שש מדינות בלבד נמצאות כרגע על מפת חיסוני הקורונה בעולם. את הטבלה מובילה לא אחרת מאשר מדינת ישראל שחיסנה עד כה 0.83 אחוז מאוכלוסייתה. במקום השני נמצאת אנגליה עם 0.74 אחוז מהאוכלוסייה שכבר התחסנה ובמקום השלישי ארה"ב עם כ-0.2 אחוז. שלוש המדינות הנוספות שכבר החלו לחסן הן סין, רוסיה וקנדה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פיגוע בשומרון: מצוד אחר המחבל שרצח את אסתר הורגן
– זמני כבר 53 שנים: בג"ץ דן בזכויות התפילה בהר הבית
– ההתלבטות של נסראללה: לבנון או איראן
בארה"ב חוסנו עד כה שלושה מיליון איש, רובם עובדי מערכת הבריאות ובכירי הממשל. פקידים במערכת הבריאות העריכו כי בתחילת ינואר יהיו זמינים 20 מיליון חיסונים נוספים, וכי עד סוף חודש פברואר יתמלאו המחסנים בכחמישים מיליון חיסונים נוספים. לפי רוב ההערכות, לא יהיו חיסונים זמינים לקהל הרחב בארה"ב לפני סוף האביב. בשעון העצר שהפעיל העיתון USA TODAY באמצעות פאנל מומחים, בו חצות הליל הוא תאריך תחילת המגפה וחצות היום הוא סיום המשבר וחזרה לשגרה, עודכנו המחוגים והם מצביעים כרגע על השעה 10:30 בבוקר.

תיעדוף החיסונים בארה"ב דומה לזה שהונהג בישראל, כלומר קודם כל עובדי מערכת הבריאות לגווניה, ואז קשישים. אלא שתוכנית מיוחדת בשם "המשכיות השלטון" מעניקה חיסונים בשלב מוקדם זה גם לכל חברי הקונגרס. אלכסנדריה אוקסיו קורטז (בת 31), חברת הקונגרס הצעירה מטעם המפלגה הדמוקרטית, הגדילה לעשות ותיעדה את החיסון שקיבלה ברצף ארוך של "סטוריז" באינסטגרם. ההסבר שלה לקבלת החיסון למרות גילה הצעיר היה זה שבו משתמשים סלבריטאי ארצנו – להוות דוגמה לחוששים מהתחסנות ולהסביר שמדובר בהליך פשוט ובטוח. לא כולם אהבו את החיסון המוקדם של קורטז, כמו גם של מחוקקים רפובליקנים צעירים דוגמת הסנטור מרקו רוביו בן ה-49. ביקורת ציבורית רבה נשמעה על הפוליטיקאים שעוקפים את התור ומקבלים חיסון לפני קשישים ואנשים בקבוצות סיכון, כשאחת הביקורות הנוקבות נשמעה מחברת קונגרס שבדרך כלל מסכימה עם אוקסיו-קורטז כמעט בכל נושא, חברתה ל"סקוואד" המפורסם – אילהאן עומאר ממינסוטה. בציוץ בטוויטר תקפה עומאר את ההחלטה של חברי וחברות קונגרס צעירים וצעירות להתחסן לפני קשישים והודיעה כי לא תעשה כן. למרות שלא הזכירה בציוץ את אוקסיו-קורטז, העיתונות האמריקנית מיהרה להכריז על סכסוך בין השתיים.
סערה נוספת בנושא החיסונים התעוררה כאשר הרלד שמידט, פרופסור לאתיקה מאוניברסיטת פנסילבניה, טען כי עובדי מערכת הבריאות צריכים לקבל קדימות בקבלת החיסון לעומת קשישים, מכיוון שקשישי ארה"ב לבנים יותר מעובדי מערכת הבריאות, שחלק גדול מהם שייך למיעוטים אתניים. לדבריו החברה האמריקנית בנויה באופן המאפשר לקשישים אלה לחיות זמן רב יותר, ובמקום לתת יתרונות בריאותיים למי שכבר אוחזים בכמה, הגיע הזמן לאזן את יחסי הכוחות. דבריו של הפרופסור לאתיקה גררו גינויים רבים ותרעומת על הכנסת המתח הבין-גזעי גם לסוגיית החיסון לקורונה.
באירופה התעכב אישור החיסון לקורונה במספר ימים אחרי ארה"ב, בריטניה וישראל, וכמה מדינות צפויות להתחיל לחסן בתחילת השבוע הבא, כשחברת פייזר הודיעה כי יש באמתחתה 12.5 מיליון מנות חיסון שכבר מוכנות עבור מדינות אלה. המשלוחים הראשונים צפויים להגיע בסוף השבוע לגרמניה, צרפת, אוסטריה ואיטליה, ומדינות אחרות דוגמת שוויץ והולנד ימתינו עד תחילת ינואר בכדי להתחיל במבצע החיסון.