הדיווחים מדרום מזרח אנגליה על עלייה חדה בתחלואת הקורונה ואולי אף בחומרת המחלה, הביאו את רשויות הבריאות בבריטניה ובאיחוד האירופי לבחון את הרצף הגנטי של הווירוס המקומי. התוצאות הראו כי מדובר במוטציות (שינויים) של הווירוס, שהפכו אותו למדבק יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פיגוע בשומרון: מצוד אחר המחבל שרצח את אסתר הורגן
– קל יותר להביס נגיף מלנצח מגפת אנוכיות
– תשובת היועמ"ש לבג"ץ בעניין זילבר מוכיחה: מבחינתו, הציבור מטומטם
הבשורה, שעוררה בהלה בארץ ובעולם, איננה מפתיעה, כיוון שידוע שנגיפים יכולים להשתנות ללא הרף. אולם הניתוח הראשוני שבוצע בבריטניה ופורסם אתמול במסמך רשמי של הסוכנות האירופית לבקרת ומניעת מחלות מעלה כי השתנות הנגיף עלולה להיות מדבקת יותר מאשר COVID-19 המוכר לאנושות. עד כה התגלו מקרי תחלואה ב"וירוס המשודרג" בדנמרק והולנד ועל פי דיווחי התקשורת גם בבלגיה ובאיטליה.
בסוכנות הבריאות האירופית פנו אמש (ראשון) למדינות אירופה עם סדרת הנחיות להתמודדות עם האיום החדש. לטענתם, מאחר שיש כיום מחסור בראיות המצביעות על מידת התפשטות הנגיף בגרסתו החדשה מחוץ לבריטניה, יש להפעיל את מירב המאמצים כדי למנוע את התפשטותו.
הסוכנות המליצה לנסות לאתר מקרים נוספים של המוטציה, על ידי בדיקת הרצף הגנטי של הווירוס בקרב אנשים שחלו ועלולים היו להידבק בווירוס החדש. לצד זאת הדגישו את חשיבות הליך הבידוד והרחקת החולים ואלה שבאו איתם במגע מכלל הציבור. בארגון הבריאות האירופי המליצו למדינות להנחות את התושבים שלא לנסוע מאזור לאזור שלא לצורך, ולהימנע מכל פעילות חברתית שאינה חיונית.
על רקע החיסון שניתן בבריטניה נגד קורונה מתכוונות רשויות הבריאות המקומיות לבצע מעקב צמוד אחר אנשים מחוסני COVID-19 בכדי לזהות כשל חיסוני אפשרי. זאת מאחר שעוד לא ברור האם החיסונים החדשים מגנים גם מפני המוטציות של הווירוס.
"סביר מאוד להניח שהמוטציות התפשטו כבר מעבר לבריטניה", אומר לנו הבוקר פרופסור קובי מורן גלעד, חבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות. לדבריו, ייתכן שהנגיף עם המוטציות החדשות התפשט ללא מעט מדינות באירופה. "מאחר שיש לנו קשרי תעופה משמעותיים גם עם בריטניה וגם עם מדינות בסביבתה, זה מאוד נוגע לנו ויש לבחון האם הממצאים החדשים מצריכים ביצוע פעולות מרחיקות לכת".
הבעיה הגדולה שאיתה מתמודדים כעת בעולם היא שלא ברור האם הנגיף בגרסתו החדשה עבר את השינוי כבר לפני חודשים או שמדובר במה שאירע לאחרונה. כמו כן, טרם התבררה לעומק המשמעות של השינויים שעבר הווירוס ביחס ליכולות ההדבקה שלו, ומידת החומרה של התסמינים שמופיעים בקרב הנדבקים בו.
עם זאת, פרופ' גלעד, המשמש מומחה למיקרוביולוגיה ובריאות הציבור במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב סבור כי החיסונים נגד קורונה שניתנים בישראל אמורים להגן גם מפני מוטציות משתנות של הווירוס. "אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהיעילות של החיסון לא תיפגע. מאוד אופתע אם מוטציות בודדות תגרומנה לירידה משמעותית ביעילות החיסון". הוא מסביר כי "זו תופעה ידועה שנגיפים משתנים, וההשתנות שלהם גורמת להם להיות בהדרגה מכוסים פחות טוב על ידי חיסונים, אך זה לוקח זמן".
בדומה לשפעת, גם בקורונה הנגיפים עלולים לפתח עמידות לחיסונים, וכך להפוך אותם לבלתי יעילים. אולם מדובר בתהליך שיכול לקרות רק בטווח ארוך. פרופ' גלעד מבהיר שאין קשר בין החשש הזה לגלגול של הווירוס: "המוטציות הללו לא הופיעו בעקבות החיסון והן לא כאלו שהחיסונים גרמו לתופעה שלהן".
פרופ' גלעד קובע כי לא היה ממתין עם קבלת החיסון מפני החשש הקטן שאינו מגן מפני המוטציה החדשה של הקורונה. "חד-משמעית לא הייתי דוחה חיסון. צריך לזכור כי הכללים שאנחנו חוזרים עליהם כמו עטיית מסיכות, מניעת התקהלות ושמירה על היגיינה מנצחים כל נגיף וכל מוטציה. אם נקפיד על הכללים המוטציות לא צריכות לעניין אותנו באמת".
הוא גם מבהיר כי גם לאחר קבלת החיסון, המחוסנים מפני הקורונה יהיו עדיין חייבים, ככל הנראה, באמצעי הזהירות מפני הדבקה: "אנחנו לא יודעים לכמה זמן החיסון מגן, והאם הוא מגן באותה מידה גם מפני מחלה קשה וגם מפני הדבקה. לכן עד שהדברים לא יובהרו אין כוונה לשנות את הדרישות להתנהגות מפני המגיפה".
