מאבקי הכוח המאפיינים את היחסים בין חברי הכנסת לקראת בחירות, הוחלפו לעת עתה במסרים מאוחדים נגד הפורש גדעון סער, שהפך ליריב משותף. אך רעידת האדמה שמזעזעת את הליכוד מאז השבוע שעבר עשויה להמשיך לטלטל את המפלגה ואת הרשימה לכנסת, ולהעמיד במבחן את היחסים בין חברי הסיעה. בדרך כלל לקראת בחירות מתחרים חברי הכנסת על תשומת לב המתפקדים לפני התמודדות על מקומם ברשימה לכנסת; כעת מעורבים ביריבות גם חשדות ותקוות שאחרים יערקו ויפנו את מקומם ברשימה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הון סיכון עם תיקון: איך הופכים את החברות המסחריות לערכיות יותר?
– להב-הרצנו לרבנים: "להפסיק עם הדה-לגיטימציה ולדון לשם שמיים"
– שחאדה: "אם לא נשלוט בשיח, המשותפת עלולה להתפרק"
במהלך כהונת הכנסת הנוכחית התפנו כמה מקומות בשרשימת הליכוד: גלעד ארדן מכהן כשגריר באו"ם, ציפי חוטובלי בלונדון. לאלה עשויים להצטרף ח"כים נוספים שלא יתמודדו על מקום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה: אופיר אקוניס הצהיר שפניו להתמודד על ראשות עיריית תל־אביב, שרן השכל ומיכל שיר עשויות להצטרף למפלגתו החדשה של סער. התוצאה תהיה שהמועמד הממוצע יזנק לפחות 5־6 מקומות במעלה הרשימה. רבים מהעוזבים בשנים האחרונות ואלה שעשויים להצטרף אליהם הם בני דור ההנהגה, שיציאתם מהכנסת מעבירה את המושכות לידי העשירייה השנייה בליכוד, שחבריה מואשמים לא פעם בקולניות ועמידה לצד נתניהו בכל מחיר. פני הליכוד משתנים במהירות.
בסקרי השבוע נעו ההערכות להישגי הליכוד בין 25 ל־30 מנדטים. כדי לשמור על הרשימה ואחידות המפלגה, עולות כעת הצעות שיסייעו להרגיע את מפלס הלחץ של הח"כים מהשורות האחרונות, שעלולים למצוא עצמם מחוץ לרשימה במקרה של הישג נמוך מהצפוי.
ח"כ עמית הלוי, שנבחר לנציג מחוז ירושלים במקום ה־39, הציע לצמצם את מספר המחוזות המיוצגים ברשימת הליכוד, ובכך לפנות מקום למתמודדים ברשימה הארצית. במקום עשרה מחוזות משוריינים יהיו רק חמישה; חברי הכנסת המכהנים, שאינם יכולים להתמודד במחוזות אלא רק ברשימה הארצית, יזכו בסיכוי טוב יותר לכהן גם בכנסת הבאה.
ביום רביעי השבוע שוחח על כך הלוי עם יו"ר מרכז הליכוד חיים כץ, שראה זאת בחיוב. מכיוון שהמרכז בוחר את נציגי המחוזות ולא המתפקדים, המשמעות היא החלשת כוחו של המרכז. כץ ממתין לראות אם נתניהו מעוניין בכלל לרענן את רשימת המפלגה באמצעות בחירות מקדימות; הוא עצמו כבר הביע את התנגדותו הנחרצת לבחירות כאלה, והוא מעדיף להשאיר את הרשימה בהרכבה הנוכחי שנקבע בפריימריס בפברואר 2019, כלומר לפני כשנתיים. השבוע אף העריך ש"לא יהיה פיזור של הכנסת".
החלטת נתניהו תלויה בין השאר בצעדיהם של פורשים נוספים מהליכוד למפלגתו של סער. למשל, אם השכל ושיר יפרשו, ושגריר ישראל באו"ם לשעבר דני דנון לא ישוב להתמודד בליכוד – הבחירות המקדימות יבוטלו. "אין תחושת היסטריה", אומר אחד מח"כי המפלגה. "עדיף שלא יהיו בחירות מקדימות ונוכל להתקדם כמה מקומות ברשימה".
החיסכון הכספי במקרה של ביטול הפריימריס מוערך בכ־10 מיליון שקלים – זאת מלבד הרגעת העימותים הפנימיים. מצד שני, חברים כמו אמיר אוחנה, מיקי זוהר או שלמה קרעי רואים בבחירות מקדימות מקפצה למקומות גבוהים יותר, ובכלל – בליכוד רואים בבחירות מקדימות דרך לעורר את השטח ולהגביר את המעורבות, באופן שיתורגם לתוספת מנדטים.
אם אכן יתקיימו פריימריס והצעת הלוי לאיחוד המחוזות תתקבל, כץ מציע לחבר את המחוזות לפי מספר המתפקדים בהם, כך שהגדול ביותר והקטן ביותר יתאחדו זה עם זה, וכן יתאחדו השני והתשיעי וכו'. נשקל גם איחוד על בסיס גיאוגרפי.
סעיף חשוב נוסף הוא מיקומם של נציגי המחוזות. בבחירות הקודמות נשמרו להם המקומות 20, 22, 23, 27, 31, 36, 37 ו־39. לפי הלוי, מיקומי הרשימה הארצית יגיעו עד למקום ה־21, וחמשת המחוזות ימוקמו בתחילת העשירייה השלישית. שאר השריונים יפוזרו לאורך הרשימה – למשל, מקום 24 ישוריין ל"אישה חדשה" ומקום 31 ל"צעיר".
