הלילה (א') תסתיים כהונתה של המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר לאחר שהוארכה, ובכך, מתווסף תפקיד נוסף לרשימת המינויים הבכירים שממתינים לאישור הממשלה. כהונתה של זילבר, שמשמשת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מינהלי מאז שנת 2012 הייתה מלאה פרשיות תקשורתיות והחלטות שהובילו להתנגשות בינה לבין ציבור הימין בישראל. סיום תפקידה של זילבר הוא הזדמנות לסכם את הקדנציה של מי שהפכה במקרים רבים לסדין אדום עבור ציבור בוחרים זה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המבצע להגנת החריימה: האם צריך להפסיק לדוג את הלוקוס?
– גנץ: חושש מפיגועים נגד מטרות יהודיות באמריקה הלטינית
– עונת התפוזים: לחגוג את החורף עם מנות משמחות
הפרשה הזכורה ביותר מהחודשים האחרונים היא "נאום המשילות" של זילבר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפני כחודש. זילבר, עובדת ציבור כזכור, אמרה דברים נוקבים כלפי הממשלה בנאום זה: "לפעמים, כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות אומרים 'יש בעיית משילות'… מייצרים מציאות מדומיינת לחלוטין של פרקליטות בתוך הפרקליטות, או של פקידים חורשי רע המתכננים הפיכה שלטונית… תרבות של חיפוש אשמים במקום נטילת אחריות". זילבר המשיכה ואמרה דברים נוקבים אף יותר: "שיח המשילות הוא המכבסה הכי אפקטיבית לחיפוי על כשלי המנהיגות… הוא לפעמים מפלטו של הפייק מנהיג". הנאום, שהיווה על פניו הפרה בוטה של תקנון שירות המדינה במסגרתו חל איסור על עובד בדרגתה לבקר את הממשלה גרר סערה ציבורית ובעקבותיה את דרישת נציב שירות המדינה, פרופ' הרשקוביץ מהיועמ"ש לטפל בנושא. מנדלבליט נמנע מכך.
זירה נוספת ועכשווית היא בין דינה זילבר ששלחה מכתב לשר אמסלם בדרישה שיפעל להשלמת גיבוש הליך נבחרת חדשה של דירקטורים לחברות הממשלתיות. אמסלם הצהיר כי הוא מעוניין לשנות את השיטה בה נבחרים הדירקטורים לחברות הממשלתיות. הוא לא נשאר חייב כשקיבל את המכתב, וכפר בתכתיביה של זילבר ובסמכות היועמ"ש להורות לו כיצד לבחור דירקטורים וכינה את מכתבה של זילבר "מחוצף". התנגשות זו אף הגיעה לדוכן הנאומים במשכן הכנסת באחד מנאומיו של השר אמסלם בשבוע שעבר.
נדמה ששתי דוגמאות טריות אלה הן כלום לעומת התנגשויות קודמות שהגבירו את זעמו של הימין במהלך השנים האחרונות, שאף הובילו לביקורת פומבית חריפה על זילבר, בידי שרת המשפטים דאז איילת שקד.
במהלך השנים הייתה אחראית זילבר על הייעוץ המשפטי בנושא יהודה ושומרון. במסגרת זו, כתבה זילבר חוות דעת ששללה העברת תקציבים לחטיבה להתיישבות. זילבר קבעה כי האצלת סמכויות המדינה בתחומי ההתיישבות באופן גורף לחטיבה שאיננה גוף ממשלתי, היא אינה חוקית.
חוות דעת נוספת, הפעם כזו המתנגדת להצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להסדרת מעמדה החוקי של החטיבה להתיישבות עוררה את זעמה של שרת המשפטים לשעבר שקד, שאף נזפה בה. בעקבות פעולותיה של זילבר, נחקק חוק אשר הסמיך את החטיבה להתיישבות להמשיך בפעילותה.
היחסים הטעונים בין זילבר לשקד החריפו עם השנים: בכנס ציבורי לכבוד פרישת השופט אליקים רובינשטיין בשנת 2017, מתחה זילבר ביקורת על המדיניות של שקד: "את דרכי השלום של אלי [רובינשטיין] החליפו מסילות לעבר המשילות.. אך המצפנים הישנים מפעם עדיין מתעקשים להתיישר אל עבר כוכב הצפון". בעקבות דבריה היא זומנה לשיחת הבהרה אצל היועמ"ש.
זירה נוספת התקיימה במהלך דיון בכנסת בשנת 2018 על תיקון לחוק התרבות והאמנות. גם שם מתחה זילבר ביקורת על התנהלות הממשלה, ושוב על שיח המשילות. בתגובה אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי זילבר חצתה כל גבול. ושלחה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכתב שבו כתבה שזילבר מקדמת את עמדותיה הפוליטיות האישיות במקום את מדיניות המשרד, בניגוד לתקנון שירות המדינה. עוד הוסיפה אז שקד כי זילבר אינה רשאית להגיע לממשלה או לכנסת כנציגת משרד המשפטים, ושהיא מצפה שתתפטר. מנדלבליט נזף בזילבר, שלא ייצגה את הממשלה בכמה דיונים אך לבסוף חזרה לייצגה לאחר תיאום עמדות עם היועמ"ש.
זירה לא פחות חמה הייתה זו הקשורה בנושא הדרת נשים במרחב הציבורי. כאן זילבר רשמה לעצמה כמה וכמה הצלחות, שפגעו בציפור נפשו של הציבור הדתי. זילבר מונתה לאחראית על יישום דוח של ועדה שמינה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בזמנו בנושא הדרת נשים מן המרחב הציבורי. זילבר התערבה בלא מעט מקרים שבהם גופים ציבוריים ערכו כנסים ואירועים תוך הפרדה מגדרית, או ללא השתתפות נשים, כמו למשל אירועי שמחת תורה של האחים רזאל בירושלים, הופעתו של הזמר מוטי שטיינמץ בעפולה בשנה שעברה וכן מכתבה לעיריית תל אביב שהביא לביטול מופע "מרימים לכיפור" שעמותה פרטית ביקשה לקיים בכיכר רבין בלי השתתפות נשים על הבמה. למועצה להשכלה גבוהה שלחה זילבר תלונה על כך שאוניברסיטת בר-אילן מנעה שירת נשים בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה. זילבר גם הורתה להקצות שעות לשחייה מעורבת בבריכה בקריית ארבע בעקבות בג"ץ שהוגש בנושא. ראשי עוצמה יהודית אתגרו אותה באותו נושא באשר לבריכה נפרדת בעיר רהט והיא אכן הודיעה לראשי העיר כי לא תאפשר הפרדה בבריכה שהיא במימון ציבורי.
זילבר, האחראית גם על תחום ניגודי העניינים, כתבה לאחרונה את מסמך ניגוד העניינים לראש הממשלה, עליו מערערים באי כוחו של רה"מ בבג"ץ. היא כתבה שני ספרים הנוגעים לעולם המשפט, בו היא פורסת את משנתה בנוגע למדיניות מנהלית. האחד נקרא בירוקרטיה כפוליטיקה" והשני, "שורשים במשפט", הוא ספר עב כרס שיצא השנה, ספר מאמרים של בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה על אבני דרך במשפט הישראלי, אותו ערכה זילבר ואף כתבה לו הקדמה.
כהונתה של זילבר תפקע בחצות, לאחר שזו הוארכה בשלושה חודשים. ממלא מקום היועמ"ש ככל הנראה ימונה על ידי שר המשפטים, שאינו זקוק לאישור הממשלה על כך, אך מחליפה יוכל להתמנות רק באמצעות אישור ממשלה, דבר שהמצב הפוליטי אינו מאפשר בעת הזו.
