוש לרעה בסמכותה.
בדוקטרינה זו השתמש בפועל השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין בשנת 2017 נגד כנסת ישראל שנסוב סביב שאלת חוקתיות קביעת תקציב דו-שנתי בחקיקת יסוד זמנית. העתירה התקבלה בחלקה, כאשר השופט רובינשטיין קבע כי כאשר מדובר בפעם החמישית שבה מעבירה המדינה תקציב דו-שנתי על דרך של תיקון חוק יסוד באמצעות הוראת שעה, מדובר בשימוש לרעה בחקיקת היסוד. "במקום שמזוהה שימוש לרעה בכוח הרוב בטקסט חוקתי, נסוג הצורך הפוליטי מפני "הליבה החוקתית" ו"קדושתה", חשיבותה המשפטית והערכית". רובינשטיין הוציא "התראת בטלות" לפיה תיקון נוסף של חוק היסוד לשם קביעת תקציב דו-שנתי על דרך הוראת שעה צפוי הוא לביטול.
"נכנסנו לתוך כל הלופ הזה מכיוון שהכנסת לא ידעה בכלל שהיא העבירה חוקה באמצעות העברת חוקי היסוד"' אומר עו"ד אהרן גרבר סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. "בסופו של דבר ביהמ"ש העליון משחק בפוליטיקה ואנו רואים את זה שוב ושוב בתקופה האחרונה". עו"ד גרבר טוען כי ההתחלה נעוצה בהחלטת בית המשפט להכריח את יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין לכנס את המליאה להצבעה על יו"ר הכנסת, מה שהביא לפיצול כחול לבן בסופו של דבר. "היה זה השופט משה לנדוי שכבר הזהיר שלשם השופט ברק סוחב את זה. בית המשפט עושה פוליטיקה, וזה לא ייגמר טוב".
כאמור, כל הדיונים שנערכו והצווים שהוצאו בבית המשפט העליון הנוגעים לחקיקות אלה ולהתערבות בג"ץ בפעולות או אי פעולות הממשלה, מסתמנים כהכנה לטיפול בחוק הלאום. גם בעתירה נגד חוק היסוד הזה שעבר בכנסת ה-20 טוענים העותרים לשתי הדוקטרינות המשמעותיות הללו – 'תיקון חוקתי שאינו חוקתי' ו- 'שימוש לרעה'. עצם הדיון על התיקון לחוק יסוד ממשלת חליפים הוא הכנה לדיון בחוק הלאום.
היועמ"ש בתשובתו לבג"ץ התנגד נחרצות מהתערבות בית המשפט בחוק וטען כי דין העתירה להידחות: "חוק יסוד "הלאום" כלל אינו מתקרב לאותם מקרים חריגים בני-חריגים שהוזכרו בפסיקה ביחס להיתכנות יישומה של דוקטרינה המאפשרת ביקורת שיפוטית על תוכנם של חוקי היסוד – דוקטרינה, שאינה פשוטה כלל ועיקר ולא בכדי דבר תחולתה במשפטנו לא הוכרע" כתב היועמ"ש מנדלבליט לבג"ץ. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה טוען כי יש לדחות את הטענות ביחס לשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, שכן "דוקטרינה זו כלל אינה רלוונטית לנסיבות חקיקתו של חוק יסוד "הלאום", אשר עיגן רכיבים יסודיים בזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
אם יכריע בית המשפט כי ניתן להחיל את דוקטרינת התיקון החוקתי שאיננו חוקתי, בית המשפט למעשה אומר כי הוא אינו כפוף לחוקי מדינת ישראל. "מאז המהפכה החוקתית של השופט ברק אומר בית המשפט שהוא כפוף לחוקי היסוד. בקבלת אותה דוקטרינה הוא אומר אני גם לא כפוף לחוקי יסוד וגובר על כוחה של הכנסת ומחזיק בזכות וטו בכל הנוגע לרשות המחוקקת" אומר גרבר.
פסקי הדין הקרובים בעניינים הנ"ל, מאיימים לרשום פרק דרמטי נוסף ביחסי בית המשפט העליון, הכנסת וממשלת ישראל.
