נדמה שאילולא עתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה לבג"ץ, ההפרה הבוטה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר של תקנון שירות המדינה הייתה נשכחת כמקובל. אתמול (א') השופט קרא הסכים לבקשה לקיצור טווחים של התנועה והורה לשר המשפטים, נציב שירות המדינה, היועמ"ש מנדלבליט ועו"ד זילבר למסור את תגובותיהם עד יום ראשון הקרוב. תשובות אלו צפויות להחזיר את המאורע המשמעותי לסדר היום אם לא תבקש המדינה הארכה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אנשי השכבות החלשות הם הנפגעים העיקריים בקורונה
– יוצאים מהבית בחנוכה, גם בקורונה
– הקריירה של מזוז: הגנה על בתי מחבלים ועקירת גוש קטיף
כזכור, בעקבות עתירה שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה באמצעות עורכי הדין שמחה רוטמן ויסכה בינה, בג"ץ הורה לשר המשפטים אבי ניסנקורן, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולנציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ לנמק מדוע אינם נוקטים בהליכים משמעתיים נגד המשנה ליועמ"ש דינה זילבר? זאת בעקבות הביקורת שמתחה כנגד הממשלה בנאומה לפני כחודש, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בדבריה נמתחה ביקורת ברורה על נבחרי הציבור המקדמים את המשילות בישראל. את הביקורת השמיעה זילבר בעוד שעל פי תקנון שירות המדינה חל איסור על עובד בדרגתה לבקר את הממשלה וכך גם קבע בית המשפט העליון.
בעתירה ציינו בתנועה למשילות ודמוקרטיה כי בעבר ננזפה זילבר על דברים שאמרה בשנת 2018 למשל, בדיוני ועדת החינוך של הכנסת, כאשר מתחה ביקורת על הצעת חוק ממשלתית ועוד קודם לכן בשתי הזדמנויות שונות אמרה עו"ד זילבר דברים שעובד ציבור מנוע מלהגיד.
עו"ד רוטמן אומר כי הביקורת מופנית כלפי הגורמים שהיו אמורים לפעול באופן מידי לאחר נאומה של זילבר: "השר ניסנקורן היה צריך להשעות אותה מידית והנציב היה צריך להגיש נגדה תובענה משמעתית ולחקור. המסקנה האפשרית היא שכולם מפחדים להתעסק עם התפוח אדמה הלוהט הזה, ששמו דינה זילבר".
זילבר שהייתה אמורה לסיים את תפקידה לפני שלושה חודשים וכהונתה הוארכה, תסיים את תפקידה בסוף החודש הנוכחי. נשאלת השאלה אפוא, מה שווה הליך משפטי שכזה כשזילבר כבר לא בתפקיד, "ראשית, ניתן להעמיד בעל תפקיד לדין משמעתי גם שנתיים אחרי עזיבתו", מסביר רוטמן. "המטרה באיסור הזה על עובדי מדינה היא כדי שבכירים שבהם לא ישתמשו בתפקידם כמקפצה פוליטית, התקופה שצריך להקפיד על זה בצורה יתרה היא דווקא לקראת סיום התפקיד. אם למשל ראש המוסד, רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו היה נותן נאום פוליטי נגד יו"ר האופוזיציה כשהוא משתמש ביוקרה של המוסד בראשותו הוא עומד, על מנת לחזק את נתניהו היו בוודאי דורשים להעמיד אותו לדין" הוא משווה.
ישנן שלל סנקציות שיכולות להיות מוטלות על עובד ציבור שנמצא כי השתמש בתפקידו שלא כהוגן כמו למשל שלילת פנסיה תקציבית אך עצם כתיבת הרשעה משמעתית בתיק האישי יכולה להשפיע כשעובד ציבור מבקש להגיש מועמדות לתפקידים בכירים אחרים.
"אם סיטואציה בה עובדת ציבור בכירה מפרה שוב ושוב את החוק ואת כללי שירות המדינה, גם לאחר שננזפה והוזהרה, אינה מצדיקה העמדה לדין משמעתי, לא ברור מה יצדיק העמדה לדין שכזו" מסכמת עו"ד בינה. "במיוחד כאשר מדובר בהתבטאויות פוליטיות בוטות תוך ניצול הבמה הציבורית שניתנה לה בשל עבודתה במשרד המשפטים".
