כתב אישום נוסף במסגרת פרשת בזק הוגש היום (ד') על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה נגד שאול אלוביץ', בכירים בבזק ונגד מספר חברות בקבוצת יורוקום. כתב האישום נגד אלוביץ', שהיה בעל השליטה בחברת בזק ויו"ר הדירקטוריון שלה, וכן נגד נושאי משרה בכירים בקבוצה ובחברת יס לשעבר – אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן – מייחס לנאשמים עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הסדרת ההתיישבות הצעירה: תנאי להסדרה הבדואית
– דחיות ופרוטקציות: מחדלים במתחם החיסונים בקרית שמונה
– ביידן חייב להמשיך את מדיניות החוץ של טראמפ
פרשת בזק היא תיק ניירות ערך הנלווה לתיקי האלפים. מדובר בכתב אישום נוסף נגד אלוביץ'. הרשות לניירות ערך חקרה עדויות על התנהלות לא סדירה בבזק, שבמסגרתה זומן, בין היתר, מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה, למסור עדות. מעדותו צמח תיק 4000 והוא הפך לעד התביעה המרכזי בו. בשל ריבוי חשודים ומיעוט בכוח אדם הפרקליטות זיהתה אינטרס ציבורי להמשיך ולחקור את תיק 4000 ולהגיש כתבי אישום נגד החשודים המרכזיים בהצעות השוחד לכאורה.
כתב האישום מתייחס לשתי פרשיות בעסקאות בזק. הראשונה: מרמה בתשלום לחברת יורוקום בי.די.אס עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק. השנייה: מרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות החברה של אלוביץ', בעל השליטה, היה עניין אישי בהן.
הפרשה הראשונה מתייחסת לרכישת מניות יס. בחודש יוני 2015 אושרה עסקה שבה רכשה בזק את כל מניות חברת יס מידי קבוצת יורוקום, כשעד אז בזק החזיקה בכמעט 50 אחוזים מהן. כיוון שאלוביץ' היה בעל השליטה בבזק וביורוקום, נוהלה העסקה מצד בזק כעסקה שלבעל השליטה יש עניין אישי בה.
על פי תנאי העסקה שילמה בזק ליורוקום 680 מיליון שקלים עבור המניות, וכן נקבע כי ככל שיתמלאו תנאים מסוימים, תשלם בזק ליורוקום סכומים נוספים. בין היתר, נקבע בהסכם כי סכום נוסף, עד 170 מיליון שקלים, ישולם ככל שתזרים המזומנים החופשי של יס בין 2017-2015 יגיע לרף מסוים.
על פי כתב האישום יצרו הנאשמים מצג כוזב לפיו יס עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם, והסתירו ממוסדות בזק, שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום, את דבר קיומה של התוכנית. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו במרמה סכום כולל של כ-115 מיליון שקלים, במסגרת המקדמות לשנים 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור שורה של פרטים מטעים.
מלבד עסקת בזק-יס, בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה נוספת מצד בעל השליטה בה, שאול אלוביץ' – התקשרות בין יס, שבאותה עת כבר הייתה בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל, גם היא בשליטת אלוביץ'. על מנת לנטרל ניגודי עניינים החליט דירקטוריון בזק להקים ועדה מיוחדת ובלתי תלויה, לכל אחת מהעסקאות, בזק-יס ובזק-חלל, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ותשמש מנגנון משלים להליכי האישור בעסקאות בעלי שליטה.
אלא שעל פי כתב האישום מסמכי הוועדה הודלפו לאלוביץ' ולנאשמים נוספים על ידי עו"ד לינור יוכלמן, מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה הפנימית בחברה, ששימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות.
על פי הנטען, במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים. את המידע שהודלף הם חלקו ביניהם ואף העבירו אותו לגורמים נוספים. עוד על פי כתב האישום, אלוביץ' ובנו אור אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה אפשריות ביחס לוועדה הבלתי תלויה לעסקת חלל, והנחו אותה לעיתים כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטות הוועדה.
פרקליטו של שאול אלוביץ׳, עו״ד ז׳ק חן הגיב לכתב האישום וטען ל"התעללות" מצד הפרקליטות. ״הגשת כתב האישום בזמן שבו מתנהל במקביל המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים, שגם בו הודיעה הפרקליטות שתתחיל דווקא בפרשת 4000, משקפת את היחס הקשה לו זוכה מר אלוביץ׳. לא מזמן נחשפו גם המהלכים שנעשו לו במהלך החקירה, ביניהם שליחת בנו לשכנעו להפוך לעד מדינה. מר אלוביץ׳ ימשיך להיאבק על חפותו מתוך בטחון בצדקתו ובכך שהצדק יעשה על ידי בית המשפט״.
התאגידים בפרשות האלפים
בנוסף לכתב האישום שהוגש היום, החליט היועץ המשפטי לממשלה לקבל את המלצת פרקליטות מיסוי וכלכלה ולשקול להעמיד לדין את התאגידים בזק, וואלה וידיעות אחרונות בתיקים 4000 ו-2000 בכפוף לשימוע. התאגידים חשודים במתן שוחד, הלבנת הון ועבירות דיווח, מכוח פעולותיו של אלוביץ' שהיה נושא משרה בהן. אלוביץ', כזכור, מואשם בנתינת שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו על ידי היענות חריגה של אתר "וואלה" לדרישת סיקור חיובי של נתניהו ובני משפחתו, בתמורה לפעולות שלטוניות שהיטיבו עם עסקיו של אלוביץ' ועם חברת בזק.
"ידיעות אחרונות" חשודה בתיק 2000 בהצעת שוחד של נוני מוזס, מו"ל העיתון, שהיה נושא משרה בתאגיד. הוא מואשם בכך שהציע שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו בדמות שינוי הסיקור בעיתון ובאתר האינטרנט ynet, בתמורה לצעדי חקיקה שיגבילו את "ישראל היום".
המשמעות הציבורית של העמדת התאגידים לדין היא למצות את הדין גם איתם ולא רק עם בעלי המשרות הבכירות והמשפיעות בהם. מערכת המשפט מעניקה לתאגידים אישיות משפטית שמאפשרת זאת. הדבר נדרש בשל האינטרס הציבורי להרתיע את התאגידים, שהפעילות העסקית במשק נשלטת ברובה הגדול בעל ידם, להפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים ולהעניש על ביצוע עבירות. ישנה הפרדה מוחלטת בין האפשרות להרשעת האורגן ובין האפשרות להרשעת התאגיד – ייתכן מצב בו אורגן יורשע ותאגיד לא, ולהיפך. במקרה של בזק, וואלה וידיעות אחרונות האורגנים המובהקים שלהם הם אלוביץ' ומוזס, נגדם הוגש כתב אישום על חלקם בתיקי האלפים.
מסביבת ראש הממשלה נמסר בתגובה להודעתו של היועמ"ש: "מנדלבליט הבין שתיק 4000 גוסס ומנסה לבצע בו החייאה מלאכותית באמצעות בלוף מגוחך. ברור לכולם שמנדלבליט לא מתכוון להעמיד את התאגידים לדין ושהסיבה היחידה להודעתו היא ניסיון להסיט את תשומת הלב מכך שהוא פועל באכיפה בררנית נגד ראש הממשלה".
