"ביום הרביעי, אחרי ארוחת הערב, ירדנו יחד בהר ציון. הובלנו בסודיות בידי יהודי, שאמר שהוא יראה לנו כמה דברים מסתוריים. הגענו לצד הדרומי של הכנסייה הניצבת בסמוך למקדש האדון (הכוונה לכותל הדרומי של הר הבית ושל מסגד אל־אקצה. א"ס). שם, בימי שלטון הנוצרים, הייתה בעבר דרך במעלה מדרגות אבן לשער גבוה, שדרכו אפשר היה להיכנס לכנסייה ההיא. טיפסנו עד לשער על גבי החורבות, ונשקנו את הקיר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקמת המקדש היא מיזם הומני
– דעה: מקצה לקצה: ההתבטלות מול הגלביות הלבנות מזיקה לישראל
– "השרה הפלסטינית הראשונה" מאשימה את אבו־מאזן ברודנות
"ביקרנו במקום הזה בפחד ובשתיקה, שכן אם הסרצנים (כינוי לערבים. א"ס) היו רואים אותנו, היינו מצויים בסכנה, ובשל כך בחרנו להגיע לשם בשעות המנוחה שלהם. מאותו מקום ירדנו עוד מטה והגענו לחומה עתיקה מרהיבה חזקה מאוד, בנויה מסלעים ריבועיים עצומים. החומה הזו גבוהה, אם כי בעבר הייתה הרבה יותר גבוהה, כפי שאפשר להסיק מכך שהמקום כולו זרוע באבנים ריבועיות מעין אלו, המפוזרות סביב. נאמר לנו שעל בית החומה הזה עמד בית יער הלבנון, שהיה בית המלך אשר נבנה בידי שלמה.
"הבטנו בחומה הזו מבחוץ, בהדרכת היהודי, וטיפסנו על גבי החורבות אל החומה עצמה. אחת האבנים הרבועות נקרעה בכוח עצום מהחומה, ובמקום שבו ניצבה קיים כיום חור בחומה. התכופפנו ונכנסנו בזה אחר זה אל המחילה שנפערה בה. בתחילה לא יכולנו לראות שם דבר, משום שטבע העיניים הוא שמי שנכנס למקום חשוך הישר מאור השמש – אינו יכול לראות דבר. אחרי שעמדנו במקום זמן מה, התרגלנו אט־אט לאפלולית, וראינו שאנו נמצאים בתוך מבנה קמרוני גדול. ניצבו שם שבע שורות עמודים התומכות בקמרונות ובבניינים העליונים שנבנו מעליהם בימי קדם. כיום מצוי מעליו מטע זיתים. היהודים והסרצנים אומרים שהאתר התת־קרקעי הזה שימש כאורוות סוסיו של שלמה (לאמיתו של דבר המבנה התת־קרקעי הוא יצירה של הצלבנים ששיכנו שם את סוסיהם. א"ס).
"כעת, מתחת לקמרונות הללו הצטברו ערמות אבנים רבות שנערמו עד לגובה ניכר. היהודי שהביא אותנו לשם הסביר לנו שהיהודים עורמים את האבנים הללו כדי להשיג דריסת רגל במקום, שהרי הם מקווים לשכן שוב את הקודש בזמן מן הזמנים. עולי הרגל שלהם, המגיעים מארצות רחוקות, תופסים בו מקום עבורם כבר עתה. בגג המבנה נפרץ חור גדול, שדרכו מטילים הסרצנים את כל טאטואי המקדש והחצר. עמדנו שם בפחד גדול, מחשש שהסרצנים ימצאו אותנו שם. אלמלא פחדנו אולי היינו מטפסים מעל גלי האשפה אל חצר המקדש. לבסוף יצאנו דרך החור שדרכו נכנסנו, והלכנו סביב הר המוריה שהוא הר המקדש".
