בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (ב') את טענות פרקליטי נתניהו לביטול כתב האישום כתוצאה מ"הפרה של הוראות החוק" להגדרתם. נתניהו טען כי משהתגבשה החלטה על הגשת כתב אישום נגדו כחבר כנסת, ובטרם יוגש כתב האישום לבית המשפט, יש להגיש עותק שלו ליו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת. כתב האישום לא נמסר ליו"ר ועדת הכנסת מכיוון שבאותה עת לא הייתה ועדה כזו בשל תקופת הבחירות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אושיות הטוויטר מציגות: "התו הסגול" – קוד אתי לשפה נקייה ברשת
– מיליארדר מתורמי סער: "הוא יכול להיות מנהיג נפלא"
– "כל הזמן אנחנו מדברים רק על נתניהו"
באשר לטענות של נתניהו, אליהן הצטרפו בני הזוג אלוביץ', באשר לפגמים בכתב האישום בנוגע לתיק 4000 – היעדר הפרדה בעובדות כתב האישום בין נתניהו לבין משפחתו; היעדר פירוט ה"מתת" שקיבל נתניהו לכאורה מהזוג אלוביץ'; ערבוב בין עובדות לראיות וכן הבחירה להגיש כתב אישום נגד איריס אלוביץ', בניגוד לאילן ישועה והגברת נתניהו שלא הוגש נגדם – קבע הרכב השופטים בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי יש לתקן את כתב האישום.
השופטים קבעו כי יש לעשות הפרדה בכתב האישום בין נתניהו לבין משפחתו. כמו כן, על הפרקליטות למסור פירוט של טובות ההנאה שעל פי הנטען ניתנו ונתקבלו כשוחד עם פירוט הזמנים ככל שהללו ידועים. בהחלטה נקבע כי "אין מקום להכללות והיעדר פירוט תחת ביטויים כ'בין היתר', 'לרבות', 'גורמים מטעמו'" ועוד. באשר לפירוט המתנות בתיק 1000 קבעו השופטים כי אין מקום להורות על תיקון חלק זה.
כתב האישום המתוקן יוגש לבית המשפט ולנאשמים עד לסוף חודש זה והדיון הקבוע לתשובה על כתב האישום נותר על כנו, ב-13 בינואר.
תיק 2000
אתמול (א') הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים בבקשת צוותי ההגנה של ראש הממשלה נתניהו ושל ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס להסרת חיסיון ממסמכים בתיקי החקירה. בנוסף, השלימו אתמול סניגורי הזוג אלוביץ' טיעונים במסגרת שלב הטענות המקדמיות, וטענו לשינוי דרסטי בעמדת הפרקליטות בנוגע לטענת השוחד. סניגורי נתניהו קיבלו לידיהם מסמכים המוכיחים לטענתם, כי פעולות החקירה נגד נתניהו נעשו ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה.
בשאלת הסרת החיסיון מעל ראויות חסויות השופט רומנוב דחה אתמול את רוב בקשות נתניהו ומוזס. כך לדוגמה ביחס למזכר הנוגע לנסיעת חוקרי המשטרה עם עד התביעה המרכזי אילן ישועה, השופט רומנוב לא ראה צורך להסיר את החיסיון בנוגע לפרטים על המקום שממנו אספו החוקרים את ישועה ואת שם החוקר הנוסף ששהה ברכב, אך הורה לפרקליטות לגלות את סוג שיתוף הפעולה שנדרש ממנו.
סנגורי נתניהו טענו שמלבד המזכרים המושחרים שהועברו להם המתארים קשר בין עדי המדינה לחוקרים, "קיים עוד גוף ראיות נכב שהוסתר, הכולל מגעים של עדי המדינה עם אותו צוות (חקירה) מיוחד". בפרקליטות טענו כי החיסיון שהוטל על קטעים אלו קשור לשיטות ולאמצעים הנוגעים לאבטחת העדים ולביטחונם. השופט רומנוב החליט לשמור על החיסיון במזכר אחד, הנוגע להגעתו של חפץ לחקירה באופן עצמאי, ובשלושה מזכרים אחרים, הנוגעים לשלמה פילבר, הוא התיר לגלות לצוותי ההגנה חלק מהשורות המושחרות.
חיסיון נוסף הוסר מחלק מתמלול שיחה של עד המדינה ניר חפץ עם חוקרו. במהלך מעצרו של חפץ הוכנס לתאו מדובב בשם יוסי כהן. צוותי ההגנה ביקשו לקבל את מלוא התמלול של ההקלטות, ושיערו שבקטע שהושחר משוחחים הדוברים על תנאי המעצר הקשים שחפץ סיפר עליהם. השופט רומנוב הורה להותיר את הקטעים שנועדו להגן על זהותו של המדובב חסויים, אך התיר לפרסם את הקטעים שנועדו להגן על שיטות החקירה.
במסגרת בקשותיהם בתיק 2000, נתניהו ומוזס ביקשו לקבל את חומרי החקירה לגבי אופן קבלת המידע במשטרה על הקלטת הפגישות בין השניים, שנעשתה על ידי עד התביעה ארי הרו. במסגרת חקירת פרשת H3 גלובל, חברת הייעוץ שהייתה בבעלותו של הרו, תפסה המשטרה את מכשיר הנייד שלו והעתיקה את תכולתו במלואה. המכשיר הוחזר להרו וכעבור ארבעה חודשים המשטרה פנתה לבית המשפט לקבלת הרחבה לצו החיפוש במכשיר הנייד לצורכי חקירת תיק 2000. בית המשפט נעתר, ולטענת סניגורי נתניהו וסניגורי מוזס, החומר שנאסף ממכשירו של הרו "הולבן" בדיעבד באמצעות אותה בקשה לבית המשפט. בנושא זה השופט רומנוב החליט להתיר את החיסיון על כנו.
טענה נוספת במסגרת תיק 2000 נגעה למסמך שערך רפ"ק אבי רוטנברג שלטענת נתניהו פעל בתיק תוך ניגוד עניינים. הפרקליטות שטוענת כי לרוטנברג אין נגיעה לחקירת תיק 2000 ציינה בפני בית המשפט, "הפעולה היחידה של רפ"ק רוטנברג אשר יש לה נגיעה לתיק דנן, מאחר שהיא קשורה לעד המדינה ארי הרו, הינה במסמך המסומן 11". השופט רומנוב דחה את הבקשה וקבע כי אין במסמך כדי לתרום לטענות נתניהו ולמחלוקת הקיימת בין הצדדים בעניינו של רוטנברג.
בעיות בשלבי החקירה
מסמכים שהגיעו בימים האחרונים לידי פרקליטי ראש הממשלה לאחר שבקשתם אושרה על ידי בית המשפט, חושפים כי "החוקרים לא חקרו עבירה אלא חיפשו עבירה", וכי פעולות החקירה נגד ראש הממשלה התבצעו ללא אישור היועמ״ש, כפי שמחייב חוק יסוד.
ההגנה בבקשתה בפני בית המשפט טענה כי היא תרה חודשים רבים אחרי אישורי היועמ"ש לפתיחת חקירות בתיקים 1000 ו-2000, הנדרשים על פי חוק יסוד הממשלה. סנגורי נתניהו טענו כי המשטרה פעלה כמי שבידיה "כרטיס פתוח" המאפשר לנסות ללקט כל מידע הקשור בראש הממשלה, ובמסגרת זו לזמן לחדרי החקירות את כל מכריו. עו"ד בן־צור ועמית חדד התמקדו בחקירתו של עוזי ארד, יועץ ראש הממשלה לביטחון לאומי לשעבר. "עיון בחקירתו משנת 2016 לא מסייע לענות על החידה לעניין איזה תיק נקרא מר ארד להיחקר", טוענים סניגורי נתניהו.
כך למשל עולה מתמליל חקירתו של ארד:
חוקר: אנחנו בודקים, המשטרה מן הסתם, אם יש חשד לפלילים בספקטרום רחב, נקרא לזה ככה של התנהלויות של ראש הממשלה. או-קיי?
ארד: או-קיי.
חוקר: אם יש. אם אין, מה טוב. כן? … במסגרת היותך בן-אדם מאד מאד מאד קרוב שהיה לראש הממשלה, ונחשפת להרבה מאד נושאים והתנהלות וכיוצא בזה, חושב שנחשפת לעבירות אה… פליליות או ברף הפלילי…אז בוא, בוא נתחיל מבחינת ההתנהלות של משפחת נתניהו. הבמה היא שלך, אנחנו מקשיבים… אנחנו צריכים לדעת האם ישנם דברים, שוב אני אומר, שאתה נחשפת אליהם, גם אם, אני לא צריך שאתה תביא לי את הראייה, כן? אבל דברים שאתה נחשפת אליהם, שמבחינתך יכול להיות שזה פלילי או לא פלילי או בעייתי, והיה ואנחנו נקבל את האישור, ונמצא לנכון שזה עושה, שצריך לקדוח פה ולחפור בו ממש ברזולוציות, אנחנו נעשה את זה. אבל אנחנו צריכים קודם כול לשמוע. האם אכן ישנם דברים שאתה נחשפת אליהם במהלך השנים?
סניגורי נתניהו טוענים: "הנחת העבודה של המשטרה הייתה: קודם כול חקירה, אחר כך נמצא עבירות, אחר כך נלך לקבל אישור מהיועמ״ש לביצוע החקירות". לטענתם, לא נמצא בידם אישור היועמ"ש לחקירה מסוג זה והם מבקשים מבית המשפט שיורה לפרקליטות להמציאו לידם. זאת לצד רשימה של גורמים נוספים, אם ישנם, שנחקרו ביחס לראש הממשלה ושחקירותיהם אינן מוזכרות ברשימה שהועברה לידי ההגנה, מחמת היותן חקירות "כלליות", ולכאורה בלתי רלוונטיות לאישומים.
הגנה מן הצדק
צוותי ההגנה בתיק 4000 ממשיכים להכין עצמם לקראת שלב ההוכחות. טיעון משלים לטענתם של הזוג אלוביץ' להגנה מן הצדק הוגש אתמול לבית המשפט על ידי סנגוריהם ז׳ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נעה פירר ויהל דא. בטיעון מתייחסים הסניגורים לעמדת הפרקליטות, לפיה אין בכוונתה להוכיח את הנרטיב אותו טענה בכתב החשדות, ולפיו שאול ואיריס אלוביץ' נתנו לנתניהו ולבני משפחתו סיקור אוהד.
״אמור מעתה – אין המדובר בתיק בו מבקשת המאשימה לבסס טענת שוחד של "סיקור אוהד" תמורת "הטבות רגולטוריות". המדובר, בענייננו בתיק בו נטען שטובת ההנאה היא "היענות חריגה" והיא ניתנת תמורת "פעולות שלטוניות"" כותבים חן ורוזן-עוזר. "בדרך הזו מבקשת המאשימה להשיל מעל עצמה את החובה להוכיח את הרכיבים העובדתיים שעליהם ביססה את תפיסתה מלכתחילה. היא משילה מעצמה את החובה להוכיח ששאול ואיריס אלוביץ' נתנו לרה"מ נתניהו סיקור אוהד באתר וואלה", כותבים סנגורי הזוג אלוביץ׳, ומוסיפים: ״טענת שוחד של "סיקור אוהד" תמורת "הטבות רגולטוריות" הייתה טענה חסרת תקדים המבוססת על קונספציה שגויה משפטית. טענה ש"היענות חריגה" היא מתת (גם אם לא הניבה סיקור אוהד) והיא ניתנת תמורת "פעולות שלטוניות" (גם אם אין בהן הטבות), והכל בשדה חסר תקדים של יחסי פוליטיקה תקשורת – היא דמיונית״.
