את ההצבעה הגורלית שבה הכשילו חבריו לסיעה את מאמצי המו"מ בין כחול לבן לליכוד על דחיית פירוק הממשלה, ראה שר החקלאות אלון שוסטר מהבידוד בביתו בקיבוץ מפלסים שבעוטף עזה. הוא נכנס לבידוד בעקבות מפגש חנוכה שקיימה סיעת כחול לבן, שלאחריו התגלתה ח"כ הילה שי־וזאן כחיובית לקורונה. "אני כבר די מורגל בעניין", הוא אומר לנו השבוע בשיחה מביתו. "מי שיש לו משמעת עבודה – עובד יותר אינטנסיבי בבידוד, הרבה יותר שעות. אין את התקורות של הנסיעות והתזוזות והקשקושים".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חברי קונגרס לפני קשישים: בארה"ב נאבקים על תיעדוף חיסונים
– החלום של אסתר הורגן ז"ל התנפץ ברצח בלב היער
– הרשת סוערת: האם ראש המועצה העמיד פנים שהתחסן?
שוסטר לא רווה נחת מהמרד של חבריו לסיעה אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע, שנעדרו בתחילה מההצבעה ולאחר מכן הופיעו והצביעו נגד – בניגוד לעמדת המפלגה, מה שהביא למעשה לסיום דרכה של הממשלה הנוכחית. "אני בוודאי לא שמח על מה שהיה, אבל זה אירוע טקטי שאין לו משמעות מהותית", הוא סבור. "הנושא המהותי הוא שבנימין נתניהו רצה יותר מדי, וכשהוא ביקש לסגת זה כבר היה מאוחר מדי. זה סופו של מי שלא יודע לשלוט בתאוותיו". את הצעד של שלושת חבריו לסיעה הוא מדמה ל"התפרצות של אוהדים למגרש בסוף המשחק, כשהקבוצה כבר מובילה 4:0 והם לא יכולים להתאפק. זאת הייתה פעולה שלא על פי ההנחיה של גנץ, אבל בסופו של דבר נתניהו הביא את זה על עצמו ועל מדינת ישראל".
בפועל, אחרי קצת יותר מחצי שנה, ממשלת האחדות התפרקה בקול רעש גדול והמפלגה שלך התפצלה פעם שנייה, עם קבוצת מורדים שפועלת בניגוד להחלטת היו"ר. ההצטרפות לממשלה הייתה בעיניך צעד נכון?
"תראי, בסוף מרץ קיבלנו החלטה שידענו שיהיו לה מחירים אלקטורליים. מי שיודע מה היה הכיוון שהמדינה הולכת אליו, מוכן לשלם מחירים. המטרה שלנו כשבאנו לפוליטיקה הייתה להחזיר את המדינה לתפקוד, וכל דבר נבחן בהתאם לכך. זה היה לנו ברור כמו מי גשם ביום צלול. ניסינו עד הדקה האחרונה למצות את האפשרות שהממשלה תמשיך לפעול".
נתניהו טוען שהוא ניסה בכל כוחו למנוע בחירות, אבל גנץ והמפלגה שלך לא הצליחו לשלוט באנשים שלכם ולעמוד בסיכומים.
"המחאה של נתניהו זה דמעות תנין של מי שחירב מהשנייה הראשונה את ההסכמות איתו, בראש ובראשונה תקציב לשנת 2021, שהיה צריך לעבור באוגוסט. ברגע שהוא קעקע את אבן היסוד הזאת, אין לו להתלונן אלא על עצמו. הגישה שלו ש'המדינה זה אני' תגיע לסיומה בקרוב. נתניהו איש ברוך כישרונות, אבל הוא הלך גשר אחד רחוק מדי, וזה יביא לסוף הקריירה הפוליטית הארוכה שלו".
מה באשר לטענות הליכוד על "ממשלה בתוך ממשלה", שלטון פקידים והחלטות של ניסנקורן במשרד המשפטים שלדברי נתניהו נעשו בניגוד לסיכומים?
"ניסנקורן עשה את עבודתו נאמנה ושמר על מערכות השלטון. לא בוחנים את היעילות של מערכת המשפט מתוך חמת זעם ואיבה ומתוך גישה של 'אליטות מנותקות'. צפיתי בדיון בנושא חוק הלאום וראיתי את הזהירות המרובה של השופטים. אגב, אני ומשפחתי בין העותרים להוסיף שוויון לחוק הזה".
יש משהו שהייתם יכולים לעשות אחרת כדי שלא נגיע למערכת בחירות נוספת?
"מה שהביא למשבר זה ההתנהגות הקפריזית והאגוצנטרית של ראש הממשלה. במיומנות אסטרטגית מזהירה הוא הצליח לכלוא את מדינת ישראל מול שתי חלופות רעות: האחת, ממשלה שלא מתפקדת ולא מתנהלת, מתוך ניסיון לסחוט את כחול לבן לוויתורים במשרד המשפטים כדי שהוא יוכל להשפיע על משפטו; והחלופה הרעה השנייה שהיא בחירות. ניסינו לתקן את הפעולה של הממשלה המשותפת, אבל משכלו האפשרויות בחרנו בבחירות שהן בוודאי לא משאת נפש של איש".
זה לא היתרון של נתניהו? הטענות כלפי גנץ הן שהוא טירון פוליטי.
"בני גנץ מהווה דגם אחר, שונה לחלוטין מהדגם של ראש הממשלה איך צריך להיראות מנהיג ציבור. אנחנו מכירים 42 שנה, הוא היה קצין וג'נטלמן, היום הוא אזרח וג'נטלמן. בני גנץ הוא אדם רב מעלות, והוא אנטי־תזה בסגנון העבודה וההתנהלות שלו מבנימין נתניהו. זה סגנון רך, סגנון מקבל, לא נוקשה ולא מתעמר. יש לזה סוג של מחירים שאני מקבל אותם באהבה".
הסגנון הרך הזה אולי הביא למשבר?
"אני למעלה מארבעים שנה משרת ציבור, גם במועצה שלי וגם בפוליטיקה, ואני לא מקבל את התזה שבפוליטיקה אתה חייב להיות חיית טרף ולדרוס את מי שסביבך. גנץ קיבל את ההחלטות הנכונות למדינה בכל שלב. הוא אתגר את נתניהו ועצר את השליטה הבלעדית שלו על ממשלת ישראל, הוא הקים ממשלה יחד איתו וניסה למזער טעויות, עם כל המחירים ששילמנו על הממשלה הלעיתים משותקת. היה לו חלק במניעת סיפוח חד־צדדי, שבעיניו ובעיניי היה לא נכון, עם כל הערכתי להתיישבות. הסגנון של בנימין נתניהו פסול, ואני מסרב לראות בסגנון הזה מודל לחיקוי. היכולת לראות את השותף שלך ולא להסתכל רק על מה נכון לך, בטח לא מתוך ניגוד עניינים, זה מהות הפעולה של איש ציבור".
"אם לא באו ישראלים לעבוד בחקלאות ב־42 מעלות לפני הקורונה, גם עכשיו לא יבואו. תוסיף במקום דמי אבטלה עוד 1,000־2,000 שקל והם יגיעו. חסרים 15 אלף עובדים. אז לא לתת לחקלאים עובדים זרים?"
יש לך מילה טובה לומר על נתניהו? התפקוד שלו בהשגת החיסונים, למשל?
"הקשרים והמאמץ האישי של נתניהו מבורכים, כל ראש ממשלה אחר היה עושה זאת, והצלחתו היא הצלחתה של המדינה, ואני בהחלט מפרגן לו. אבל יש מקצועות שבהם בלתי מספיק אחד פוסל את התעודה. הבלתי מספיק שלו זה חוסר השותפות, חוסר היכולת להיות חבר טוב".
אתה מודאג שכחול לבן לא תעבור את אחוז החסימה?
"את הדאגה אני שומר לבריאות יקיריי. אני רואה בדיוק מה המצב ומהם הסקרים, אבל במהלך בחירות יש שינויים גדולים. עלייתו ונפילתו של בנט היא הוכחה מצוינת. אנחנו נפעל להראות לאזרחים את היתרונות של הגישה הלאומית, הפטריוטית, המכבדת, שבה אנחנו פועלים. שירות הציבור הוא זכות גדולה, לא זכות מוקנית לאף אחד מאיתנו. אני חושב שנכון להרחיב שורות, להתאגד ככל האפשר. אנחנו ממשיכים לפעול במרכז המפה הפוליטית מתוך ניסיון לייצר את הגישה הממלכתית, הליברלית, המתונה מבחינה מדינית, ששומרת על ביטחון ישראל. אבל קודם כול צריך לתת לאבק לשקוע. יש פה אירוע משמעותי, ונצטרך לקבל החלטות בהמשך".
יש סיכוי שנראה אותך בבית פוליטי אחר?
"לא. כחול לבן יכולה להתרחב ולהתאגד, אבל אני באתי לעבוד עם בני גנץ וכך אמשיך".
ארץ זבת חלב
הפסקנות הפוליטית של שוסטר מתחלפת בהתפייטות רומנטית כשעוברים לדבר איתו על חקלאות. שוסטר הוא בן ההתיישבות העובדת מבטן ומלידה: הוא נולד בקיבוץ מפלסים, ובו הוא גר עד היום. בשנות התשעים שימש כמזכיר הקיבוץ, ובמשך 15 שנים עמד בראש המועצה האזורית שער הנגב. "החקלאות היא לא רק ייצור מזון, החקלאות היא פריסה גיאוגרפית, היא פריפריה, היא הסְפָר של מדינת ישראל. החקלאות היא שמירה על מרחב פתוח, היא יופי, תיירות, שמירה על מסורת", הוא משתפך.
אכן, שוסטר מאמין ששמירה על החקלאות המקומית היא ערך עליון, ומאז כניסתו לתפקיד התנגד לכל ערעור של הסטטוס־קוו בתחום, שכולל תכנון מקיף של ענפי החלב והביצים. מחיר ההגנות הללו הוא ייקור התוצרת החקלאית לכל אזרחי ישראל, אך מבחינתו זה מחיר הגיוני שיש לשלם עבור חקלאות עברית. הניסיונות שנעשו בשנים האחרונות להגדיל את התחרות בחקלאות, בין היתר באמצעות הגדלת ייבוא, נבלמו עם כניסתו לתפקיד.
אומרים עליך – למען ההגינות זה כולל גם אותי – שאתה שר החקלאים ולא שר החקלאות. שהמטרה החשובה בעיניך היא לדאוג למגזר החקלאים, גם כשזה מתנגש עם טובת הציבור ומעלה את יוקר המחיה.
"אני השר של החקלאים, החקלאות והצרכנים. אם אדאג רק לקבוצה שממנה אני בא ואראה בה גילדה שצריך לשמר – זו תהיה תקלה חמורה. צריך למצוא איזון. אני נתלה באילן ג'ינג'י – טראמפ. החבר טראמפ לא סוציאליסט גדול בלשון המעטה, אבל כשעשרות אלפי חקלאים אמריקנים נתקעו עם תוצרת בגלל מלחמת הסחר עם סין, הוא לא היסס ושם 100 מיליארד דולר כדי לרכוש אותה. גם מי שלא מהסקטור, אבל בא בגישה לאומית של עניי עירך קודמים, רוצה לייצר מצב שאת אבות המזון העיקריים, את מה שאפשר לגדל אצלנו – נגדל אצלנו. מה שאי־אפשר – ויש הרבה מזה – נייבא. ייבוא זה כלי לגיטימי שבלעדיו אין ביטחון מזון. תשעים אחוז מהגרעינים מגיעים מחו"ל. סוכר, מלח, תה. יש מלא דברים שלא מגדלים פה בארץ".
התנגדת לכוונת שר האוצר לאפשר ייבוא חופשי של חמאה, למשל, שהייתה במחסור גדול בשנתיים האחרונות. כך גם בביצים, כשהיה מחסור גדול לפני פסח.
"סברנו שלא נכון לפתוח באופן גורף את הייבוא, אלא לאפשר מכסות מתואמות. ההתנגדות שלנו היא לייבוא חופשי לגמרי. ביקשנו מהאוצר לאשר מכסה פטורה ממכס בהיקף של 8,000 טון חמאה, על מחסור שהערכנו אותו ב־5,000 טון. זה היה אמור לפתור לגמרי את המחסור. כל שבוע אנחנו יושבים ומסתכלים מה חסר בכל אחד מהירקות, פירות, ביצים, בשר וחמאה, ומה שצריך מזמינים עוד. אבל משרד האוצר במקום להשקות בטפטוף את המחסור, הוא מבקש להשקות בהצפה. בשביל מה? אתה תהרוג את הצמחים. כשאתה אומר ייבוא חופשי, אתה כאילו אומר ענף החלב הישראלי לא מעניין אותי".
אתה לא חושב שזאת יומרה לא הגיונית להגיד בדיוק מה צריך וכמה חסר?
"לא את ולא אני יודעים לעשות שינויים. יש מצבים יוצאי דופן כמו בסגר, ויש מחסור".
שוק חופשי מגיב יותר מהר.
"לא נכון. גם בשוק חופשי יכול להיות מחסור, קחי מה שקרה עם נייר טואלט. שוק חופשי ומשק מתוכנן זה לא בהכרח תרתי דסתרי. אבוי למדינה שלא מתכננת את הצבא שלה, את ההתיישבות, את הבריאות, את החינוך. בכל דבר יש תכנון. אני רוצה תנועה חופשית של סחורות, אבל אני רוצה גם לחזק את הכלכלה המקומית ובכלל זה את החקלאות, אני רוצה אופק לפריפריה, לספר ולקרקעות שלנו. חייבים לראות הכל בראייה רחבה".
הענפים המתוכננים הם בדיוק אלה שהיה בהם מחסור בשנים האחרונות.
"אני לא מקבל את האמירה שתכנון יוצר מחסור. גם עגבנייה ומלפפון, יש מחסור ומביאים".
מה היה ההיגיון להקטין את ייצור החלב בארץ? האוכלוסייה גדלה בקצב של שני אחוזים בשנה, ואתה בחרת להקטין את מכסות החלב בשני אחוזים במקום להגדיל אותן. זה לא לגזור עלינו מחסור?
"זו לא הייתה החלטה שלי אלא של מועצת החלב, שיושבים בה נציגי הצרכנים והמגדלים והמשרד, ושר רציני חותם על מה שנותנים לו. ההיגיון היה שלא היה גידול בצריכה של מוצרי החלב. המחסור בחמאה למשל, הוא לא בגלל מחסור בחלב. החלב מורכב משומן ומחלבון. אפשר לייצר את כל החמאה בארץ, בשביל זה צריך לייצר המון חלב, נשאר המון חלבון ואז מייבשים את זה, והייבוש עולה המון כסף. אין מצב שלילד אין לאכול אשל או גבינה לבנה או חלב ניגר. אז מהבחינה הזו זה באמת קטנוני להתעסק עם השאלה. אני לא יכול לתת את התשובה המדויקת למה אחוז יותר או אחוז פחות. יושבים שם כלכלנים שלא נכשלו מעולם בעניין הזה. לייצר עוד חלב כדי שיהיה עודף של חמאה, זו לא הדרך".
לתכנון הזה יש גם השלכות על בריאות הציבור. יש נתונים שהביצים מלולי הסוללות הישנים נגועות בסלמונלה ובמחלות. מנכ"ל משרד החקלאות הקודם אף אמר שהוא מעדיף ביצים מיובאות מסיבות בריאותיות.
"אני לא אתייחס לדברים שאמר המנכ"ל הקודם. האיכות של המזון בכלל והביצים בפרט היא בשום אופן לא יותר גרועה ממה שאנחנו מייבאים. להפך, האיכות המקומית הרבה יותר גבוהה, והחקלאים מתלוננים שאנחנו מקפידים עליהם הרבה יותר מאשר על החיצוניים. מה שצריך זה להוציא חצי מיליארד שקלים ולסייע לחקלאים לשדרג את הלולים הישנים ולעבור לחדשים, ואני מקווה שנצליח למצוא לזה תקציב. בתקנות החדשות שעברו השבוע בוועדת הכלכלה, נתנו העדפה ברורה של 50 אחוזים מהמכסות החדשות עבור לולים ללא כלובים. אבל אי־אפשר לתת להם לגדל ביצים ללא מכסות, כי הענף הזה הוא ענף מתוכנן".
תוצרת הארץ
יצאתם בקמפיין לקנות תוצרת מקומית, אבל אפילו בסקר שערך משרד החקלאות רואים שהישראלים שוקלים קודם כול את המחיר ורק אחר כך את ארץ המוצא. אולי הם מעדיפים ירקות זולים ופחות חשוב להם שיהיה מקומי?
"התפקיד שלנו הוא לומר לצרכן הישראלי מאין מגיע הירק או הפרי, ואנחנו מאמינים שלמותג 'ישראלי' יש ערך. לגיטימי לצרוך תוצרת חו"ל אבל לגיטימי גם לדעת מה ארץ המוצא, ואנחנו מאמינים שיהיו מספיק שיסכימו לשלם עוד שקל. החקלאים שלנו מתחרים באופן לא פשוט מול מקומות שבהם המים והדשן חינם. אנחנו יודעים שלא כל דבר אפשר לייצר כאן, אבל מה שאפשר הוא להשקיע בטכנולוגיות, ברשתות ביטחון לחקלאים, בסיוע של המדינה בעלות המים, כמו באירופה. חקלאות היא גם מעצבת ריבונות, גבולות מדינה, מייפה את הארץ, שומרת על תרבות ישראל, על החגים הרלוונטיים. מאגף התקציבים אני שומע לפעמים קיצוניות נוסח אז לא יהיו תפוחים מרמת הגולן, אז לא יהיו עגבניות. יש משמעות גדולה לאכול מפרי ארצנו, זה כמעט מיותר להסביר".
דווקא באמצע משבר הקורונה, עם הרבה מאוד מובטלים, ביקשתם להגדיל את מכסת העובדים הזרים. לא כדאי להעסיק עובדים ישראלים בעת הזו?
"אגף תקציבים מדבר בשם כלכלה חופשית, ופתאום דווקא במשאב הייצור הכי חשוב, כוח אדם, הוא הרגולטור הקשוח. אם לא באו ישראלים לעבוד בחקלאות ב־42 מעלות לפני הקורונה, גם עכשיו לא יבואו. אני רוצה לעודד צעירים לבוא לחקלאות, להיות סיירי שדות, לשמור נגד פשיעה חקלאית. במקום דמי אבטלה תוסיף עוד 1,000, עוד 2,000 שקל ויבואו עוד אנשים, בתנאי שמתחייבים לתקופה. מנגד, החקלאים צריכים עובדים, חסרים 15 אלף עובדים. הם מוכנים לשלם על זה הון עתק, אז לא לתת להם להביא עובדים זרים? אין ישראלים שרוצים. יש כעס מול אגף תקציבים, ש"תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ עֲשׂוּ". אומרים לך לייצר מזון, וכשאתה לא מצליח, במקום להסתכל איך אפשר לעזור, אומרים לך תייבא. תן לי כסף למו"פ, תן לי כסף לטכנולוגיה, מאיפה הגיעה החקלאות המפוארת הזו שכולם רוצים לבוא וללמוד?"
איך אתה מסכם את הקדנציה הקצרה שלך?
"לפי חשבוני אני פחות או יותר באמצע הקדנציה. אני מניח שנהיה כך עד אמצע מאי פחות או יותר. אני עוסק בעיקר בנושאי החקלאות ופחות בפוליטיקה. המצב הפוליטי מקשה כמובן על הפעילות. אני מקווה שנסיים את הסכם החלב בהבנות. סיימנו את נושא ההטלה, ואני מקווה שנוכל למצוא השקעות למחקר ופיתוח טכנולוגיה כדי שהחקלאות הישראלית תוכל להגדיל את הפריון ותהיה אטרקטיבית, בעיקר לצעירים. הייתי רוצה חוק יסוד לנושא החקלאות, ויחד עם זה נעשה כל מה שאפשר במשרד עצמו להקל על הבירוקרטיה ליזמים חקלאיים חדשים, לעזור לפעילות לא חקלאית במרחב הכפרי ולגבש תקנות להסדרת השימושים במרחבים השונים. אשמח להמשיך ולשמש שר החקלאות גם אחרי הבחירות. בכל מקרה, בהתבסס על העבר והסקרנות האישית שלי, אני בטוח שלא אשאר מובטל או משועמם".
