בניגוד להצהרות שהשמיע חמאס לפני מספר חודשים, ובהן הזהיר מפני קשירת המשבר ההומניטרי בעזה לשבויים והנעדרים הישראלים – נראה שלאחרונה חל שינוי בעמדת הארגון. בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על גמישות יחסית שמגלה בכיר חמאס יחיא סינוואר, באשר לעסקת חילופי אסירים. השינוי מתרחש על רקע התפשטות מגפת הקורונה ברצועת עזה, לצד התרופפות המשילות הפלסטינית, שחמאס מעוניין לנצל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מלחמת הצללים החדשה: אירוע שירביט הוא קריאת השכמה
– מדוע המל"ל אינה מאפשרת אכיפה של תקנות הקורונה בהר הבית?
– הצפיפות בנתב"ג: הישראלים לא למדו את הלקח
ייתכן שהצורך בסיוע הומניטרי ברצועה, על רקע המגפה, הוא שיסייע לבסוף לסינוואר לרדת מסף הדרישות הגבוה שהציב בעבר והיו טאבו מבחינת ראשי הארגון. גם בכירי ההנהגה, שיושבים בכלא הישראלי, יצטרכו לבלוע את הצפרדע ולקבל פשרה בתמורה לסיוע הומניטרי שיפחית את התחלואה והמוות ברצועה.
בשבוע שעבר נכנסה משלחת ביטחונית מצרית לרצועת עזה. העובדה שחברי המשלחת עברו בישראל ונכנסו דרך מעבר ארז, הייתה רמז עבה על עסקה שהולכת ומתגבשת. ערוץ אל-ערביה דיווח כי מצרים חידשה את מאמצי התיווך בין ישראל לחמאס לקראת עסקת אסירים אפשרית. על פי הדיווח, בתמורה לסיוע הומניטרי בהתמודדות עם הקורונה, יחודש המשא ומתן בין חמאס לישראל. ברצועת עזה אישרו את הדיווח.
בדומה לסבבים קודמים, המחלוקת נסובה סביב זהותם של המשוחררים בעסקה. רשימת המחבלים שחמאס מבקש לשחרר, אינה מתיישבת עם סירובו של שירות הביטחון הכללי לשחרר מחבלים עם דם על הידיים.
בימים שבשגרה סינוואר מעודד כל התייחסות לחיילים השבויים והעלאת הנושא למודעות. אולם המחבלים שהוא מעוניין לשחרר נמצאים במקום מבטחים, ונהנים מתנאי כליאה שמאפשרים לו לקחת את הזמן ולנהל משא ומתן איטי ומתמשך. כאמור, בימים אלה, המציאות מביאה את סינוואר להגמשת עמדות.
הגורם העיקרי לכך הוא מגפת הקורונה. התחלואה עולה באופן בלתי נשלט, מסכנת את חיי תושבי הרצועה, ומחייבת סיוע ישראלי דרך ארגוני סעד בינלאומיים. גורם נוסף הוא המציאות הפוליטית הפלסטינית. ברשות מדברים על בחירות, וחמאס מעוניין לנצל אותן כדי להשתלט על כמה שיותר ערים באיו"ש. שחרור מחבלים בהחלט יירשם כהישג משמעותי שיחזק את הארגון ויזכה אותו באהדת הציבור. מנגד, הכישלון בטיפול בקורונה ברצועה גורם לאפקט הפוך.
בנוסף, הקורונה מזרזת את תחושת תום עידן אבו-מאזן ומשפיעה על השטח באיו"ש. ערים כמו ג'נין, שכם ובמיוחד חברון, הברומטר של הפלסטינים, הודיעו באופן רשמי שהן מתנגדות למהלכים שהרשות הפלסטינית מבצעת ביחס לקורונה, שפוגעים בהם כלכלית. התנגדות לתקנות הקורונה היא התנגדות למשילות של אבו-מאזן והכנה לבלגן פוליטי פלסטיני. בכירים פלסטינים כמו חנאן עשראווי תקפו את אבו-מאזן והצביעו על התנהלות ריכוזית שלו. עשראווי התפטרה מארגון אש"ף וקראה לערוך רפורמות מרחיקות לכת בארגון הגג הפלסטיני.
אנשי חמאס חתמו בסיפוק על הצהרת עשראווי והצטרפו לקריאה. הם מזהים את הזרמים התת-קרקעיים ומעוניינים לנצל את הבלגן כדי להשתלט על אש"ף. יישום עסקת שחרור מחבלים, תעניק להם רוח גבית מהשטח והצבת משוואה ברורה בזמן שאבו-מאזן מחדש את התיאום הביטחוני ללא התייעצות, נוסע לקטאר ולמצרים ומנהל משטר ריכוזי ומושחת שדואג לעצמו ולמקורביו. זאת, בזמן שהם כביכול נלחמים למען "שחרור היקירים" מהכלא הישראלי ומביאים תוצאות בשטח.
