שער הדולר סובב בימים האחרונים סביב 3.25־3.24 שקלים לדולר, שפל של יותר מעשור. השפל נובע בעיקר מהיחלשות הדולר מול כל מטבעות העולם, ולא רק מול השקל. ארה"ב הוציאה טריליוני דולרים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי והבריאותי; הבנק המרכזי שם, הפדרל ריזרב, מדפיס לא הרף את השטר הירוק. הגירעון הממשלתי בארה"ב מרקיע שחקים, והריבית במשק האמריקני נמצאת בשפל וצפויה להישאר כך בעתיד הקרוב, כפי שאמר השבוע יו"ר הפד ג'רום פאואל. לאף אחד אין תמריץ לרכוש דולרים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– התורים, המרכזים והלו"ז: כיצד ומתי תתחסנו נגד קורונה
– דעה: לו הייתה ישראל מדינה שפויה
– בני גנץ: יש בירושלים מקום לבירה פלסטינית
אבל אי אפשר להאשים רק את היחלשות הדולר: גם אצלנו מתרחשים אירועים שגורמים להתחזקות השקל. ביניהם אפשר למנות את האופטימיות לקראת התחלת מבצע החיסונים בשבוע הבא, נתוני הצמיחה שהפתיעו לטובה (ירידה של 1.1 אחוזים בלבד בתמ"ג הרבעון השלישי, לעומת הרבעון המקביל אשתקד), הגידול בהשקעות הזרות בישראל, הדו"ח החיובי על כלכלת ישראל שפרסמה לאחרונה קרן המטבע העולמית וכן אשרור דירוג האשראי של ישראל בחברות הדירוג הבינלאומיות. כל אלו ועוד מחזקים את השקל בשעה שהדולר נחלש.
אלא שהתחזקות השקל פוגעת בייצוא הישראלי. היצואנים מקבלים את הכנסתם בדולרים, שערכם נמוך, אך את ההוצאות, ובעיקר את הוצאות השכר לעובדים, הם משלמים בשקלים, שערכם גבוה. כדי להתמודד עם הבעיה הזו, בנק ישראל נעזר בהר של מטבע זר – יתרות המט"ח – שנועדו לייצב את שער החליפין בעזרת רכישה של מטבע חוץ, ובעיקר דולרים. רכישה מסיבית של דולרים על ידי בנק ישראל מגבירה את הביקוש וכך מעלה את מחירו של הדולר ומחלישה את השקל. כך גם להפך: כאשר השקל יורד בחדות הבנק המרכזי מוכר דולרים, מגדיל את ההיצע וכך מוריד את מחירו אל מול השקל. בהתאם למנגנון הזה, רק לפני כשבוע רכש בנק ישראל, שבראשו עומד הנגיד אמיר ירון, כ־400 מיליון דולר ביום אחד כדי לבלום את ייסוף השקל.
היקף יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל נמצא בשיא של כל הזמנים כבר זמן רב – דהיינו, השיא נשבר שוב ושוב, מדי חודש בחודשו. מתחילת השנה רכש בנק ישראל מט"ח בסכום של כ־17 מיליארד דולר, ויתרות מטבע החוץ הכוללות בבנק הגיעו, נכון לסוף נובמבר, לכ־167 מיליארד דולר. לפני עשור וקצת, בשנת 2009, עמדו יתרות המט"ח על פחות מ־30 מיליארד דולר. מאז רכש הבנק המרכזי, במסגרת ההתערבות בשוקי המט"ח, יותר מ־100 מיליארד דולר. לא כל יתרות המט"ח מוחזקות במזומן, אגב: חלקו מושקע באגרות חוב ובמניות, ומניב תשואה המצטרפת ליתרות.
ביחס לתוצר המקומי של ישראל, יתרות המט"ח של הבנק עמדו בשנת 2009 על כ־14.5 אחוזים מהתמ"ג; ביחס לתוצר בארבעת הרבעונים האחרונים, יתרות המט"ח של הבנק עומדות כעת על 40 אחוזים מהתמ"ג.
בתום עשור של רכישות מוגברות ללא הרף, נראה כי המדיניות הזו לא ממש משיגה את מטרותיה. בנק ישראל צובר מיליארדי דולרים ברכישות, אבל השפעתו על שער השקל מוגבלת מאוד. מלבד זאת, במבט פשטני, הירידה החדה בשער הדולר שחקה את שוויו השקלי של הר המזומנים של בנק ישראל.
"הבנק מדגיש שהפעילות בשוק המט"ח לא נועדה לשנות מגמות בשער החליפין", אומר לנו רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי־טפחות. "הוא מתערב רק אם הוא מזהה ייסוף של השקל מעבר לשינוי העולמי – למשל כשהשקל מתחזק כי מצב המשק משתפר, כי יש לנו עודף ענק במאזן השוטף ובמאזן התשלומים, כי יש המון משקיעים זרים ועוד".
מנחם מסביר את הדילמה: "מצד אחד יש צורך למתן את ייסוף השקל באמצעות רכישת מט"ח. מצד שני, אם הדולר יתאושש בעולם הוא יתאושש גם פה. ככל שהשקל היום חזק, הסיכון לפיחות מהיר בשקל גדל גם כן, ואז בנק ישראל יצטרך למכור דולרים".
לדבריו, לא חסרים סיכונים רבים שעלולים להשפיע לרעה על השקל, ובהם מערכות בחירות מוקדמות, מצב פוליטי שמונע העברת תקציב, הידרדרות כלכלית וכמובן מלחמה. דוגמה קיצונית לכך אפשר למצוא בטורקיה, שהמטבע שלה יורד בחדות כבר זמן רב, אך יתרות המט"ח נמוכות מאוד וה"נשק" למלחמה בפיחות אוזל.
באשר ל"הפסדים" על הנייר שפוגעים בשווי השקלי של יתרות המט"ח כששער הדולר צונח, אומר מנחם שהשיקולים במנגנון הרכישות אינם צריכים להתחשב בכך, בניגוד לחברה מסחרית המחזיקה במט"ח: "הבנק הוא מלכ"ר, אין לו רווח והפסד אלא גירעון ועודף. בעבר הציבו שם רף ליתרות המט"ח, אבל זה כבר לא קיים". לדבריו, בבנק מודעים לכך שהמדיניות אינה מיטבית, אבל "כרגע אנחנו במצב משברי ובנק ישראל יורה בכל הכלים. כך גם עושה הפד בארה"ב וכך עושים גם שאר הבנקים המרכזיים בעולם. את החשבון אם זה נכון או לא יעשו אחר כך, כשהמשבר יהיה מאחורינו".
אל מול הפגיעה בייצוא, לירידה בערך הדולר יש השפעה חיובית על הייבוא – מחירי המוצרים הנקובים בדולר יורדים, והצרכן משלם פחות. עם זאת, בחודשים האחרונים לא ראינו הוזלה רוחבית וניכרת במוצרי הייבוא. הסיבה לכך היא שההשפעה העיקרית היא על המוצרים שנרכשים ישירות בדולר, ברשת ובנסיעות לחו"ל – שכמובן הצטמצמו מאוד בעת האחרונה.
"אנחנו רואים פיחות של הדולר, אבל מחיר הנפט ומחירי המתכות עולים. העליה במחירי הסחורות יוצרת לחצים כלפי מעלה ומצננת חלק מההשפעות של ייסוף השקל", טוען מנחם. "בכלל, בישראל המחירים עולים כשהתשומות מתייקרות יותר משהם יורדים כשהתשומות מוזלות".
